המדיניות פוגעת בקמעונאים

הרושם הוא שקברניטי המשק טרם הפנימו את חשיבותו וגודל משקלו של המגזר הקמעונאי בישראל, גם בהיבט הכלכלי הטהור, גם כענף המייצר תעסוקה וגם כענף המשפיע על איכות החיים בישראל.

כנס המגזר הקמעונאי ייערך ביום ג', 22 בדצמבר. לפרטים לחצו כאן

בישראל לא פחות מ-56,300 עסקים קמעונאים. זהו מגזר עסקי שבולטים בו באופן מיוחד העצמאים שאינם מעסיקים שכירים. 42% מכלל העסקים במגזר הקמעונאי הם עסקים של עצמאים; המגזר כולו מייצר 280 אלף משרות שכיר, 11% מכלל משרות השכיר במגזר העסקי; פדיון ענף הקמעונאות עמד בשנת 2019 על לא פחות מ-236 מיליארד שקל, 11% מכלל הפדיון במשק; משנת 2010 עלו מספר משרות השכיר בענף זה ב-80 אלף. כך הופך המגזר הקמעונאי בישראל על כל שלוחותיו לבית היוצר של מקומות עבודה.

אפשר להזדהות עם הרצון של משרד הבריאות ושל קבינט הקורונה להילחם בהתפשטות נגיף הקורונה ולצמצם את נתוני התחלואה. אבל אין זה אומר שמותר להצדיק תפיסות עבודה שגויות ושורת החלטות שגויות הגורמות, ללא צורך או הצדקה, לפגיעה קשה ואנושה במגזר הקמעונאי בישראל.

משום מה, שני גופים אלה, גם משרד הבריאות וגם קבינט הקורונה, לחצו בקלות רבה מאוד על הדק הסגר. סגר כולל, גם על תנועת תושבים וגם על המגזר העסקי, יש לו תרומה בהורדת נתוני התחלואה; אבל זהו הפתרון הקל ובמחיר גבוה מדי.

סבבי סגר ולאחר מכן מתווה מדורג של יציאה מהסגר, כשחוזרים עליהם יותר מפעם אחת הורסים חלק גדול מהמגזר הקמעונאי; פוגעים קשה במוטיבציה של עצמאים לפתח עסקים; והופכים אותם, חומרית ופסיכולוגית, לתלויים בתקציב המדינה. מי שספג את הנזקים הגדולים ביותר מדרך ההתמודדות זו של הממשלה בנגיף הקורונה הוא המגזר הקמעונאי.

קבינט הקורונה היה חייב להתמקד בשלושה יעדים ספציפיים בלבד, אך לעשותם היטב: הראשון, ניתוק שרשרת ההדבקה; השני, טיפול חסר פשרות במוקדים מיצרי קורונה; והשלישי, שינוי לעומק של דפוסי ההתנהגות שלנו על מנת שנוכל לחזור לחיים נורמליים בצל הקורונה.

והתמוה מכל הוא שהממשלה ממשיכה במודע לקיים מדיניות כלכלית המפלה בצורה בוטה את המגזר הקמעונאי שלנו לעומת ספקי החוץ. אנו בפועל אומרים לצרכן הישראלי שאם הוא רוכש מוצרים בישראל, הוא משלם קנס בדמות 17% מע"מ; אבל אם את אותו מוצר עצמו הוא ירכוש בייבוא אישי, הוא פטור מלשלם מע"מ. אנו מתעלים את כוח הקניה שלנו הנחוץ ליצירת מקומות עבודה החוצה. אנו נותנים יתרון מלאכותי עצום לספקי החוץ לעומת המגזר שלנו. ספקי החוץ יכולים בשקט להעלות מחירים, ולדעת שמובטח להם יתרון תחרותי מובנה מול המגזר העסקי בישראל.

אין די לצאת בסיסמאות "קנו כחול לבן" כאשר הממשלה באופן ישיר מעודדת שלא לקנות כחול לבן. הצהרת מדיניות חייבת להיות מתורגמת לעולם המעשה. ממשלה לא יכולה לנהל מדיניות הפוגעת במגזר העסקי שלה. על ממשלה להיות עקבית ולזכות באמון הציבור, ולא בדרך של חלוקת סוכריות.

הממשלה שוללת במודע מהמגזר הקמעונאי שלנו את הזכות הבסיסית לתחרות בתנאים שווים. ביטול הפטור ממע"מ בייבוא אישי אינו מהווה העלאת מסים. הוא מהווה ביטול פטור לחלק מהאוכלוסיה בכדי להקל את נטל המס על כלל האוכלוסיה. אם הדאגה היא לצרכנים, אז למה לא להעניק פטור ממע"מ על רכישת מזון או תרופות, צריכת מים או צריכת חשמל ביתיים. זה לבטח היה עוזר יותר לשכבות החלשות בישראל.

עו"ד אוריאל לין הוא נשיא איגוד לשכות המסחר