צילום: עמית שעל
הלוחמנות על הפיקדון עוד תעלה לבן־משה בהפסד עסקת ישראייר
פיקדון של 100 מיליון שקל שחילטו המוסדיים למוטי בן־משה בעסקת אפריקה ישראל הגיע לגישור והקטין את האמון ביניהם בעסקת ישראייר. מוסדי: "יותר משזו נקמה, יש חשש שבן־משה יסוג מהעסקה"
היום בשעה 11:30 יתקיים דיון בלשכתו של השופט חגי ברנר בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ובמרכזו הסאגה של מכירת חברת התעופה ישראייר.
בצד אחד נמצאים מחזיקי סדרה ט' של אג"ח אי.די.בי, שמחזיקים בשעבוד על חברת התעופה, ובצד השני חברת הדלק דור אלון, שבשליטת מוטי בן־משה. לא מדובר רק בקרב על ישראייר. מדובר על קרב נדיר ומרובה חזיתות בין הגופים המוסדיים בישראל לאחד מאנשי העסקים הבולטים והעיקשים ביותר בשוק המקומי.
קראו עוד בכלכליסט
על פניו, לפי כללי המשחק שקבע עו"ד אופיר נאור, המפרק שמונה לאי.די.בי, בן־משה הוא מי שאמור היה לזכות במכרז על חברת התעופה, שכן באמצעות דור אלון הוא הגיש את ההצעה הגבוהה ביותר — 168.4 מיליון שקל במזומן. אלא שיממה לאחר נעילת המכרז ועשר דקות בלבד לפני שהחלה ההצבעה של המחזיקים, הופיע יגאל דמרי, והעלה את הצעתו מ־143 מיליון שקל ל־170 מיליון שקל תמורת 83% ממניות ישראייר, תוך שהוא מציע למחזיקים להשתתף ברווחים העתידיים, באמצעות אחזקה ביתרת המניות. בהצעה הזו בחרו מחזיקי האג"ח ברוב מוחץ של 97%.
בן־משה טוען שההצעה לא יכולה היתה לעלות להצבעה, משום שהוגשה לאחר נעילת המכרז. לכן הוא פנה לבית המשפט, בבקשה שיכריז על ההצעה שלו כהצעה הזוכה. גם נאור עצמו תומך במכירת ישראייר לדור אלון. בעמדה שהגיש לבית המשפט הוא טוען שהצעת דמרי הוגשה באיחור וללא ערבות בנקאית, ומשכך אינה עומדת בכללים שקבע כנאמן. עם זאת, קשה להאמין שהשופט יפסוק נגד רוב מוחץ של המחזיקים, מה שגם שבן־משה עצמו, בדומה לרמי לוי, עשוי עוד לשפר את ההצעה שלו. מחזיקי האג"ח טענו בתגובה כי דור אלון עצמה שינתה את הצעתה לאחר נעילת המכרז, גם אם עשתה זאת בסעיפים טכניים בלבד, ומשום כך הם יכולים לקבל את הצעתו של דמרי.
הכל התחיל במכרז על אפריקה ישראל
הקרב הזה מאפשר הצצה לאחד האירועים המרתקים שנראו בשנים האחרונות בשוק ההון בכלל ובשוק הסדרי החוב בפרט. כדי להבין את המתחולל בו, יש לחזור למכרז על מכירת אפריקה ישראל, שיצאה מידי לב לבייב בהסדר חוב. בן־משה זכה במכרז על רכישת החברה ואף הפקיד 100 מיליון שקל כערבות, אבל בסופו של דבר לא מימש את הזכייה.
מחזיקי האג"ח, גופים מוסדיים ברובם, זעמו וביקשו לחלט את הסכום ונאלצו להמשיך הלאה ולחפש רוכש. מאוחר יותר, הם מכרו את החברה בחלקים — אפריקה נכסים לקבוצה בראשות ביג ומגה אור, ואת אפריקה השקעות (שמחזיקה בדניה סיבוס ואפריקה מגורים) ללפידות קפיטל שבשליטת יעקב לוקסנבורג ובית ההשקעות אלטשולר שחם. בסיכומו של דבר, מחזיקי האג"ח קיבלו לידיהם 350 מיליון שקל.
בתגובה לבקשת החילוט, בן־משה תבע אותם על סכום זהה, בטענה שזה הנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהם נסוגו ממכירת החברה במלואה לו. הסכום המדובר נתבע מנאמן האג"ח — הרמטיק, תקדים בפני עצמו.
"דמרי ורמי לוי ישלימו את העסקה בוודאות"
התביעה אילצה את הנאמן להקפיא 350 מיליון שקל מהתמורה שהתקבלה ממכירת אפריקה, שעשו את דרכם לגופים המוסדיים. הדבר עורר את חמת זעמם. שוק ההון המקומי הוא ביצה קטנה. כולם מכירים את כולם. אותם מחזיקים שנפגעו מבן־משה בסאגת אפריקה ישראל, הם אותם אנשים שכעת נדרשים להצביע על מכירת ישראייר. המחזיקים עשו הכל כדי שדמרי יזכה, וזה לא סוד. "יותר משהדבר נעשה כנקמה בבן־משה, זה נעשה מתוך חשש אמיתי שהוא יסוג מהעסקה כפי שנסוג מעסקת אפריקה ישראל", אמר ל"כלכליסט" נציג של גוף מוסדי גדול.
לדבריו, "יגאל דמרי ורמי לוי ישלימו בוודאות את העסקה. אם הוא יציע סכום גבוה משמעותית מהם, נסכים למכור למוטי בן־משה. אבל אין לו פער משמעותי כיום". בן־משה מצידו הבין שהמוסדיים סוגרים איתו חשבון. הוא מאוד רוצה לרכוש את ישראייר ומאמין בפוטנציאל הסינרגיה עם דור אלון, וכן בניצול ההפסדים הצבורים של ישראייר, שמסתכמים ב־800 מיליון שקל. בשיחה פרטית הוא שאל את אחד הגורמים המובילים בסדרה ט"ו "מה הדיסקאונט שלי?".
זו שאלה קשה, שממחישה את עומק המשבר שבו מצוי בן־משה מול השוק. התשובה הלא רשמית היתה 15%־20%. כלומר, רק אם יציע עד 20% יותר מהמתחרים, אז המחזיקים יסכימו למכור לו את החברה.
התשובה הזו היא שגרמה לו להציע את הסכום שהציע, ובאותה העת היא היתה גבוהה ב־16.4 מיליון שקל מהצעתו של דמרי. אולם מה שהתחולל מאז הבהיר לו שהסיכוי שירכוש את ישראייר אפסי.
ל"כלכליסט" נודע שבשבוע שעבר ביקש בן־משה מהמוסדיים לקיים ישיבת זום בפורום רחב, עם כל מנכ"לי חברות הביטוח ובתי ההשקעות: רן עוז ממגדל, אייל בן־סימון מהפניקס, ארי קלמן ממנורה, ראובן קפלן מפסגות, יורם נוה מכלל ביטוח, אילן רביב ממיטב דש ואחרים.
מטרת הפגישה: משא ומתן מהיר והגעה להסכמות על מנת לסיים את הקונפליקט. בקשתו של בן־משה נדחתה. במקום, התקיימה פגישה של מחזיקי האג"ח הגדולים, שמורכבים פחות או יותר מאותם גופים (פסגות, הפניקס, מיטב דש, ברוש, ילין לפידות, אי.בי.אי, מגדל שוקי הון, דיקיי פרטנרס). בן־משה זומן, אך לא הופיע. במקום זאת, העביר בן־משה מסר באמצעות עורכי דינו. במהלך הפגישה גילו המחזיקים פרט שנחשף כאן כעת לראשונה — הסכסוך אודות הפיקדון שהפקיד בן־משה כדי לרכוש את אפריקה ישראל עבר לגישור אצל עמוס גבריאלי.
מהפרטים אודות המתנהל בגישור עולה שהמחזיקים לא יתפשרו על פחות מ־50 מיליון שקל שיגיעו לידיהם. גבריאלי, מצידו, הציע שיקבלו 10־20 מיליון שקל. המסר שבן־משה העביר באמצעות עורכי דינו היה "אני מוכן לאפס־אפס". כלומר, שהמחזיקים יסירו את דרישת החילוט והוא מנגד יסיר את התביעה. "בן־משה חושב שאתם חלשים ולחוצים בגלל שהכסף שלכם תקוע, וזו הפשרה היחידה שהוא מוכן לה", אמרו עורכי הדין של הרמטיק, גיא גיסין ואופיר נאור, שמשמש גם כמפרק של אי.די.בי ולכן אחראי גם על מכירת ישראייר.
ערן סטפק ממיטב דש הגיב מיד: "אני חשבתי על סכום של 70־80 מיליון שקל, ואז נראה אם מתאים לנו". הפניקס הובילה את ההתנגדות. "אסור להסכים להצעה הזו בשום אופן. היה פה אירוע לא תקין. הוא עשה לנו עוול ותקע 350 מיליון שקל. הסיכויים לטובתנו. אסור לוותר לו, זו חוצפה מבחינתו".
כל הגופים הסכימו. אף אחד מהם לא תמך בפשרה. חלק אף טענו שעבורם 350 מיליון שקל זה כסף קטן, בעוד שעבור בן־משה 100 מיליון שקל זה סכום גדול. "הכאב שלו גדול יותר", אמרו. הנציג של דיקיי פרטנרס אף העלה את הרעיון לתבוע את בן־משה בתביעה נגדית על הנזק שגרם להם כשהקפיא 350 מיליון שקל. עורכי הדין השיבו כי תביעה כזו נבחנת בחיוב.
לבן־משה יש קלף אחד חזק נגד תביעה כזו: התמורה שקיבלו המחזיקים בפועל ממכירת אפריקה ישראל בחלקים גבוהה מהתמורה שהובטחה על ידו, כך שיהיה קשה לטעון שהוא גרם להם נזק. אולם המחזיקים טוענים כי מטרת הפיקדון היתה להבטיח את העמידה של בן־משה בהצעה, ומשלא עמד בה יש לחלט אותה.
"אם בית המשפט יחליט למנוע את החילוט, המשמעות תהיה שגם הקבוצה בראשות מגה אור שרוכשת את דסק"ש, שהפקידה 95 מיליון שקל, תוכל לסגת מההצעה ולקבל את הכסף בחזרה", אמר אחד המוסדיים.
עורכי הדין, שהופתעו מהקו האגרסיבי, ציינו באוזני המחזיקים שבן־משה לא רואה את האמוציות שלהם מתרגמות למעשים. בכך הם התייחסו להשתתפות של הגופים המוסדיים בהנפקות האג"ח של רבוע כחול שבשליטתו והחברה־הבת רבוע כחול נדל"ן. "בן־משה לא מרגיש את הקו הנצי. הוא חושב לעצמו 'אני מצליח לגייס חוב חדש בלי בעיה, המוסדיים משקיעים וקונים ואפילו עורכי הדין שלי נבחרים על ידי מחזיקים לייצג אותם בהסדרי חוב'".
הרמז של עורכי הדין היה ברור: המוסדיים שמשתתפים בגיוסי החוב של בן־משה מפחיתים מהכוח בקרב מולו ולכן כדאי שיחדלו מכך. בהנפקת האג"ח של רבוע כחול, שנערכה באוקטובר השנה, השתתפו בין היתר אי.בי.אי, אנליסט הראל, ורדן, מור, מיטב דש ופעילים. הפניקס, פסגות ומגדל לא השתתפו.
גופים מוסדיים אחרים לא השתתפו מעולם בגיוסי החוב של בן־משה, כמו למשל מיטב דש, על חלק מזרועותיה, ומגדל שוקי הון. אין החלטה לא להשקיע בחוב של בן־משה, אבל בפועל הם לא משתתפים. חלק מהמשתתפים בפגישה חשבו שהעובדה הזו גורמת נזק לבן־משה.
לדבריהם, "בהנפקות חוב, שם המשחק הוא ריבית. כשכולם משתתפים, הגיוס נעשה בריבית נמוכה יותר. היעדרם של חלק מהגופים פה מעלה את הריבית בנגיד 0.1%. בקבוצה שיש לה חוב של מיליארד שקל, זה נזק של 10 מיליון שקל בשנה. בן־משה אדם חכם, הוא מבין שכדאי להגיע לפשרה", אמר מוסדי גדול. בן־משה, כך נודע ל"כלכליסט", מממן את השכר של גבריאלי בעצמו, מה שנתפס בקרב המחזיקים כעדות לכך שהוא רוצה לסיים את האירוע מהר.