ירידה של 30% בבריחת המוחות מישראל תוך עשור

בעשור האחרון חלה ירידה גדולה של 30% בהיקף בריחת המוחות של אקדמאים ישראלים לחו"ל, כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). מבין מסיימי התארים בישראל בשנים 2001־2004 שהו 4% בחו"ל לאחר 6־9 שנים, כלומר ב־2010. זאת, לעומת 2.8% בלבד מבין הבוגרים בשנים 2009־2012 שנותרו בחו"ל ב־2018. כלומר היקף בריחת המוחות של האקדמאים שנבדקו ב-2018 עמד על 70% מאשר ב-2010.

הלמ"ס לא מסבירה מה גרם לירידה בבריחת המוחות אולם גורם אפשרי יכול להיות שישראל צלחה בצורה קלה יחסית את המשבר הכלכלי הגדול של 2008 ונמשך בסוף העשור הקודם, בעוד מדינות המערב - שבהן לומדים, עובדים ופועלים רוב האקדמאים הישראלים - נפגעו קשות מהמשבר ואז היכולת של אקדמאים ישראלים למצוא עבודה קבועה ולהשתכר בחו"ל, פחתה.

בלמ"ס מציינים שהמגמה של ירידה בשהייה הממושכת בחו"ל היתה בכל התארים ובכל תחומי הלימוד. היא היתה משמעותית במיוחד בקרב בעלי תואר דוקטור לרפואה מ־7% ב-2010 ל־3% ב־2018; ובקרב בעלי תואר דוקטור למדעים מדויקים ולהנדסה מ־14.5% ל־11.5%.

הבדיקה נעשתה באמצעות השוואת מספר מסיימי התארים ששהו בחו"ל שלוש שנים ויותר ובין שש עד תשע שנים מסיום התואר, שהתבצעה בשלוש תקופות. לכן, משמעות הנתונים אינה שאנשים חוזרים לארץ בהכרח אלא שבקרב אקדמאים צעירים יותר המגמה להגר נמוכה יותר.

מי שמרוויחים יותר מהגרים

ועדיין הנתונים על היקף בריחת המוחות - בייחוד בתחומי המחשבים, המתמטיקה וההנדסה - מדאיגים ביותר. שיעור השוהים בחו"ל שלוש שנים ויותר בקרב מקבלי תארים בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה גבוה משמעותית לעומת תחומי מדעי הרוח והחברה - פי 1.7 בתואר ראשון, פי 2.2 בתואר שני ופי 3.4 בקרב מסיימי תואר דוקטור. כלומר המהגרים הם אלה שהשכר והפריון שלהם הרבה יותר גבוהים.

(ארכיון) | צילום מסך: barcelona-home

בסך הכל 5.5% מבין האקדמאים שסיימו את התארים שלהם בישראל - חיים בחו"ל שלוש שנים ויותר. אבל בקרב בוגרי מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב, ובקרב בוגרי המדעים הפיזיקליים בכל דרגי התואר עמד שיעור בריחת המוחות על 12%.

בקרב בוגרי הפקולטות למדעים ביולוגיים והחקלאות הוא עמד על 9% ובהנדסה על 7%. התחום ההומניסטי היחיד שבו שיעור ההגירה גבוה הוא אמנות ואומנויות שבו 10% שוהים בחו"ל שלוש שנים או יותר. נראה שכמו במדעים המדויקים גם באומנויות מסייעת העובדה שמדובר במקצועות עם שפה בינלאומית. כך למשל 12% מבוגרי התארים למוזיקה בישראל שוהים בחו"ל שלוש שנים ויותר.

במדעי החברה והרוח רק 4.5% מהבוגרים נמצאים שלוש שנים ויותר בחו"ל. אבל בתחום מדעי החברה יש שני חוגים בינלאומיים עם שיעורי הגירה גבוהים במיוחד: יחסים בינלאומיים עם 16% ולימודי מזרח אסיה עם 15%.

במקום האחרון בין תחומי האקדמיה עומדים בוגרי החוגים האקדמייים לחינוך ולהוראה עם 2% בלבד — כלומר רק שישית מאשר בוגרי המתמטיקה והמחשבים. לפניהם בוגרי משפטים עם 4%. זהו מקצוע שבו הגירה מחייבת עדכון של חלק גדול מהידע המקצועי.

שיעור השוהים בחו"ל שלוש שנים ויותר גבוה במיוחד בקרב מקבלי תואר דוקטור (10%) ודוקטור לרפואה (9%), לעומת 6% מבין מסיימי תואר ראשון ו־4% מבין בעלי תואר שני.

שיעור השוהים בחו"ל מקרב בוגרי האוניברסיטאות עומד על 8% לעומת 4.5% בקרב בוגרי המכללות. נראה שהדבר פשוט נובע מכך שהביקוש לבוגרי אוניברסיטאות כעובדים הוא גדול יותר.

עולים חדשים עוזבים יותר

המוסד שמוביל בתחום בריחת המוחות הוא מכון ויצמן עם 19%. אחריו הטכניון עם 11%. שניהם מוסדות שמתמחים במדעים המדויקים. אחריהם נמצאות שתי האוניברסיטאות המובילות, העברית ותל אביב, שבהן יש גם מדעים מדויקים וגם מדעי החברה והרוח, עם 8.5%.

בקרב המכללות האקדמיות מובילות בתחום ההגירה המכללות שעיסוקן אמנות או אומנויות. במקום הראשון האקדמיה למוזיקה ולמחול עם 16.5%. אחריה האקדמיה לאמנות בצלאל עם 10.5% ובמקום החמישי בית הספר להנדסה ולעיצוב שנקר עם 7.5%.

מבין כל המכללות העיונית היחידה שהתברגה בצמרת טבלת המהגרים היא המרכז הבינתחומי בהרצליה עם 9.5% - יותר מאשר האוניברסיטאות העברית ותל אביב. יכול להיות שזה קשור ליכולת הכספית הגבוהה ממילא של משלמי שכר הלימוד ומסיימי התואר במרכז הבינתחומי.

בבריחת המוחות יש באופן טבעי משקל גדול במיוחד לעולים חדשים ולילידי חו"ל. 14% מבין בוגרי התארים בישראל שהם ילידי ברית המעוצות לשעבר ו־15.5% מבין ילידי ארה"ב שוהים שלוש שנים ויותר בחו"ל.

סביר להניח שתורמים לכך חוסר שביעות רצון מההגירה לישראל או העובדה שלפחות לחלקם קל יותר לחזור לעבוד ולחיות שם.

בחלוקה מגדרית שיעור הגברים שקיבלו תארים בישראל ושהו בחו"ל שלוש שנים ויותר, היה גבוה פי 1.4% משיעור הנשים האקדמאיות שחיו בחו"ל יותר משלוש שנים: 6.6% לעומת 4.7%.