הדמוקרטיה על מזבח ההישרדות של נתניהו וגנץ

תג המחיר להישרדותם הפוליטית האישית של ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ עומד על יותר מ־400 מיליארד שקל ופגיעה בדמוקרטיה. כדי למנוע את התפזרותה מחר בחצות של הכנסת ה־23 בשל אי אישור תקציב המדינה לשנת 2020, מחשש לבחירות במרץ שאחריהן תתכווץ כחול לבן משמעותית והמשך שלטונו של נתניהו מוטל בספק, פועלים ראש הממשלה וגנץ לחוקק היום ומחר חוק שיאפשר להימנע מפיזור הכנסת גם בהיעדר תקציב מאושר. במקביל רוקמים הצדדים הסכם שלפיו ירוקן מתוכן תפקידו של שר המשפטים אבי ניסנקורן שנחשב למי שמגן בגופו על מערכת המשפט מפני שינויים אלימים בה והתערבות של ראש הממשלה במינויים שממילא נאסר עליו להיות מעורב בהם בשל כתבי האישום הפליליים התלויים ועומדים נגדו.

במצבם האלקטורלי הנוכחי הן לנתניהו והן לגנץ עדיף לדחות את הבחירות כמה שיותר מאוחר. נתניהו צנח בסקרים ל־27 מנדטים, ולפי הסקרים האחרונים עם 21 מנדטים של גדעון סער ניתן להקים קואליציה בלעדיו. ואילו גנץ צנח ל־6 מנדטים. לפיכך, הישרדותם הפוליטית והאישית היא בעצם זו שדוחפת את אי פיזורה כעת של הכנסת. שניהם מקווים לשחוק מחוץ לכנסת את סער ואת מפלגתו "תקווה לישראל" יחד עם יפעת שאשא ביטון, יועז הנדל, וצבי האוזר, כמו גם את נפתלי בנט, יאיר לפיד ואביגדור ליברמן.

מימין: רה"מ בנימין נתניהו ויו"ר כחול לבן בני גנץ | צילום: יריב כץ

תג מחיר א

הפגיעה במערכת המשפט

בכחול לבן מכחישים בתוקף, אבל הדיווחים סביב המשא ומתן להחייאת הפגר רגע לפני קבורתו מתרבים: מערכת המשפט מועמסת על המשאית בדרכה לבית המטבחיים. אם נתניהו לא מצליח להוציא את אבי ניסנקורן מהמשפטים, הוא יוציא את המשפטים מניסנקורן. וכך מתרקמות להן השמועות לרפורמות שיצילו זמנית את גנץ תמורת האפשרות לנתניהו להתפרע על כל המינויים המשמעותיים במערכת המשפט. יועץ משפטי לממשלה (בעוד שנה וחצי), פרקליט המדינה (בקרוב) ושופטי ביהמ"ש העליון (ארבעה בשנתיים הקרובות). לכל הפונקציות האלה עתידה להיות נגיעה ישירה או עקיפה לנאשם ולמשפטו שאמור להתחיל להתנהל בפברואר הקרוב.

בהתמקדות המשפטית-פרסונלית הזו, משליך נתניהו לפח את הסדר ניגוד העניינים שתפר עבורו מנדלבליט. הסדר שמונע ממנו לעסוק בעניינים האלה. ממילא הוא כופר בסמכות היועץ, ומבג"ץ הוא ביקש אורכה לתגובה – עכשיו אנחנו מבינים למה – כדי לקבל עוד זמן כדי להתאים את מערכת המשפט ליעד המרכזי שלו, לחמוק ממשפטו או להשפיע עליו ככל יכולתו. חוק צרפתי, התגברות, חנינה, בחירה לנשיא מדינה, הסדר טיעון, עיכוב הליכים בידי היועץ המשפטי הבא. מה שבא – ברוך הבא, רק שהמשפט יילך וייקבר.

כאשר משפטני כחול לבן בראשות אבי ליכט ביקשו לסתום בחוק ממשלת החילופים את פירצת התקציב, נתניהו סירב וגנץ ויתר לו. היעלה על הדעת, אמר למשפטנים, שנתניהו לא יעביר תקציב רק כדי לשמור לעצמו פתח למשבר ומילוט? ובכן, עלה גם עלה על הדעת. והיום נתניהו ממשיך לסחור מול הכחל"בים. לקבל מזומן תמורת אשראי שלעולם לא ייפרע. לסחור, ולכייס אותם במקביל.

1. יועץ משפטי: שינוי מתווה הבחירה

אתמול נחשפה בגל"צ "פשרת ניסנקורן": שיטת בחירת היועץ תשונה – במקום ששר המשפטים יבחר את היועץ בעזרת ועדת האיתור, הממשלה תבחר, ובתמורה ניסנקורן יצורף לוועדת האיתור שתעלה לממשלה 5-3 מועמדים מתוכם תבחר הממשלה.

המצב כיום הוא ששר המשפטים מביא לממשלה את השם שבחרה ועדת האיתור. שלושת ועדות האיתור שבחרו יועצים עד היום – את מני מזוז, יהודה וינשטיין ואביחי מנדלבליט – בחרו במועמד המועדף של ראש הממשלה, ובניגוד לדעת שופטי העליון בדימוס שהיו ראשי הוועדה – גבריאל בך, תיאודור אור ואשר גרוניס, בהתאמה.

מימין: אבי ניסנקורן וגדעון סער | צילומים: אלכס קולומויסקי, עומר מסינגר

ובכל זאת, המסורת האיתנה הזו לא מרגיעה את נתניהו. הנה, הוא בחר במזכיר ממשלתו אביחי מנדלבליט וקיבל ממנו כתב אישום משולש. אז עכשיו הוא כנראה בונה על ועדה שתבטיח לו יועץ שלא רק יימנע מלהגיש נגדו כתב אישום חדש (צוללות למשל), אלא גם יעכב הליכים בתיקיו הנוכחיים, כלומר יסגור אותם.

ההיסטוריה חוזרת על עצמה. ב־1997 מינה נתניהו ליועץ (אז היועץ נבחר בידי הממשלה) את חבר המפלגה עו"ד רוני בר־און כדי לחלץ את אריה דרעי מהסתבכותו הפלילית. זו פרשת "בר־און-חברון" המפורסמת שבעקבותיה, ובתגובה לה, כוננה ועדת שמגר מתווה חדש לבחירת היועץ – ועדת איתור בראשות שופט בדימוס של בית המשפט העליון.

ועכשיו, אחרי שמנדלבליט "הכזיב", מנסה נתניהו לקמבן מתווה חדש שיאפשר לו לבחור מישהו שממש ניתן לסמוך עליו.

2. פרקליט מדינה: עוד מועמדים חוץ מאיסמן

מינוי פרקליט המדינה הוא צורך דחוף יותר. ועדת האיתור בראשות מנדלבליט בחרה פה אחד את עמית איסמן. נתניהו לא רוצה בו. נכון שאיסמן נמנה על הפחות מחמירים בתיקי האלפים, אך די לנתניהו בעובדה שמנדלבליט וניסנקורן בירכו על הבחירה כדי לנסות ולסכלה. ועכשיו הוא מבקש לבטל את הבחירה ולאפשר לו לבחור את הפרקליט מבין כמה מועמדים. סערת ההתבטאויות הבלתי הולמות של איסמן, מ־2008 ו־2012 עשויה לסייע לו. אם יוביל לפסילתו בממשלה, ייתכן שבג"ץ יאשר את הפסילה. תלוי איזה משקל יתנו השופטים להתבטאויות, לאחר שוועדת האיתור איפסה את השלכותיהן.

הסינרגיה בין פרקליט מדינה ליועץ משפטי היא המפתח לאכיפה אפקטיבית מול אנשי ציבור. ונתניהו לא מוותר על אף אחת משתי הפונקציות. אם לא יצליח בשתיהן, שתהיה לפחות אחת – פרקליט או יועץ.

3. הוועדה לבחירת שופטים: יצירת וטו

הוועדה לבחירת שופטים היא אחד המעוזים שחמקו משליטתו של נתניהו. להבדיל מאיילת שקד שהצליחה לשלוט בה, היא נשלטת כיום בידי קואליציה חזקה של ניסנקורן, שופטי העליון ונציגי לשכת עורכי הדין. מבין שאר החברים, צבי האוזר לא צפוי מבחינתו, כך שלנתניהו יש רק שתי מניות הצבעה בטוחות – מירי רגב ואסנת מארק. וזה לא מספיק למנוע מינוי שופטים לבית המשפט העליון, שלבחירתם נדרשים שבעה קולות. ולכן, כמה שקוף, הועלתה היוזמה להעלות את מספר הקולות למינוי בעליון משבעה לשמונה. כדי שמירי ואוסנת יוכלו להקים בלוק חוסם מונע מינוי לעליון. ומה האינטרס של נתניהו בבחירת עליונים? מי יודע, אולי פעם, בעתיד הרחוק, הם יישבו באחד הערעורים שלו; ויש גם אינטרס לטווח הבינוני – לאותת לשופטי המחוזי שדנים כעת בתיקי האלפים שקידומם לעליון תלוי בו. ולצדם, האינטרס לטווח הקצר, המיידי – לטרלל, להוציא את הנשמה, להכניס עוד עזים כדי שיהיה מה להוציא. כל האפשרויות נכונות.

תג מחיר ב

היעדר תקציב לזמן בלתי ידוע

אם ישונה החוק כך שהכנסת לא תפוזר מחר בחצות גם בהיעדר תקציב מאושר תהיה זו הפעם השנייה שבה נדחה הפיזור בשל אי אישור תקציב אחרי שהממשלה והקואליציה חוקקו באוגוסט את "פשרת האוזר" שדחתה את פיזור הכנסת מאוגוסט לדצמבר. לבד מביטול פיזורה של הכנסת בשל אי אישור התקציב ל־2020, דנו הליכוד וכחול לבן בהצעה שלפיה הכנסת תאשר עד 31 בדצמבר את תקציב המדינה לשנת 2020. הצעה נוספת שעלתה על השולחן היא שתקציבי המדינה לשנים 2020 ו־2021 יאושרו בקריאה השנייה והשלישית עד אמצע ינואר 2021.

כל האפשרויות הללו מותירות אי ודאות לעתידו של תקציב המדינה: אם הכנסת תאשר את תקציב המדינה ל־2020 בתוך שבועיים, אזי שנת התקציב 2021 תחל עם תקציב חודשי של שנת 2020. למרות אישור תקציב 2020 על ידי הכנסת אזי בסיס תקציב המדינה לשנה הבאה יהיה מצומק, יהיה צורך למצוא פתרון תקציבי למימון "קופסאות הקורונה" בשנת 2021 וצפוי גידול בהחזר החוב של המדינה. משרד האוצר אמנם פנה לקבל את הערות הציבור לחקיקת "חוק תקציב המשכי" שיאפשר מניעת הקטנת בסיס התקציב ב־2021 ויתייחס לקופסאות הקורונה והחזר החוב, אבל בינתיים החוק הזה אפילו לא הועלה לאישור הממשלה.

האפשרות השנייה שלפיה תקציב 2021 יאושר בינואר 2021 אינה ודאית. לפי שעה לא ברור אם נתניהו יסכים לאשר בחודש הבא את תקציב 2021, מאחר שהדבר ימנע ממנו לפזר את הכנסת (עקב אי אישור התקציב) ויבטיח את הרוטציה בינו לבין גנץ. גם ההצעה שיוחסה לגנץ שלפיה הכנסת לא תתפזר במרץ 2021 עקב אי אישורו של תקציב 2021 לא מסייעת לתקציב. ההיפך: אם היא תתקבל אזי המדינה תמשיך לפעול בלא תקציב אבל נתניהו וגנץ יוכלו להמשיך ולשבת בתפקידיהם. לכן אם יוחלט שהכנסת תתפזר עקב אי אישור תקציב 2020 עד לסוף דצמבר אזי הבחירות יתקיימו באפריל 2021. מאחר שבאפריל חל פסח לא מן הנמנע שהן יידחו למאי. אם הכנסת תחוקק את תקציב 2020 ולא תחוקק את תקציב 2021 עד 31 במרץ, ותתפזר, אזי הבחירות יערכו בסוף יוני 2020. כך שעד שתוקם ממשלה שתגבש תקציב ותאשרו בכנסת, 2021 כבר תסתיים וישראל תפעל שנתיים (20'–21') בלא תקציב מדינה מאושר.

תג מחיר ג

פיצול של סיעת כחול לבן המפולגת ממילא

בכחול לבן סוערות הרוחות והפשרה המסתמנת לדחיית פיזור הכנסת עלולה להביא לפיצול בסיעה. בשל עימות שאירע שלשום בין גנץ לבין ניסנקורן על רקע צמצום בסמכויותיו ניסו אתמול נציגי גנץ להגיע לפשרה שתמנע את עזיבתו של ניסנקורן את המפלגה. בכחול לבן 14 ח"כים. לפי החוק התפלגות של חמישה מהם יכולה לאפשר להם להקים סיעה עצמאית בכנסת, לקבל מימון מפלגות, ולהתמודד לכנסת הבאה בכל מפלגה. ארבעה שכרגע עשויים להצטרף להתפלגות: שר התיירות לשעבר אסף זמיר, יו"ר ועדת הפנים ח"כ מיקי חיימוביץ, ח"כ רם שפע, וכן ח"כ תהילה פרידמן. כלומר חסר להם רק חבר אחד, שבתרחיש מסוים עשוי להיות ניסנקורן.