אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי

להתפעל מעונה חדשה ומשובחת של "שטיסל"

"מה הפשט?", כמו שאומרים ב"שטיסל", שסדרה חוזרת אחרי חמש שנים של הפסקה בין העונה השנייה לשלישית, ולא רק שהיא לא מאכזבת, אלא שהיא עולה על כל הציפיות? משפחת שטיסל הירושלמית, שכניה, ותלמידיה מאכלסים יצירה טלוויזיונית כל כך שלמה, מעוגלת, ועשירה — אם אפשר להשתמש בביטוי הזה על מקום שדלותו הכלכלית בולטת לעין — שלא נותר אלא להודות לבורא עולם, במקרה הזה אלון זינגמן שיצר בקצת יותר משבעה ימים את העולם שבמרכז הסדרה.

"שטיסל", שכבר הצליחה גם בחו"ל בשידור בנטפליקס, עוקבת אחרי כמה סיפורים במקביל. כך היא משלבת בין עולם זר ומוכר, נוקשה ועם כללים מאוד ברורים, רומנטיקה, הומור וכאב לב. העונה החדשה, שעלתה בתחילת השבוע, ב־yes דרמה, ונמצאת ב־VOD של yes, מתהדרת בגלריית שחקנים מפעימה, לא פחות, מאבי המשפחה דבל'ה גליקמן ("כבר אי אפשר לתת לילד איזה פליק קטן?"); דרך שירה האס (המועמדת הישראלית לפרס אמי על "המורדת"), כרוחמי, מזכירתו; חנה לסלאו בתפקיד השדכנית מנוחה, שרק רוצה קצת מרק, קצת פירה; מיכאל אלוני בתפקיד "קיווע", שובר הלב, ומיקי קם כנחמה, שזכתה בפיס, ממש כמו מי שצופים בסדרה הזאת.

רותה קופפר

“שטיסל". גלריית שחקנים מפעימה | צילום: באדיבות YES

עוגת מייפל, קינמון ושקדים

הקונדיטורית הילי גרינברג

מצרכים לתבנית אינגליש קייק:

• 2 ביצים

• 100 גרם (חצי גביע) שמנת חמוצה 15%

• 75 גרם (שליש כוס ועוד כף) סוכר

• 65 מ"ל (שליש כוס) שמן צמחי

• חצי כפית קינמון

• 110 גרם (כוס פחות 3 כפות) קמח

• 5 גרם (כפית) אבקת אפיה

• 50 גרם שקדים שלמים קצוצים גס

• 100 מ"ל סירופ מייפל

מחממים תנור ל־180 מעלות.

שמים בקערה ביצים, שמנת חמוצה, שמן, סוכר וקינמון, וטורפים היטב עד שמתקבלת מסה אחידה. מוסיפים קמח ואבקת אפיה ומערבבים, רק עד שהכל אחיד (להימנע מערבוב יתר). יוצקים לתבנית ומפזרים מעל שקדים קצוצים. אופים 30 דקות או עד שקיסם שננעץ יוצא עם פירורים לחים. ברגע שמוציאים מהתנור מחוררים את העוגה בעזרת קיסם ויוצקים את הסירופ מייפל על העוגה עד שהכל נספג. ממתינים שתצטנן מעט, שומרים בטמפ' החדר בכלי אטום עד 4 ימים. 

רעות ברנע

עוגת מייפל | צילום: הילי גרינברג

לקרוא את הצלחות של להב הלוי

52 צלחות מרכיבות את התערוכה "צלחות ריקות" של המעצב המוכשר להב הלוי שנפתחת הערב בבית בנימיני, שאצרה גלית גאון. על הצלחות סדרות של טקסטים מוכרים מעולם השירה, הספרות והתנ"ך, במשחקי מלים ("בראשית בלע אלוהים את השמים ואת הארץ"), של אימג'ים חזקים (סדרה של צבועים, שלדברי להב מושכים אותו במראה, הדרמטי שלהם, בכוח שלהם בחיוך הזה), של אסתטיקה גרפית נעימה, של סתם בדיחות ("כלב טוב משאיר צלחת ריקה"), וגם מעט פוליטיקה, איך לא.

על סט של ארבע צלחות מופיעים ארבעה דפים מספר שפעם רצה לכתוב ולא יראה אור. חבל. הכתיבה שלו תמיד רהוטה ומרתקת, מתובלת סיפורים וזכרונות. לדברי גאון, לאורך ההיסטוריה, מילאו צלחות ריקות תפקידים של אריחי זיכרון, נושאות עליהן ציורים, שמות, סמלי מלוכה ועד. "הרבה לפני שנייר הפך להיות כרזה, או יותר נכון עץ הפך לנייר שנהפך לכרזה, נשאו צלחות את הזכרונות החזותיים והמסרים שהעברנו אתנו מכאן לשם". הלוי מוסיף: "צלחת ריקה היא לעתים מצב גשמי מוחלט ופעמים אחרות אלגוריה או הלוך רוח".

עילית מינמר

מתוך התערוכה של להב הלוי | צילום: להב הלוי

תיאטרון

לחזור לצוותא לפחות דרך המחשב

קצת אחרי חנוכה, מתקיים מידי שנה בצוותא פסטיבל תיאטרון קצר. שלושה ימים של מחזות קצרים (עד 20 דקות) עם חומרים רעננים, מפתיעים, מלאי אינטליגנציה, הומור ובעיקר תעוזה אמנותית, הפעם בניהולם האמנותי של גור קורן וארז דריגס. שש הצגות בלבד יכלול הפסטיבל השנה, והן תשודרנה בבינג' ללא תשלום ביוטיוב ובפייסבוק של צוותא (החל מה-28.12).

בהן "אין כמו אמא" מחזמר קצרצר ומסקרן שביים עידו קולטון, שחקן ובמאי מבטיח שכתב וכיכב בהצגת יחיד על חייו בתיאטרונטו, וזכה בפרס המחזה הטוב ביותר בפסטיבל עכו האחרון. ההצגה עוסקת בטבחית שמפוטרת מעבודתה בעקבות הקורונה, ונשארת בבית כאמא במשרה מלאה, עד שהיא מקבלת הצעה למשרת חלומותיה. עם חני נחמיאס, בן יוסיפוביץ' וגלי אשכנזי שגם כתבה.

מאיה נחום שחל

“אין כמו אמא". קצרצר ומסקרן | צילום: יקיר מאיר פרץ

קולנוע

לצפות באחד מסרטי האימה המדוברים של השנה

גם פסטיבל אוטופיה לסרטי מדע בדיוני, פנטזיה ואימה מתקיים השנה בגרסה מקוונת (עד 10.1), אבל בתוספת טוויסט אירוני: האם יש טעם בסרטי מדע בדיוני בשנה שנראיתה כולה כאילו יצאה מסרט כזה, ולכן הכותרת שנתן מנהל הפסטיבל, אורי אביב, למקבץ הסרטים שאצר השנה היא “אוטופיה בשנת דיסטופיה”. מבין הסרטים בפסטיבל התמקדו תחילה ב”שריד” (Relic), אחד מסרטי האימה המדוברים של השנה, בהפקת ג’ייק ג’ילנהול. הבמאית נטלי אריקה ג’יימס ממשיכה מסורת יחסית חדשה של סרטי אימה אוסטרליים נשיים. בדומה ל”הבאבאדוק” זהו סרט שלוקח מצוקה משפחתית — אבל, מחלה, פרידה — והופך אותו לסיפור אימה, על שלוש נשים בבית אחד. לצד סרטים נוספים בהקרנת בכורה ישראלית הפסטיבל מציע גם אפשרות להשלים צפייה ב”פאלם ספרינגס” וב”לפסיס”, שניהם מפסטיבל הקולנוע בירושלים שהסתיים השבוע.

יאיר רוה

“שריד". אימה נשית אוסטרלית | צילום: באדיבות פסטיבל אוטופיה