אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"מערכת הרווחה הופרטה, ובלי אישור התקציב היא תושמד" צילום: קובי קואנקס

"מערכת הרווחה הופרטה, ובלי אישור התקציב היא תושמד"

שר העבודה והרווחה איציק שמולי חוזה אפוקליפסה חברתית אם לא יאושר תקציב 2020 או שלפחות יבוצעו שינויים בחקיקה התקציבית. "זה לא חיתוך בבשר החי אלא קטיעת איברים. אלפי מוסדות ייסגרו". גם במערכת החינוך ייסגרו דווקא התוכניות לפריפריה ולנוער נושר

22.12.2020, 06:51 | שחר אילן

אם לא יאושר תקציב 2020 ולא יעברו שינויי החקיקה שאמורים להגמיש את התקציב ההמשכי לשנת 2021 תיכנס ממשלת ישראל בתחילת ינואר לשיתוק (SHUT DOWN). בניגוד לארצות הברית, שם הפקידים גם לא מגיעים לעבודה כשאין תקציב, בישראל הם ימשיכו לקבל שכר אבל יהיו חסרי מעש בהיעדר כל יכולת להוציא כספים במשרדי הממשלה.

קשה לתאר את עוצמת הנזקים הצפויה במצב עניינים כזה, משום שקשה להעלות על הדעת שאפילו ממשלת נתניהו-גנץ שלקחה את התקציב בן ערובה לגחמותיהם הפוליטיות האישיות, תאפשר מצב כזה של שיתוק חלק גדול משירותי הרווחה, החינוך והבריאות.

 

קראו עוד בכלכליסט

כרגיל פגיעה קשה תהיה בחלשים שהשירותים שניתנים להם מופרטים בדגש על שירותי הרווחה ש־90% מהם מופרטים. שר הרווחה איציק שמולי אומר ש"המשמעות היא לא קיצוץ אלא השמדה של מערכת הרווחה. זה פשוט מאוד לסגור את המשרד. זה לא חיתוך בבשר החי אלא קטיעת איברים. זו סגירה של אלפי מוסדות, מוסדות של אנשים עם מוגבלות, מרכזי יום לקשישים ומקלטים לנשים נפגעות אלימות״.

לדבריו, "כל זאת בתקופה שיש הכפלה של בקשות לסיוע במזון, גידול של 300% בדיווחים על אלימות במשפחה ועליה של 140% בדיווחים על ילדים ונוער במצבי סיכון. זו קריסה חברתית. אתה מותיר מאות אלפי ישראלים במצבי סיכון ומצוקה בל רשת ביטחון מינימלית".  

מימין: ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר העבודה והרווחה איציק שמולי , צילומים: אלכס קולומויסקי, עמית שאבי מימין: ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר העבודה והרווחה איציק שמולי | צילומים: אלכס קולומויסקי, עמית שאבי מימין: ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר העבודה והרווחה איציק שמולי , צילומים: אלכס קולומויסקי, עמית שאבי

"איך מתעדפים?"

שמולי מסביר ש"גם אם נותר לך בקצה שפיל קטן של תקציב לפעולות של המשרד אני ממש לא יודע איך מתעדפים תינוקת שעברה התעללות וזקוקה למשפחת אומנה לעומת קשיש שסובל מחרדה או נערה שעברה אלימות במשפחה. אתה מוביל מאות אלפים לאבדון".

הפגיעה בעיקר בחלשים הפגיעה בעיקר בחלשים הפגיעה בעיקר בחלשים

שמולי מאיר היבט נוסף של הבעיה, הנובע מכך שהממשלה מממנת בעקיפין מאות אלפי משכורות במגזר הפרטי ובגזרת העמותות. "בזמן שאנחנו כבר עומדים על 15% אבטלה, צפויה לכל הפחות הכפלה של מספר המובטלים". הוא מסביר שהקיצוצים ימנעו העברות כספים במסגרת הסכמי הייצוב לקופות חולים, לחלק מהפעילויות של האוניברסיטאות, לעמותות רווחה, למוסדות חינוך, לרשויות מקומיות חלשות (במסגרת מענקי איזון) ולחברות התחבורה ציבורית.

לדבר שמולי ״אין לי רבע טענה לחשב הכללי שעושה את עבודתו. הטענה שלי היא רק לראש הממשלה שלקח בשבי מדינה שלמה ודוחף אותה לתהום". הוא מצין ש"עד עכשיו כל הסיפור של אין תקציב היה נשמע לרוב האזרחים כמו משהו ערטילאי שלא פוגע בהם. עכשיו זה יכניס מאות אלפי ישראלים למצב של אבדון, של מצוקה של סיכון, שאחר כך יהיה הרבה יותר יקר ומסובך לחלץ אותם משם".

מערכת הרווחה היא לא המקום היחיד שבו תקציבי הרווחה נפגעים ראשונים. יו"ר איגוד מנהלי מחלקות החינוך אבי קמינסקי אומר שכל התקציבים התוספתיים של משרד החינוך עומדים בסכנה. מדובר בין היתר בשיעורי העשרה של קרן קרב לבתי ספר בפריפריה ובפריפריה החברתית ותוכניות היל"ה לנוער נושר ואמ"ץ לנוער בסכנת נשירה. בניגוד למערכת החינוך הכללית, השירותים לפריפריה ולנוער בסיכון ונוער נושר מופרטים. המורים שלהם לא נהנים מקביעות וכל עיכוב בתקציב עלול להביא לפיטוריהם. בקיץ כבר עמדו התקציבים האלה בסכנה ורק מאבק ציבורי הביא לחידושם.

בדרך כלל הבעיה של תקציב המשכי היא היעדר כיסוי לגידול בהוצאות שמובילה לקיצוצים אבל לא לשיתוק או השמדה כמו ששמולי צופה. הפעם (ראו מסגרת) מדובר בקיצוץ מסדר גודל שונה

לחלוטין. בישיבת ועדת הכספים אתמול הסביר סגן הממונה על התקציבים באוצר איתי טמקין שיש לכך כמה סיבות חריגות.

בעוד שבשנה היוצאת הוצאות הקורונה הוחרגו מהתקציב, בשנה הבאה אם לא תשונה החקיקה הן יהיו חלק ממנו. זה מוריד מהתקציב 52 מיליארד שקל. בעיה נוספת היא שתקציב 2019, שלפיו יבנה התקציב ההמשכי, מביא בחשבון תשלום של 82 מיליארד שקל להחזר חובות. בפועל החזרי החובות הצפויים עומדים על 115 מיליארד שקל, וגם במקרה זה ההפרש – של 33 מיליארד שקל – ירד מהסכום השוטף. "על חובות לא מוחל קיצוץ", הסביר טמקין. בספטמבר הוסיפה הכנסת לתקציב 2020 סכום של 11 מיליארד שקלים. גם הסכום הזה לא יזכה להמשכיות בתקציב הבא, אם לא יאושרו תקציב 2020 או תיקונים לחקיקה שמגמישים את התקציב ההמשכי לשנה הבאה.

התוצאה היא שבמקום תקציב שוטף של 411 מיליון שקל שעמד לרשות משרדי הממשלה בשנה הלא פשוטה הנוכחית, הם יתחילו את השנה הנוכחית עם 313 מיליארד שקל. פער של קרוב ל־100 מיליארד שקל כפי שהתריע במכתבו בשבוע שעבר החשב הכללי יהלי רוטנברג.

אלא שטמקין הסבר שהקיצוץ בפועל במצב כזה גדול בהרבה מרבע מהתקציב. זאת, משום שבמצב כזה הכסף הולך לתשלום שכר, לתקציבים שמעוגנים בחוק ולתקציבים שמעוגנים בחוזים. להתקשרויות עם גורמים חיצוניים ותמיכות, דהיינו כספים שמממנים עסקים ועמותות, יישאר מעט מאוד אם בכלל. החשב הכללי יהלי רוטנברג הסביר בישיבות ועדת הכספים ש"יכולתם של משרדי הממשלה לפעול לפי מדרג ההוצאות תהיה מאוד מאוד מוגבלת. כבר באזור ינואר יחסרו 5 מיליארד שקל בפעילות המינימלית של המשרדים".

"לא היה דבר כזה מקום המדינה"

גם אם זה כנראה הקיצוץ הגדול ביותר בתולדות ישראל, לא בטוח שהוא סופי. חלק מגלגול התקציבים של הממשלה בנוי על העברה קבועה של עודפים מחוייבים משנים קודמות. לפי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שנכתב לרגל הדיון, היקף העודפים (כספים שלא הגיעו לכדי ביצוע ואמורים היו לחזור לתקציבי המשרדים ב־2020) היה כ־21 מיליארד שקל. המשרדים עם העודפים הגדולים ביותר היו משרד השיכון שמממן פעולות פיתוח רבות עם כ־3.5 מיליארד שקל ומשרד החינוך עם כ־3.1 מיליארד שקל.

משרדי הממשלה ישותקו ללא אישור תזכיר חוק משרדי הממשלה ישותקו ללא אישור תזכיר חוק משרדי הממשלה ישותקו ללא אישור תזכיר חוק

במשרד החינוך חלק ניכר מההתחייבויות ניתנות לפני לוח זמנים של שנות לימוד (ספטמבר-יוני) ולכן אינן תואמות את שנת התקציב. עוד משרדים עם עודפים בולטים: המשרד להגנת הסביבה עם כ־1.7 מיליארד שקל ומשרד הביטחון עם כ־1.6 מיליארד שקל. כדי שהסכומים האלה ייכנסו לתקציב 2020 יש לאשר אותו ואז ייווצרו עודפים להעברה ל־2021. אם תקצב 2020 לא יאושר לא יהיו עודפים שיועברו ל־2021. "המשמעות דה פקטו היא שעוד קיצוץ יתבצע בתקציבי המשרדים", אמר רוטנברג. "נושא העודפים פועל לרעת הפעילות הממשלתית דווקא בעת הזו של הקורונה".

בינתיים רוב הפוליטיקאים לא יוצאים למאבק. אולי הם עוד לא הפנימו. אולי הם לא מאמינים שזה באמת יכול לקרות. חריג בנושא הוא יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני שאמר אתמול בישיבת הוועדה ש"התרעתי שיהיה מצב שבינואר לא יהיה כסף למדינה לתפקד, וטענו שאני מגזים. זו המציאות כעת, גם משרדי הממשלה הולכים לעבור קיצוץ שאי אפשר יהיה לעבוד בכלל. זה דבר שלא היה מקום המדינה".

כדי למנוע מצב כזה, גיבש האוצר תזכירי תיקון לחוק יסודות התקציב ולחוק יסוד: משק המדינה שהפיץ ב־3 בדצמבר. הם קובעים שהממשלה תוכל להוציא ב־2021 הן את תקציבי תשלום החוב המוגדלים, הן את פעימת הקורונה השנייה והן תקציב שוטף של המשרדים בהיקף של כ־414 מיליארד שקל (תקציב המשרדים של 2020 עם תוספות יוקר וגידול טבעי). עם החוק הזה שמגמיש את התקציב ההמשכי לשנת 2021 יעבור בקרוב – יעמוד לרשות הממשלה תקציב שוטף של 414 מיליארד שקל כולל העודפים במקום 313 מיליארד שקל.

שיתוק המערכת הפוליטית מנע בינתיים את העברת החוק או אפילו את אישורו בממשלה. אם תאושר היום סופית הצעת החוק שתדחה את מועד פיזור הכנסת ומשרטט לוחות זמנים חדשים לאישור התקציב ל־2020–2021, הסיכוי של הצעת החוק הזו שתמנע אסון תקציבי יגדל. אפילו אם תקציב 2020 יאושר ללא הצעת חוק הגמשת התקציב ההמשכי, מסגרת התקציב שתעמוד לרשות תקציב 2021 תגדל משמעותית. הבעיה היא שאם לא – נתחיל את 2021 עם חלום הבלהות שמתאר שמולי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות