צילום: עמית שעל
בלעדי לכלכליסט
צ'רנוי תובע 8 מיליון שקל מהמדינה על "נזקים קולוסאליים"
איש העסקים מיכאל צ'רנוי היה במשך 13 שנה נאשם בפרשת בזק בטענה שניסה להשתלט עליה ברמייה עד שביהמ"ש זיכה אותו. עתה הוא תובע חלק מנזקיו: "היקף עסקיי צומצם ומעמדי ועושרי רחוקים מאוד משהיו"
איש העסקים מיכאל צ'רנוי הגיש אתמול לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה בהיקף של 8 מיליון שקל נגד המדינה. זאת בטענה להתרשלותה כלפיו בעצם הגשת כתב האישום נגדו בפרשת בזק. הפרשה התפוצצה בכלי התקשורת עם פתיחת החקירה הגלויה של משטרת ישראל במרץ 2001.
באוקטובר 2015, כ־13 שנים לאחר שהוגש כתב אישום נגד אנשי העסקים צ'רנוי וגד זאבי בפרשת בזק, זיכה בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט עודד מודריק) את צ'רנוי וזאבי זיכוי מוחלט.
קראו עוד בכלכליסט
צ'רנוי מוכר גם כבן זוגה לשעבר של המעושרת ניקול ראידמן. הוא איש עסקים יהודי שנולד באוקראינה. בראשית שנות התשעים, לאחר ההפרטה הגדולה בעקבות הרפורמה הכלכלית שהונהגה בברה"מ לשעבר, הוא עשה הון רב בעסקי המתכות והפחם ברוסיה ובמדינות חבר העמים. ביוני 1994 הוא עלה לארץ עם משפחתו.
בכתב התביעה שהוגש אתמול טוען צ'רנוי באמצעות עורכי הדין ירון קוסטליץ ויואב סגל ממשרד קוסטליץ ושות' כי "למרבה הצער, כתוצאה ישירה ממעשיה ומחדליה של המדינה כלפי צ'רנוי, שלא כדין, הוא הפך מאחד האנשים העשירים בישראל וברוסיה, אשר הונו האישי נאמד – בין היתר על ידי המדינה עצמה – במיליארדי שקלים, לאדם שהיקף עסקיו צומצם באופן משמעותי, ומעמדו ועושרו רחוקים מאוד משהיו תמול שלשום". עוד נטען בתביעה כי "כיום לא יכול להיות חולק, כי מעשיה ומחדליה של מדינת ישראל כלפי צ'רנוי הסבו לו נזקים קולוסאליים, ששיעורם הכספי הוא עצום, כחול אשר על שפת הים".
צ'רנוי הגיש את תביעתו על 8 מיליון שקל משיקולי אגרה, אולם לטענתו נזקיו עולים על סכום זה. בתביעה הוא טוען כי הוצאותיו הישירות עבור ניהול הגנתו בהליך הפלילי לאחר הגשת כתב האישום המתוקן עמדו על יותר מ־16 מיליון שקל שאותם שילם כשכר טרחה למשרד עו"ד י. וינרוט. כמו כן הוא טוען כי ההליך הפלילי פגע ביכולתו לנהל את עסקיו, ו"גרם בפועל לכך שגורמים בכירים בחו"ל, ובהם בנקים, עסקים ואנשי עסקים, סירבו לתת לו שירותים, וגם עמדו על ניתוק הקשרים המסחריים עמו".
עוד הוא טוען כי "התמשכות ההליך על פני מספר כה רב של שנים, שבהן הוגדר התובע כנאשם, ובכלל זה הפגיעה הבלתי הפיכה בשמו הטוב, פגעו בו פגיעה ממשית, מעבר לפגיעה בעסקיו גרידא, והן הסבו לתובע עוגמת נפש מרובה".
במסגרת כתב האישום שהוגש ב־2002 טענה הפרקליטות כי ב־1999 תכננו זאבי וצ'רנוי לרכוש במשותף כ־20% ממניות בזק. על־פי כתב האישום, הנאשמים צפו כי צ'רנוי לא יוכל לקבל היתר משר התקשורת להחזיק במניות, ולכן הוסכם ביניהם כי חלקו של צ'רנוי ברכישת המניות יהיה חסוי, ואילו זאבי יוצג כלפי הרשויות כאדם היחיד העומד מאחורי הרכישה. זאת, כאשר למשרד התקשורת חשוב היה לקבל שקיפות מלאה בעניין המחזיק במניות בזק, מסיבות ביטחוניות.
בתחילת שנות האלפיים זעקו כותרות העיתונים כי המשטרה חושדת שהמאפיה הרוסית מנסה להשתלט על בזק, ושמו של צ'רנוי הוכתם. גם צ'רנוי וגם זאבי טענו לכל אורך המשפט כי לא היתה ביניהם כל שותפות וכי לא ניסו לרמות איש. השניים טענו כי צ'רנוי סיפק לגד זאבי הלוואה, וניתנה לו אופציה בעתיד לרכוש חלק ממניות בזק שנרכשו בכפוף לאישור המדינה. רק לאחר 13 שנים זוכו הנאשמים זיכוי מוחלט, תוך שהשופט מודריק קובע: "ההתנהלות בין הצדדים לא פגעה כהוא זה באינטרסים חיוניים של מדינת ישראל וגם לא באינטרס כלשהו של הבנקים".
המדינה לא ערערה לביהמ"ש העליון על הזיכוי. לאחר הזיכוי הגישו צ'רנוי וזאבי לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לפי חוק העונשין, כי המדינה תפצה אותם בעקבות ניהול ההליך הפלילי שהוגש נגדם לשווא.
המחוזי בתל אביב (השופט בני שגיא) קיבל ביוני 2016 את הבקשה וקבע כי המדינה תפצה את זאבי וצ'רנוי בסכום המקסימלי לפי חוק העונשין, של כ־300 אלף שקל לכל אחד.
צ'רנוי טוען כי השופט שגיא קבע בהחלטתו כי "אין חולק כי מדובר בהוצאות הגנה של מיליוני שקלים", תוך שציין כי הסכום של 300 אלף שקל "רחוק מלשקף את הוצאות האמת".