אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אשראי לצעירים – משחק מסוכן

דעה

אשראי לצעירים – משחק מסוכן

בתקופה של משבר כלכלי, במחיר כה גבוה של האשראי המוצע היום, כאשר גם "זאבים" מתקשים להחזיר הלוואות, יש פגם מוסרי בדחיפת אשראי ל"כבשים צעירות", ולחנך לחיות על חשבון העתיד. אולם האוצר אינו מבין זאת

18.12.2020, 07:04 | פרופ' יאיר זימון ועודד שורר

גרוננו נשנק כאשר קראנו על ההכנות לפתיחת ה"קזינו" הלאומי הראשון בישראל בניהולם של שר האוצר כץ והממונה על רשות שוק ההון משה ברקת.

ההצעה מבית האוצר לאפשר לחברות האשראי החוץ בנקאי להעניק אשראי גם לצעירים בגילאי 18-21, היא אחד מגידולי הפרא המסוכנים ביותר שצמחו בירושלים, וזאת בתקופה בה סיכון האשראי עולה בחדות, למול פיקוח רפה מצד בנק ישראל וצמרת מרוסקת במשרד האוצר.

קראו עוד בכלכליסט

בנק ישראל ומשרד האוצר גיבשו המלצות לפני מספר שנים להגדיל את התחרות בשוק האשראי. ההמלצות נועדו לחיזוק כוחו של הלקוח: הגדלת מספר הגופים המתחרים על מתן שירותים למשקי בית ולעסקים הקטנים, חיזוק מעמדו של הצרכן מול הגופים הקיימים ופיקוח על עמלות. כך התפתח שוק האשראי החוץ בנקאי הנמצא תחת פיקוח בנק ישראל.

שר האוצר כץ, צילום מסך: לע"מ שר האוצר כץ | צילום מסך: לע"מ שר האוצר כץ, צילום מסך: לע"מ

צרכנים בוגרים ובעלי עסקים קטנים ובינוניים מגיעים לא פעם לשוק החוץ בנקאי לגיוס אשראי לאחר שמיצו את היקף האשראי בבנק. במרבית המקרים, האשראי המוצע בהם הוא במחירים גבוהים משמעותית מאלה שיוצעו בבנק.

תיקון החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות קובע ריבית מקסימלית שמותר לגבות. הגובה המותר לריבית על הלוואה עומד על ריבית בנק ישראל פלוס 15%. על הלוואה קצרת מועד שיש להחזירה בתוך שלושה חודשים, החוק מאפשר ריבית בנק ישראל פלוס 20%. בעוד שבנקים מציעים הלוואות בריבית שנתית לא צמודה של 4.5%-5%, חברות כרטיסי האשראי מציעות הלוואות עד 100 אלף שקל או פריסה בתשלומים, בריבית שנעה בין 8%-20%. האשראי החוץ בנקאי המיועד לטווחים קצרים מציע הלוואות בריבית שנתית לא צמודה של 15% ויותר לשנה.

בתקופה של משבר כלכלי, במחיר כה גבוה של האשראי המוצע היום, כאשר גם "זאבים" מתקשים להחזיר הלוואות, יש פגם מוסרי בדחיפת אשראי ל"כבשים צעירות" - ריבית נשך בתקופה של אינפלציה אפסית כשהחסכונות הסולידים באמת נושאים תשואה אפסית. האוצר אינו מבין זאת. לטעמו של הממונה על רשות שוק ההון אין הבדל בין קנייה בחנות עוגות לבין התמודדות עם שוק האשראי. הוא בירך "על קידום צעד חשוב זה שעתיד להטיב עם ציבור הצעירים בישראל ". נו באמת .

על פי ההערכות, היקף האשראי החוץ בנקאי הוא ענק ומסתכם בכ-120 מיליארד שקל - המורכב מהלוואות מחברות ביטוח, מחברות כרטיסי האשראי, מהגופים המוסדיים שמספקים מימון מול קרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות, הלוואות מחברות מימון חיצוניות וחברות פרטיות נוספות שמתמחות בהלוואות לצרכנים. בשנים שחלפו חל גידול מדהים במספר הגופים החוץ־בנקאיים שמציעים אשראי ואף יוזמים פניות אגרסיביות לצרכנים בכוח במטרה לעודד אותם לקחת אשראי.

צעירים לוקחים על עצמם היום משכנתאות מסוכנות יותר

כאשר עוטפים אשראי בעטיפה מרשרשת, אנשים רבים מתפתים. נתוני בנק ישראל מגלים כי צעירים לוקחים על עצמם היום משכנתאות מסוכנות יותר ויותר מבלי להבין את המשמעות. בשנים שחלפו אנו רואים גידול של 114 אחוז בתחום האשראי שלא לדיור. המהפיכה הטכנולוגית הגבירה את התיאבון. חברות כרטיסי האשראי מציעות הלוואה בקליק, הבנקאי שלך מזכיר לך כי קיימת אפשרות להלוואה דיגיטאלית, כל אחד מאתנו נחשף לשלטי חוצות, להודעות תכופות בסלולארי וברשתות החברתיות המציעות לצרכן כסף מלוא חופניים, ועוד. המגמות האלה ומסע השיווק האגרסיווי של חברות כרטיסי האשראי של הלוואות לכל דורש, כנראה נסתרות מעיני המפקח על הבנקים.

מחקר של מרכז טאוב ב-2018 מצביע על שני כשלי שוק פוטנציאליים עיקריים העלולים לחשוף את המערכת הפיננסית לסיכון. הראשון הוא הסיכון המצרפי הנובע מהפגיעּות הפיננסית של האוכלוסיות החלשות במדינה, שמשקי הבית החייבים המשתייכים אליהן עלולים לקרוס בו־זמנית במקרה של האטה כלכלית במשק כמו זו שבה אנו חיים. השני הוא שמשקי בית רבים פונים לקבל הלוואות מגופים חוץ־בנקאיים, שאינם מודעים להיסטוריית החוב שלהם. מצב זה עלול להביא ל"סיכון מוסרי" ולירידה באיכות האשראי הכוללת במשק.

צעיר, צילום: שאטרסטוק צעיר | צילום: שאטרסטוק צעיר, צילום: שאטרסטוק

הנתונים לפי מכון טאוב מצביעים על כך שהעשירונים התחתונים נוטים יותר לצרוך אשראי חוץ בנקאי. כניסתם המסיבית של גופים חוץ־בנקאיים בשנים שחלפו לשוק האשראי הצרכני, מגדילה את חשיפתם של משקי הבית העניים לאשראי כזה, ועלולה להגדיל את הסיכון לצרכן. ואכן, לפי נתוניו של המכון, היחס הממוצע בין גובה החוב של משקי בית בעשירונים הנמוכים להכנסה השנתית שלהם מתקרב ל-8, כלומר, סך חובם שווה בממוצע להכנסתם הכוללת במשך שמונה שנים.

למול כל זאת אנו מקשים מהי הדחיפות הזו להציע אשראי לכל מטרה לצעירים ומהו האינטרס של בנק ישראל להצטרף להחלטות פופוליסטיות תמוהות. על פי נתוני בנק ישראל, חלקה של האוכלוסיה מתחת לגיל 25 בעוגת האשראי אינה עולה על ארבעה אחוזים. הרי צעירים בגיל 18-21 אינם מתכוונים באמת לממן דירה או טיפול רפואי באשראי. מי שקורא את התכנית לאוריינות פיננסית שהגו באוצר לפני עשור מתפלץ בנסותו להבין כיצד הרעיון שצץ השבוע, באדיבות מנהלי הקזינו, לחנך נוער לחיות על חשבון העתיד, מתיישר עם ההגיון הצרוף. ואיזה עתיד יחכה להם בתסריט של השר כץ?

פרופ' יאיר זימון הוא מרצה לכלכלה ומימון באוניברסיטת ת"א. עודד שורר הוא שותף בחברת Kashat Ventures Studio לפיתוח עסקים בתחום הפינטק

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
אתם צודקים כמובן, אבל זה לא ימנע מאותם צעירים לקחת את ההלוואות ולשקוע בחובות.
אין לזה קשר לפטרונות כמו שכתבו חלק מהמגיבים, יש לזה קשר לתאוות בצע ומהצד השני חוסר מודעות, חוסר ידע ואולי אפילו חוסר אכפתיות של אותם "צעירים" שלוקחים את ההלוואות האלו. לא מעניקים בישראל חינוך פיננסי, ואפילו כאשר מישהו מנסה להרים את הכפפה, אלו הבנקים, רחמנא ליצלן, אלו שבאים לקחת לך את הכסף מלכתחילה. אני מאשים את המדינה כמובן, שלא חינכה, ביודעין ובכוונה, את הציבור כולו. עם זאת, יש מה לומר לגבי אחריות אישית. כל אדם צריך לקחת אחריות על כספו (על צורותיו השונות: שכר, פנסיה, קרן השתלמות, השקעות פרטיות) ולהבין מה הוא עושה ומה ההשלכות של מעשיו לפני שהוא ניגש לביצוע. "אכלו לי שתו לי" לא מעניין אף אחד, ואם ההלוואות האלו לא יוחזרו, האנשים שלקחו אותן יאבדו הכל.
יוסי  |  22.12.20