הממשלה הגמישה את התקציב ההמשכי: הקיצוץ יתכווץ ל-15 מיליארד שקל

הממשלה אישרה הערב (ב') את הצעת החוק של משרד האוצר לפיה התקציב ההמשכי לשנת 2021 לא יתבסס על התקציב האחרון שאושר - עבור שנת 2019. על פי ההחלטה, ניתן יהיה להוציא עוד 100 מיליארד שקל. משמעות הדבר היא כי במקום קיצוץ של 100 מיליארד שקל בהוצאות המשרדים, הקיצוץ אליו יידרשו יעמוד על 15 מיליארד שקל בלבד.

ההחלטה התקבלה לאחר שחלום תקציב 2020 נגוז. הצעת האוצר מרככת את התקציב ההמשכי של 2021, כאשר ללא אישורו, היו נדרשים משרדי הממשלה לקצץ כ־100 מיליארד שקל מפעילותם השוטפת והרכש שלהם, מסך של קצת פחות מ־200 מיליארד שקל, כמחצית מהתקציב שעמוד על כ־400 מיליארד שקל. שאר התקציב, מעל ל־200 מיליארד שקל, הם קשיחים ומוקצים לשכר והתקשרויות שלא ניתן לשנות.

בנימין נתניהו וישראל כץ | צילום מסך: לע"מ

הצעת החוק של האוצר מפרידה בין המסגרת הכוללת של התקציב לבין תשלום קרן החוב הממשלתי; מפרידה את הוצאות הקורונה לחבילה נפרדת (כשם שקרה במסגרת החלטות החירום במהלך 2020 וקובעת שהתקציב ההמשכי של 2021 יתבסס על התקציב בפועל שחולק ב־2020, כלומר 411 מיליארד שקל) ולא על התקציב האחרון שאושר בכנסת (תקציב 2019 שעמד על 397 מיליארד שקל); ומאפשרת העברת עודפים משנה אחת לשנייה, ובכך מאפשרת פעילות מעט יותר חופשית למשרדי הממשלה (שלא נדרשים לבצע פעולות על בסיס מזומן הד־אוק בלבד).

היום הופעל מכבש לחצים על ראש הממשלה החליפי בני גנץ - הן מצד משרד האוצר והן מצד הסיעות החרדיות (שכן קיצוצים נרחבים יפגעו בעיקר בתמיכות שמגיעות בין היתר לבחורי הישיבות) - ובסופו של דבר המהלך הגיע לשולחן הממשלה שאישרה אותו בשעות אחר הצהריים. הצעת החוק צפויה לקבל את אישור הכנסת בשעות הלילה. במהלך היום אנשיו של גנץ הביעו טרוניה על כך שישראל כץ, שיכול היה להביא את תקציב 2021 במהלך החודשים האחרונים אך בחר שלא לעשות זאת (בהתאם להנחייתו של ראש הממשלה נתניהו), נזכר ברגע האחרון ללחוץ על כלל המפלגות לאשר את הצעת החוק כאילו אין ברירה. במידה רבה זה נכון, אולם המריחה של נתניהו וכץ עבדה, וגנץ ומפלגתו לא הכריזו מוקדם יותר על בחירות, מה שהיה יכול לקצר את משך התקציב ההמשכי בשנת 2021. ובשלב זה, האשם כבר פחות רלוונטי לאור העובדה שהפתרון הכרחי כל כך.

בעוד שבדרך כלל הסכמה גורפת בין חברי כנסת מבטאת בעיקר פופוליזם, דווקא הפעם מדובר בחקיקה הגיונית שאף חבר כנסת לא באמת יכול להתנגד לה. אין בה ניצחון פוליטי, אלא בעיקר הישרדות משקית. הרי בכל מקרה לא מדובר בפתרון מושלם. במקום תקציב של 426 מיליארד שקל שאמור להיות ב־2021, התקציב ההמשכי יעמוד על 411 מיליארד שקל, פער של 15 מיליארד שקל שמכביד מאוד על משרדי הממשלה.

למעשה, להצעת החוק גם יש חסרון. היא מהווה עוד שלב ברמיסת הכללים הפיסקאליים של ישראל, ובתקופה כל כך רגישה על רקע משבר הקורונה, בה ממשלת נתניהו–גנץ רמסה כל כלל אפשרי (כולל חוק יסוד הקובע כי ממשלה שלא מצליחה להעביר תקציב תוך שלושה חודשים מתפרקת), למהלך כזה עלול להיות מחיר עתידי. בעוד שהפרדת החוב מהמסגרת הכוללת, והוצאת חבילת סיוע הקורונה לקופסה נפרדת, הם מהלכים הגיוניים ולא מרחיקי לכת, הסעיף שקובע כי התקציב ההמשכי לא יהיה מבוסס על התקציב המאושר, אלא על התקציב בפועל, הוא זה שמקטין את תמריץ הפוליטיקאים לאשר תקציב לטובת משרדי הממשלה. בדיוק כמו ההחלטה לדחות את קץ הממשלה למרות שלא אישרה תקציב, מדובר בשבירה איטית אך בטוחה של כל מה שאמור לרסן ממשלה ללא מנדט, ולמרות שזה צו השעה, זה עוד עלול לחזור אלינו בעתיד כבומרנג כאשר נראה מהלכים חדשים שמכופפים את המציאות לטובת הפוליטיקאים.