אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
2021: שנת השידוך בין הכלכלה לבורסה? צילום: שאטרסטוק

פרשנות

2021: שנת השידוך בין הכלכלה לבורסה?

שנת הקורונה הייתה שנת מפנה בבורסה התל אביבית, כש-19 מתוך 30 החברות שהצטרפו לבורסה שייכות לענף הטכנולוגיה; את המגמה הובילו גם המנכ"ל איתי בן זאב, רשות ניירות ערך ורשות החדשנות, אבל השינוי המשמעותי הגיע מהגופים המוסדיים

24.12.2020, 07:39 | סופי שולמן

כבר יותר מעשור שבורסת תל אביב היא בעיקר שק חבטות עם מחזורי מסחר נמוכים. פעם היא סבלה מהטיה כרונית לחברות אחזקה מנופחות ומיושנות — אבל אז באו במקומה שחקניות ריבית כמו חברות נדל"ן וגופי אשראי שונים.  

קראו עוד בכלכליסט

הפנסיה של הישראלים נזרקה החוצה מהחיק החמים של האג"ח המיועדות, וגילתה בעיקר בורסה מנומנמת. מי שרצה לתבל את התיק, בניסיון לייצר תשואות סבירות בעולם של ריבית אפסית, בחר בהשקעות בנדל"ן בחו"ל. באותה עת עדר חדי הקרן הישראליים — חברות ההייטק שהגיעו לשווי של מיליארד דולר ויותר — חלפו על פני הפנסיונר הישראלי בדהרה לעבר נאסד"ק, היישר לתיקי הפנסיונרים האמריקאים.  

בורסת נאסד"ק בורסת נאסד"ק בורסת נאסד"ק

כנגד כל הציפיות נהפכה שנת הקורונה לנקודת המפנה של הבורסה המקומית. אפשר לזקוף זאת להובלה של איתי בן זאב, אפשר להזכיר את רשות ניירות ערך ורשות החדשנות ואפשר לדבר על הפתיחות של חברות הטכנולוגיה, ש־19 מתוך 30 החברות שהצטרפו השנה לבורסה שייכות לענף זה. לכולם יש חלק בכך, אבל השינוי נובע מבפנים — מהגופים המוסדיים.

אלה חטפו סטירת לחי בתחילת משבר 2020, כאשר ראו את מדדי ניו יורק מזנקים בעוד המדדים בתל אביב, עמוסי הנדל"ן המסחרי, צוללים. לא הזיקה גם נהירת המשקיעים הפרטיים הקטנים לפתוח חשבונות למסחר במניות — אך בדגש על חו"ל, כי שם נסחרות מרבית מניות הטכנולוגיה. אם מצרפים לאלה את האקזיטים הישראליים המפוארים, שרק מעט מוסדיים נהנו מהם, וכתוצאה מכך גם החוסכים, התמונה מתבהרת.

המוסדיים בישראל התגברו סוף סוף על חיבתם הפתולוגית לנדל"ן ברחבי העולם, והבינו שאפשר ללמוד גם להבין את ההייטק הישראלי. בוודאי כאשר יש היצע חברות זמין, ואנליסטים עם מומחיות בטכנולוגיה, שיכולים לנתח את המועמדות להשקעה לא פחות טוב מאנליסט שמנתח את כדאיות ההשקעה במקבץ דיור אי־שם בטקסס.

הייטק הוא השקעה מסוכנת, שעלולה להסתיים במפח נפש. אפשר להתייחס מראש בחשדנות לחברות הייטק ואפילו לקרנות הון סיכון שמתחילות לטפטף לתל אביב — מה הן מחפשות דווקא כאן? אבל בשנה כמו 2020, שבה השוק מוצף בכסף פרטי והמשקיעים הם אלה שמחפשים נכסים, ולא להפך, אין בסיס להטיל ספק במניעי המנפיקים. הם, כמובן, רוצים לחלוק גם את הסיכון עם הציבור הישראלי, אבל גם לחברת הייטק צעירה קל יותר ללמוד להיות ציבורית קרוב לבית — ולא מיד בג'ונגל של נאסד"ק. וכן, לחברה עם מכירות לעתים עדיף לגייס כסף מהציבור, מאשר ממשקיעים פרטיים, שלעתים יובילו לדילול משמעותי יותר של השקעות היזם, ובוודאות יתערבו יותר בניהול החברה מאשר ציבור המשקיעים.

הסיכון קיים והוא גבוה, אבל כמו בכל תחום בעולם ההשקעות קיים הפיזור שתפקידו להפחית סיכון. ככל שיהיה בתל אביב היצע רחב יותר של חברות הייטק, אפשר יהיה לבנות תיק מפוזר יותר, וככל שהקבוצה הזו תתרחב, מלאכת התמחור תיהפך קלה יותר בשיטת ה־Peer Group, שהיא בין הגורמים שהפכו את נאסד"ק למגנט של חברות הטכנולוגיה.

הביקורת נגד הבורסה תמיד הכתה בגלים, בעיקר סביב אקזיטים גדולים כמו זה של מובילאיי, אבל המבקרים שוכחים שבדיוק כמו בחיים — כדי ליהנות מאקזיט חלומי, צריך קודם להתחתן עם חנון שחולם בגדול, ושרק בעוד עשר שנים אולי ייהפך לכוכב. ואולי גם לא.

2021 תהיה שנה מעניינת, שנה של גישוש הדדי בין המוסדיים, החברות והמשקיעים, כדי לבדוק אם יש התאמה בין הצדדים. ואם זה יצליח, 2021 תהיה השנה שתניח בסיס לכך שלראשונה זה שנים יהיה קשר של ממש בין הכלכלה הישראלית מוטת הטכנולוגיה לבין הבורסה, שאכן תשקף את הנעשה בה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות