אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אולטימטום למשרדי האוצר והחקלאות: שבוע להגיע להסכמות בנוגע למחיר המטרה של החלב צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן

אולטימטום למשרדי האוצר והחקלאות: שבוע להגיע להסכמות בנוגע למחיר המטרה של החלב

יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ יעקב מרגי סירב להאריך בחצי שנה את הצו הדוחה את הסדרת ענף החלב וקובע את המחיר שעל המחלבות לשלם לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי, "לכו לסיים את המו"מ ותבואו אחרי הסכמה", אמר. מרגי גם תקף את המחלבות הגדולות שלא שלחו נציגים לדיון, "איפה תנובה, שטראוס וטרה? הם לא באו לדיון. היה גיבור אחד, איציק אלרוב (מוביל מחאת הקוטג'), שאמר המלך עירום, וחבל שלא המשיך מהקוטג' לכל מוצרי הצריכה"

23.12.2020, 13:05 | אורנה יפת

ועדת הכלכלה היקצתה שבוע למשרדי האוצר והחקלאות להגיע להסכמות בנוגע למחיר המטרה של החלב. יו"ר הוועדה ח"כ יעקב מרגי סירב להאריך בחצי שנה את הצו הדוחה את הסדרת ענף החלב וקובע את מחיר המטרה שעל המחלבות לשלם לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי.

מרגי קרא לשר האוצר "להיכנס לעובי הקורה ולהביא לידי ביטוי את ההתחייבוית שלו למחיר המטרה והסכמה עם משרד החקלאות".  

קראו עוד בכלכליסט

בדיון שהתקיים הבוקר אמרו נציגי האוצר והחקלאות כי היו אמש על סף הבנות ולכן החליט היו"ר שלא להענות לבקשת האוצר להאריך את הצו בחצי שנה נוספת. "אמרתם שאתם על סף סגירה, אני לא מאשר את הצו. לכו לסיים את המו"מ ותבואו אחרי הסכמה. קחו בחשבון שאנחנו במצב פוליטי מסויים, יש לכם שבוע, לכו תגיעו להסכמות", אמר מרגי.

ח"כ יעקב מרגי , צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן ח"כ יעקב מרגי | צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן ח"כ יעקב מרגי , צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן

משרד החקלאות ביקש שמחיר המטרה של החלב יוארך ללא מגבלת זמן כדי שלא יהיו כוחות שינסו לאיים בביטול המנגנון ויאלצו את החקלאים להגיע לסיכום שאינו מיטיב עימם. אסף לוי, סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות אמר בדיון כי המו"מ מול האוצר עלה על שרטון ביום שלישי בשעה 17.30 ובחצות קיבלו במשרד החקלאות מכתב מהאוצר שמנוגד למה שמה שמשרד החקלאות ביקש. "הרבה התרחש בשלושת החודשים האחרונים מאז שיו"ר ועדת הכלכלה ביקש לגשת למו"מ ולהגיע לסיכום ארוך טווח שייתן ודאות לענף החלב", אמר לוי. "כשלראשונה ביקשנו להאריך בשנה, הוועדה ביקשה להאריך בחצי שנה ועוד חצי שנה באישור הוועדה, ולכן אנחנו פה. מאז הרבה מים זרמו בירדן ולצערנו הכנסת התפזרה ויש כוחות לכאן ולכאן.

"הופתענו שאחרי מו"מ ממושך בהובלה של מנכ"ל המשרד עם החקלאים ונציגי הענף, אתמול באופן חד צדדי ולא מוסכם קיבלנו נייר של האוצר שלא נותן ודאות למחיר המטרה ולענף החלב ופותח את הענף לייבוא ומנכס לשר האוצר סמכויות שאין לו ואנחנו מתנגדים לסיכום הזה".

עמדת משרד החקלאות היא שמנגנון מחיר המטרה בוועדת המחירים צריך להיות זהה למנגנון הקיים כיום. "הפצנו תקנות כאלה אבל האוצר עוצר את זה, מחק הכל ויצר אי ודאות גדולה". אמר לוי. "אם הכנסת לא היתה מתפזרת היינו חייבים להאריך את הצו בחצי שנה כי אין מנגנון אחר. אנחנו עובדים על מנגנון של מעבר למחיר מטרה שנתיים, ולא הגענו להבנות עם האוצר".

רפרנט מים וחקלאות באגף התקציבים באוצר, אלי מורגנשטרן, אמר בתגובה לדברים כי משרד האוצר דחף למו"מ בעוד משרד החקלאות לא הביע עניין בהסכם. "הצענו לחקלאים הסדר לשלוש שנים עם אפשרות להארכה בשנתיים נוספות, אבל לפני 24 שעות הסתבר שמשרד החקלאות לא מסכים לחתום. לפי ההסכם מי שמייצר היום חלב לא יפגע והגידול העתידי יגיע מייבוא".

מורגנשטרן טען, כי מחירי החלב גבוהים בישראל ב- 80% ביחס למחירים באיחוד האירופאי והוסיף כי בישראל צורכים 30% מוצרי חלב מהעולם המערבי ומאז שנות ה-90 יש ירידה בייצור חלב בישראל.

יו"ר הוועדה מרגי הגיב בתקיפות לדבריו של מורגנשטרן: "מדינת ישראל מתנהגת בחזירות. מה הסיבה שלא נתקלנו במחסור בגבינות מסקרפונה או בגבינה לבנה? רמת החיים פה גבוהה. איך אתה מצייר לנו ירידה בצריכה?". לדבריו, "הנחת היסוד שלנו בכנסת היא שלא הכל זה יוקר המחיה. נכון שהוא חשוב והפתרון הקל הוא יבוא, אבל זה לא מעניין אותי. יש פה גם שוק עבודה ואנחנו מדינה קטנה עם אתגרים רבים, ויש סוגיית קרקעות וגבולות, וצריך לתכלל את כל השיקולים אם רוצים לסגור ענף מסוים. אנחנו לא באנו לנהל פה עסק, אלא לקיים מדינה עם הסולידריות ועם התמיכה. אני חרד מזה שגופים כלכליים מנהלים מכוני מחקר שמשתלטים על הפוליטיקה הישראלית ומחדירים רעל של קפיטליזם חזירי".

מרגי גם תקף את המחלבות הגדולות בישראל על כך שלא שלחו נציגים מטעמם לדיון ועל הרווחים הגבוהים שלהן: "איפה תנובה, שטראוס וטרה? איפה הקפיטליזם החזירי? הם לא באו לדיון. היה גיבור אחד, איציק אלרוב (מוביל מחאת הקוטג' – א"י), שאמר המלך עירום, וחבל שלא המשיך מהקוטג' לכל מוצרי הצריכה. הלוואי שיכולנו לייבש לכם (למחלבות הגדולות – א"י) את המוצרים במחסנים ואז היינו רואים מי יותר יקר ומי יותר זול. יש לנו קהות חושים. הישראלים יכולים לעבור ליד מדף בסופר, לראות מחיר מופקע ולהמשיך הלאה, ולפעמים אנחנו גם קונים את זה ומשתפים פעולה עם העושקים הראשיים והחזירות שיש בכלכלה הישראלית.

"השאלה היום היא איך אנחנו משמרים את הרפת הביתית של החקלאים, מסייעים לתהליך ההתייעלות. מה יתן שאני אייצר מצב של ארבעה יצרנים גדולים, וגם אם יהיו הכי יעילים שבעולם. זה מועיל? מישהו הוכיח שהיעילות הזו גולגלה לצרכן? היא הועילה רק לרווחים של היצרנים הגדולים".

מנכ"ל מועצת החלב, איציק שניידר, אמר כי האוצר חושב שאם הוא יגיד הרבה פעמים שיש פער של 80% במחיר אז המספר הזה ישתרש, אבל אין פער של 80% במחיר בין ישראל לאירופה. מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר, ליאור שמחה, אמר כי הרווחיות של הרפתן הישראלי היא הנמוכה ב-OECD ומזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן, טען כי "אם לא יהיה תכנון הגדולים ישרדו, אבל הקטנים יפלו. בשעה אחת היום אפשר לגמור הסכם".

הרפתן עמוס סער סיפר כי ללא מנגנון מחיר המטרה אין לו זכות קיום. "משווים אותנו כל הזמן לאיטליה. תנו לי את המיסוי, את מחיר המים, העבודה ומחיר המזון לפרות שיש באיטליה ואני אהיה תחרותי כמו איטליה. החקלאי האירופי גם מקבל סובסידיה ממשלתית".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות