גוגל מחליפה את תקרת הזכוכית בקיר בטון

הפער בין התדמית של עמק הסיליקון כמריטוקרטיה (שלטון המוכשרים, ע״כ) שוויונית למציאות העגומה שבה גברים לבנים או אסייתים זוכים לעדיפות על פני קבוצות אוכלוסיה אחרות הוא נושא שמעסיק את עולם הטכנולוגיה כבר שנים רבות. כל החברות הגדולות מדברות על כך, מבטיחות להגדיל את הגיוון בכוח העבודה שלהן, להעסיק יותר נשים ובני מיעוטים בתפקידים טכניים ובתפקידי הנהלה בכירים, ומפרסמות דו"חות תקופתיים על התקדמותן בנושא. אבל ההתקדמות איטית ומוגבלת, ובפועל כמעט שלא נרשם שינוי משמעותי בשנים האחרונות.

להיעדר הגיוון בתפקידי מפתח יש לא פעם השפעה על המוצרים של החברה. תחום שבו סוגיה זו עלתה יותר מפעם אחת הוא מוצרי הבינה המלאכותית של ענקיות טכנולוגיה, ובפרט בתחום של זיהוי פנים. מחקרים לאורך השנים העידו שתוכנות כאלה טובות מאוד בזיהוי גברים לבנים, ופחות בזיהוי נשים או מיעוטים כהי עור. הפער תוצאה של לימוד המערכות בעיקר באמצעות תמונות של גברים לבנים (מערכות למידת מכונה יכולות לזהות רק דברים שמלמדים אותן), והסיבה לכך היא שזה ההרכב של צוותי הפיתוח של המערכות הללו.

לא מעט מחקרים העידו על בעיית הגיוון בענקיות הטכנולוגיה, אבל סיפור אחד ממחיש אותה יותר מכל, ומבהיר עד כמה היא חמורה ורחבה. ד"ר טימניט גברו היא סיפור הצלחה מדהים בכל קנה מידה. ילידת אתיופיה, בת למהגרים מאריתריאה, שמאז מות אביה כשהייתה בת חמש גודלה על ידי אמה. היא קיבלה מקלט בארה"ב, השלימה לימודי תיכון, התקבלה לאוניברסיטת סטנפורד שם למדה הנדסת אלקטרוניקה ובהמשך השלימה דוקטורט בתחום. היא עבדה באפל (והיתה חלק מצוות הפיתוח של האייפד הראשון) ובמיקרוסופט, הקימה קהילה לחוקרים שחורים בתחום ה-AI, ועד תחילת החודש הובילה את צוות הבינה המלאכותית האתית של גוגל.

בתחילת דצמבר היא פוטרה במפתיע מגוגל, בנסיבות שנויות במחלוקת שעוררו ביקורת חריפה על החברה. הפיטורים חשפו, בעיני רבים, את האפליה המובנת בחברות טכנולוגיה רבות, שמציבה בפני נשים ומיעוטים מופלים רף גבוה יותר מזה שמוצב לגברים לבנים, וממהרת להעניש אותם בצורה נוקשה יותר ברגע שהם לא עומדים בציפיות. בשבוע שעבר, בראיון ל-BBC, חשפה גברו את בעיית האפליה העמוקה של גוגל. "היו מתייחסים אלי אחרת אם הייתי גבר לבן", היא אמרה. "יש גזענות ממוסדת בגוגל".

נסיבות הפיטורים של גברו הן בעייתיות במקרה הטוב ובמרכזן עומד מאמר אקדמי שהיא היתה שותפה לכתיבתו לצד שישה חוקרים אחרים. המאמר עסק במודלי שפה ובינה מלאכותית, ובחן בין היתר האם למודלים אלו יש הטיה נגד אנשים ומיעוטים אתניים.הוא הוגש לפרסום בוועידה מקצועית, אך גוגל הורתה לגברו למשוך אותו, וכשזו סירבה ביקשו בחברה לצנזר את שמות עובדי גוגל החתומים על המאמר.

אחרי שגברו שלחה לקבוצת עובדות בגוגל מיילחריף בנושא ("תפסיקו לכתוב, כי זה לא משנה. אין שום סיכוי שמסמכים או שיחות ישיגו משהו", נכתב בו בין היתר), היא קיבלה אימייל שמודיע לה שגוגל מכבדת את החלטתה לעזוב את החברה. גוגל פיטרה את גברו, אך הודיעה לה שהיא החליטה להתפטר. בחברה טענו לאחר מכן שביקשו לצנזר את המאמר מכיוון שלא החיל את המחקר העדכני ביותר. בראיון ל-BBC הכחישה גברו את הטענה, והוסיפה: "גם אם זה נכון, אתם באמת הולכים להצדיק פיטורים של מישהו כמו שפיטרו אותי כי המחקר לא כלל סקירת ספרות?"

הפיטורים הנחרצים של גברו בולטים על רקע כל הפעמים שבהן גוגל עשתה מאמצים ניכרים להגן על גברים לבנים שביצעו דברים חמורים הרבה יותר. כמו הפעם ההיא שגילתה שמייסד אנדרואיד, אנדי רובין, כפה על עובדת גוגל לבצע בו מין אוראלי, והחליטה "להעניש אותו" בפיצויי פיטורים של 90 מיליון דולר והשתקת הסיפור.

אז כשגברו מעריכה שאם היא היתה גבר לבן זה היה נגמר אחרת, יש לה על מה להסתמך. "בכל המקרים שראיתי בעבר, גוגל התאמצו לא להפוך את זה לכותרת. כשיש אדם רעיל אחר, תמיד יש שיחות כמו 'הו, אבל את יודעת, הם כל כך חשובים לחברה, הם גאונים, הם רק מביכים חברתית וכו'. כל הצוות שלי מאחורי, ועדיין הם מתייחסים אלי ככה. אני מרגישה שהתייחסו אלי אחרת", היא אמרה.

גברו יושבת על כל המשבצות שמעצבנות את הפטריארכיה. אישה, שחורה, מהגרת, מבריקה, משכילה בטירוף, בטוחה בעצמה ולא מפחדת להראות את זה. מהעמדה שהגיעה אליה, היתה לה תצפית ישירה ליחס האמיתי של גוגל לנשים ולמיעוטים. והתמונה שהיא מציירת לא נעימה. "גוגל סובלת מגזענות ממסדית, אני מרגישה שבמרבית אם לא בכל חברות הטכנולוגיה יש גזענות ממסדית. זה לא מקרי שלנשים שחורות יש את שיעורי ההתמדה הנמוכים ביותר. אני לא חושבת שלגוגל אכפת מגיוון. הם צריכים להרגיש בנוח עם החלטות לא נוחות, לא להשתיק אנשים, לא לנקום בהם. מה שהם עושים זה להגיד, 'אוקיי, נקים איזו ועדה' או, 'נשקיע כמה מיליוני דולרים במשהו'. אבל כשזה מגיע למישהו שמערער את הסטטוס-קוו בדרך הקטנה ביותר, ראינו מה קורה. מאוד קשה לי להאמין שאפכת להם מגיוון".

גברו עבדה קשה כדי להגיע לאיפה שהגיעה, כנראה קשה יותר ממרבית הגברים הלבנים שהגיעו למעמד דומה ואף בכיר יותר בגוגל ובחברות הטכנולוגיה. היא הרוויחה בעצמה וביושר את כל מה שקיבלה. אבל ברגע שפתחה את הפה וניסתה לערער על ההגמוניה הממוסדת, ברגע שלא היתה "השחורה הנחמדה והמחונכת", גוגל מיהרה להזכיר לה בדיוק מי היא: מהגרת מאתיופיה שצריכה להיות אסירת תודה שבכלל הרשו לה לעבוד בחברה.

עד שגוגל, וחברות הטכנולוגיה האחרות, לא יבינו שזו הבעיה האמיתית שלהן, אין סיכוי לשינוי אמיתי בגיוון המגדרי והאתני בחברות, או ביחס של החברות לקבוצות אלו.