אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הרס את האוצר: ישראל כץ הפקיר את כלכלת ישראל לטובת נתניהו צילום מסך: לע"מ

ניתוח כלכליסט

הרס את האוצר: ישראל כץ הפקיר את כלכלת ישראל לטובת נתניהו

שר האוצר לא שיער כי הקדנציה הקצרה שלו עלולה להיות גם ארון הקבורה הפוליטי שלו, אף שידע כי לפניו משימה כמעט בלתי אפשרית לביצוע. בעיני הציבור בכלל והמגזר העסקי בפרט, ישראל כץ יירשם כאחד משרי האוצר הכושלים ביותר בתולדות המדינה

23.12.2020, 14:17 | אדריאן פילוט

1. זה יהיה גם לא צודק, אך בעיקר לא נכון עובדתית להאשים את ישראל כץ במיתון החריף ביותר שידע המשק הישראלי. הרי ברור כי ברגע שהוא קיבל על עצמו את תפקיד שר האוצר הוא ידע כי המשימה כמעט בלתי אפשרית. ובכל זאת, כץ מסיים קדנציה קצרה ומשאיר חותם רע. בנוסף, ייתכן כי האוצר יהיה גם ארון הקבורה הפוליטי שלו. שכן בעיני הציבור והמגזר העסקי הוא הצטייר כאחד משרי האוצר הכושלים ביותר שידע המשרד.

קראו עוד בכלכליסט

זה המקום להזכיר כי לא כל שר אוצר שנכנס לתפקיד בעת מיתון השאיר חותם כזה. הדוגמא הבולטת ביותר הוא לא אחר מראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו שכיהן בתפקיד הזה במשבר הגרוע ביותר שהיה בישראל לפני הקורונה. המשק היה על סף קריסה של ממש. נתניהו שילם מחיר פוליטי כבד אך הביצועים שלו כשר האוצר סללו לו את הדרך לראשות הממשלה.

יתרה מזו, סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שנערך ב־2010 מצא כי נתניהו נחשב לשר האוצר הטוב ביותר שידעה המדינה עם רוב מוחץ של 72%, כאשר במקום השני ניצב בייגה שוחט עם 9%(!). אפילו יובל שטייניץ, שזכה לכינויים מביכים ומזלזלים כמו "בובה" ו"מריונטה", שכיהן בעת מיתון - המשבר הפיננסי של 2009 - לא נחשב לשר כושל. שטייניץ ידע ליזום מהלכים עצמאיים בניגוד לעמדת נתניהו, שכבר בתחילת הקדנציה שלו הכריז על עצמו כשר־על לענייני כלכלה.

שר האוצר, ישראל כץ , צילום: אבי מועלם שר האוצר, ישראל כץ | צילום: אבי מועלם שר האוצר, ישראל כץ , צילום: אבי מועלם

2. כץ שהגיע לתפקיד עם הילה של רפורמטור ובולדוזר, הלך וכבה בתוך התפקיד בזמן שיא, כאשר הוא עמל ומתאמץ להפוך את עצמו לעושה דברו של נתניהו. הדבר הגרוע ביותר זו התוצאה: לא רק שהוא לא סייע למשק הישראלי אלא שהוא גם לא סייע לעצמו. לפי גורמים רבים הן במשרד האוצר והן במערכת הפוליטית ישנו כעת נתק מוחלט בין ראש הממשלה לבין כץ, כאשר נתניהו נוהג לגעור בו ולהשפיל אותו.

די ברור כי אם נתניהו יזכה שוב להרכיב ממשלה, הוא ימנה למשרד האוצר את ניר ברקת או כל שחקן אחר - אבל לא את כץ. הדבר הכי תמוה בכל הטרגדיה הזו הוא שכבר מתחילתה ידוע שהגיבור ירד מהבמה והסוף יהיה טרגי. כץ הגיע למשרד או ללא אסטרטגיה או שבחר באסטרטגיה הגרועה ביותר שאפשר להעלות על הדעת.

כאשר מנתחים את ששת החודשים הקצרים בקדנציה של כץ, מבינים שהוא ביצע שתי פעולות עיקריות: מנע את חקיקת תקציב המדינה, ופיטר, או גרם להתפטרות, כל השדרה הניהולית של המשרד. הרי מה יש לשר האוצר בשונה מכל שאר השרים? רק שני דברים: חוק התקציב המלווה בחוק הסדרים, וסיירת מטכ"ל (פקידות) שמבצעת אותם. כץ הסכים למשכן את תקציב המדינה של ישראל - המסמך שהופך כל פוליטיקאי ל"הורדוס" אמיתי - לטובת העתיד המשפטי של נתניהו שנראה לוט בערפל.

לא רק שבכך הוא פגע פגיעה אנושה באזרחי ישראל אלא גם גרם נזק לקריירה הפוליטית שלו, שהיא ללא ספק הדבר החשוב לו ביותר. לגבי הפקידים, הדברים עוד יותר ברורים: אחד אחרי השני הם נטשו אותו אחרי שהבינו את התוכנית - או היעדר התוכנית. רוני חזקיהו, שאול מרידור וקרן טרנר־אייל המקורבת שלו, שלוש הפונקציות הכי חזקות במשרד ובכלכלה הפוליטית של ישראל - ברחו. משרד האוצר מפורק ויעברו שנים עד שייבנו אותו מחדש.

3.  חשוב להבהיר: שר אוצר שמפזר כסף מההליקופטר אינו שר אוצר טוב בהכרח. הרי ייתכן כי כבר הספקנו לשכוח מה חולק מרוב מיליארדים שעפים באוויר. כל הכסף שנתניהו וכץ חילקו הוא הלוואה אחת גדולה. ואת כל מאות המיליארדים הללו נאלץ כולנו להחזיר. בסכומים הנוכחיים יאלצו לעשות זאת גם ילדינו, ובקצב הזה גם נכדינו. אז נכון שהריבית הנוכחית היא אפסית, אבל הקרן - לא.

קרן טרנר אייל, לשעבר מנכ"לית משרד האוצר , צילום: דנה קופל קרן טרנר אייל, לשעבר מנכ"לית משרד האוצר | צילום: דנה קופל קרן טרנר אייל, לשעבר מנכ"לית משרד האוצר , צילום: דנה קופל

אפרופו החזר כספים, אחת הסיבות ששברו את החשב הכללי (חשכ"ל) רוני חזקיהו ומסבירה את עזיבתו היתה ישיבה דרמטית באוצר בו הוא ביקש את רשות הדיבור והסביר כי החשכ"ל נמצא בבעיה אמיתית שכן החוב זינק ויש קושי תזרימי בתשלומי החוב. כץ השתיק אותו ועבר לנושא הבא. כאשר חזקיהו ביקש שוב את רשות הדיבור, שב כץ להשתיק אותו ודרש לעבור לנושא הבא.

גדולותו של שר אוצר נשענת על שני עקרונות: אפקטיביות הכסף הציבורי והרפורמות שהוא מבצע. לגבי האפקטביות מספיק להסתכל על ההחלטה האחרונה של כץ כשר האוצר - דמי אבטלה ללא הגבלה (עד שהאבטלה תרד ל־7.5%), אחרי שהוא הכריז על דמי אבטלה עד יוני 2021. אין מומחה אחד במדינה, לרבות שירות התעסוקה שנחשב למשרד חברתי, שלא התריע בפני הסכנות של אותו תמריץ שלילי לחזרה לשוק העבודה.

הרי הממשלה לא באמת תוכל לממן מאות אלפי משפחות ללא סוף. הבעיה כאן היא כפולה כי הנזק הוא ארוך טווח: מאות אלפי ישראלים יסתגלו לחיות על קצבאות במשך חודשים רבים וזה יקשה עליהם לחזור לעבודה. שר אוצר חייב להוציא כספי ציבור למהלכים שיעודדו תעסוקה ויובילו לצמיחה, ולא להפך. אבל השיקול של כץ היה כלכלת בחירות, וכך הדברים נראים.

  

4. חבל שכץ לא למד מחברו משה כחלון שר האוצר לשעבר שלמרות שהכפיל את הגירעון של ישראל מ־2% תמ"ג ל־4% תמ"ג הוא נעלם מהמפה הפוליטית ומחק 10 מנדטים תוך מספר חודשים. גם המהלך ההזוי שבו כץ חילק מענק לחברות הגדולות - המכונה מענק פוקס - סובל מאותן בעיות. מדובר במענק נטול מחשבה שמחלק כספי ציבור ללא הבחנה. כסף מיותר להראל ויזל, למשל, שחילק בעזרתו דיבידנד והראה עד כמה המהלך שלא הותנה בדבר הוא מגוחך.

ומה לגבי צעדים חשובים או נכונים שכץ ביקש לבצע? את המטה להכשרות מקצועיות אחד מהדברים החשובים ביותר שכץ היה חייב לבצע - שכן חלק ניכר מהמובטלים הם אנשים בני 40 ומעלה שחייבים המרת מקצוע - הוא לא ממש קידם. והכשרות מקצועיות - אין. ומה לגבי היוזמה לקצץ בשכרו שלו ושל שרים אחרים - הדבר לא יצא לפועל. ומה קרה עם התוכנית החשובה שיזם בנק ישראל לשימור עובדים עם מענקים הולכים וגדלים לחברות שלא יפטרו? מבדיקת "כלכליסט" עולה שהתוכנית נכנסה לתוקף, אך רק לחודש וחצי והסתיימה באוקטובר.

מה לגבי הרפורמות המבניות שכץ כל כך מתגאה בהן וגרמו לו לכנות עצמו בראיון ל"כלכליסט" כגרסה המודרנית של "הורדוס"? על רפורמות לא שמענו כי הן פשוט נקברו עם חוק התקציב. אפילו כאשר ניתן לו, ממש בשבוע שעבר, לממש את הבטחתו של נתניהו ויועצו אבי שמחון, על סמך דו"ח של ה־OECD, לשחרר את משק החלב - הוא ברח ודחה את הנושא. כץ גם תמך במענק האוניברסלי לכל אזרח, מהלך תמוה שזכה להתנגדות של כל הקהילה הכלכלית, והתברר גם כלא אפקטבי, לאחר שעלה 6 מיליארד שקל למשלם המסים.

גורמים בכירים באוצר מספרים כי שמעו את השר אומר בתחילת הקדנציה שהוא רוצה רפורמות - אבל כאלה שלא יוצרות עימותים. לו היה מדובר בשר חדש ובלתי מנוסה היה ניתן להניח לו. אבל מכץ שדחף את רפורמת השמיים הפתוחים ואת רפורמת הנמלים והקים את כל הוועדים נגדו לשמוע דבר כזה? זו בדיחה לא מצחיקה שמראה עד כמה כץ הגיע למשרד האוצר לשרוף את הזמן, או את כספי הציבור ולבסוף גם את שמו ואת עתידו הפוליטי.

לא ציפינו מכץ להביא לצמיחה חיובית וגם לא לאבטלה אפסית. אבל גם את המינימום של המינימום הוא לא עשה. על הטעויות שלו - כולנו נשלם.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות