אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
זילבר למנכ"ל רשות החברות: אל תבטל את נבחרת הדירקטורים; אמסלם בתגובה: "יהירה וחצופה" צילומים: אלכס קולומויסקי, דוברות משרד המשפטים

זילבר למנכ"ל רשות החברות: אל תבטל את נבחרת הדירקטורים; אמסלם בתגובה: "יהירה וחצופה"

במכתב ששלחה המשנה ליועמ"ש לינקי קוינט - ומיועד לעיניו של שר הדיגיטל - הבהירה זילבר כי דרישתו של אמסלם לבטל את נבחרת הדירקטורים תקויים רק לאחר שיגובש הליך חדש ומקצועי - כלומר, מאגר חדש של שמות ממנו ניתן יהיה לשבץ דירקטורים לחברות הממשלתיות הגדולות במשק. אמסלם במכתב תגובה: "היועץ המשפטי מנסה להפוך את עצמו לממשלה"

17.12.2020, 17:18 | ליאור גוטמן

הסאגה בדבר עתידה של נבחרת הדירקטורים המשיכה היום (ה'), הפעם עם הנחיות חדשות מצד המשנה ליועמ"ש דינה זילבר. במכתב שנשלח מטעמה למנכ"ל רשות החברות היוצא ינקי קוינט, מבהירה זילבר שהדרישה של שר הדיגיטל דודי אמסלם לבטל את נבחרת הדירקטורים תקויים רק לאחר שיגובש הליך חדש ומקצועי - כלומר, בניית מאגר חדש של שמות ממנו ניתן לשבץ דירקטורים לחברות הממשלתיות הגדולות במשק.

קראו עוד בכלכליסט

במכתב שנשלח לקוינט, אך למעשה מיועד לעיניו של אמסלם, כותבת זילבר ש"עד אשר יושלם ההליך לבחירתם של המועמדים שיוצעו לתפקיד בידי השרים, מאגר נבחרת הדירקטורים הקיים הוא המאגר שממנו על השרים להציע מועמדים לתפקיד". לפיכך, הפירוש המיידי הוא שהנחייתו של אמסלם שנחשפה בכלכליסט לפרק את נבחרת הדירקטורים - למעשה בטלה לאלתר.

דודי אמסלם ודינה זילבר, צילומים: אלכס קולומויסקי, דוברות משרד המשפטים דודי אמסלם ודינה זילבר | צילומים: אלכס קולומויסקי, דוברות משרד המשפטים דודי אמסלם ודינה זילבר, צילומים: אלכס קולומויסקי, דוברות משרד המשפטים

זילבר אף מוסיפה ומחדדת ש"ניתן יהא להציע מועמדים שמחוץ למאגר הנבחרת באופן חריג ומצומצם על פי אמות המידה מפורטות", ושאם ישנם מועמדים שטרם התקבל אישור הוועדה לגביהם, "על רשות החברות הממשלתיות לפנות לשרים על מנת שיפרטו את הטעמים המצדיקים את מינויים של המועמדים שהוצעו על ידם מחוץ למאגר הנבחרת הקיים. זאת, במטרה שהוועדה תוכל לבחון את נימוקיהם".

למעשה, זילבר מתעלמת מהניגוח הפוליטי של אמסלם, כאשר טען שהיא והיועמ"ש אביחי מנדלבליט עושים שימוש ב"התנהלות בריונית ודורשים להנציח את הנבחרת הצפונבונית האליטיסטית של יש עתיד", ומנמקת שמטרת הליך בחירת הדירקטורים לחברות הממשלתיות יעשה "על בסיס הליך פומבי, תחרותי ושוויוני", ולכן לא הנבחרת שהוקמה ב-2013 היא שחשובה, אלא ההליך עצמו. ככל שאמסלם יבקש להחליף אותו, הוא זכאי לעשות כך ובלבד שהמהלך יעשה "בדרך המלך", פעולה שספק אם אמסלם יספיק לבצע במידה והממשלה תתפזר בשבוע הבא.

"היהירות והחוצפה של גב' זילבר חוצות את כל הגבולות וכל קו אדום אפשרי"

השר אמסלם לא נותר חייב ושלח אף הוא הערב מכתב למנכ"ל רשות החברות ינקי קוינט, בו נכתב: "קראתי את מכתבה המחוצף של הגב' זילבר כתגובה להנחייתי להתעלם מחוות דעתה המעוותת. לצערי, אולם לא להפתעתי, נחשפתי גם ללהקת המעודדות של האקדמיה המשפטית והתקשורת לתופעה המדאיגה הזו".

אמסלם הוסיף שהוא "רואה בחומרה רבה את העובדה שפקיד במשרד המשפטים, כל פקיד ולא משנה דרגתו ותפקידו, מוצא לנכון להורות לך כיצד לפעול, וכל זה בניגוד לחוק ובביריונות מכוערת", וחידד: "אחזור ואבקש אותך לפעול אך ורק על פי הנחייתי, כפי שבאה לידי ביטוי במכתבי הקודם, עליו הגיבה הגב' זילבר. אני רואה בזה אירוע משילותי, מאוד עקרוני ומשמעותי! משמעות מעשיה של הגב' זילבר הם שהיועץ המשפטי מנסה להפוך את עצמו לממשלה ולמנוע מהשרים את היכולת לנהל את המשרדים עליהם הם מופקדים על-פי חוק. היהירות והחוצפה של גב' זילבר חוצות את כל הגבולות וכל קו אדום אפשרי".

אמסלם מסכם את מכתבו בקביעה ש"לפי חוות דעתה של הגב' זילבר מסתבר שהיא ומר מנדלבליט הם המנהלים שלך באופן מעשי, לא יועצים אלא המחליטים הבלעדיים. לכן, במידה ותחליט שלא לפעול לפי הנחיותיי, אני מציע שמעתה ואילך תפנה למנהליך בפועל, הגב' זילבר ומר מנדלבליט, בכל דבר ועניין - בנושא הדירקטורים, לרבות חתימות בשם השר וכל ענייני המנהלות, ההפרטות, התקציב וכיוצ"ב".

במקביל, שורה של מרצות ומרצים למשפטים שלחו מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ולראש הממשלה החליפי בני גנץ, בו הם קובלים על מה שהם מכנים "שינוי מדאיג מאוד באופי השיח בין גורמי השלטון במדינה". אותם מרצים מתייחסים להוראה של אמסלם לבטל את נבחרת הדירקטורים, וטוענים שאלו "דברים של שר בישראל כלפי שומרי סף הבוחנים את התנהלותו, ויש בהם חציית קו חמורה", כאשר השורה התחתונה היא ש"מינוי דירקטורים חייב על פי הדין הישראלי להיעשות בשקיפות, בהליך תחרותי וגלוי ועל יסוד אמות-מידה ענייניות, ולא על יסוד שיקולים מפלגתיים. כך קבע בית המשפט העליון פעם אחר פעם ועמו מבקר המדינה. חוות-הדעת של המשנה ליועץ מבטאת לפיכך פרשנות נאמנה של הדין". השורה התחתונה לתפיסתם הוא ש"לא רק סגנון מכתבו של השר הוא בלתי מתקבל על הדעת - גם תוכן הדברים חסר יסוד משפטי".
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות