אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בדיקה: ההון העצמי הנדרש לרכישת לדירה צפוי לרדת ב־6.9% צילום: דוד הכהן

בדיקה: ההון העצמי הנדרש לרכישת לדירה צפוי לרדת ב־6.9%

הסרת מגבלת ריבית הפריים, עליה הודיע בנק ישראל, צפויה להפחית את החזר המשכנתא החודשי ב־5% לסכום של 7,272 שקל בממוצע, ואת ההון העצמי ב־60 אלף שקל

28.12.2020, 06:54 | דותן לוי

הסרת מגבלת ריבית הפריים, שעליה הודיע בנק ישראל, צפויה להפחית את החזר המשכנתא החודשי בכ־5% לסכום של 7,272 שקל בממוצע, ואת ההון העצמי הנדרש לרכישת דירה ב־6.9% לסכום של 819 אלף שקל, כך עולה מבדיקה שערך פרופ' דני בן־שחר, ראש מכון אלרוב לחקר הנדל"ן בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל־אביב, וירין מני, חוקר במכון אלרוב, במסגרת המדד הרבעוני המתבצע בשיתוף "כלכליסט". הבדיקה נערכה על בסיס נתוני המשכנתאות וההחזר של הרבעון השלישי.

 

קראו עוד בכלכליסט

לאחרונה הודיע בנק ישראל על ביטול המגבלה שלפיה ניתן לקחת עד שליש מהמשכנתא בריבית הצמודה לריבית הפריים (1.6% נכון להיום), ועל הסתפקות במגבלה שלפיה לפחות שליש מהמשכנתא תילקח בריבית קבועה.

לדברי פרופ' בן שחר, "במשך תקופה ארוכה משקי הבית שילמו מחיר גבוה מדי על המשכנתאות, ולהוזלה כעת יש משמעות לא קטנה. מדובר בירידה ממוצעת של כ־400 שקל בהחזר החודשי ושל כ־60 אלף שקל בהון העצמי הנדרש לרכישת דירת 4 חדרים".

משכנתא, צילום: שאטרסטוק משכנתא | צילום: שאטרסטוק משכנתא, צילום: שאטרסטוק

 

הצפי לירידה בהון העצמי מבוסס על ההנחה שההחזר השוטף של המשכנתא הוא 30% מההכנסה נטו של משק הבית. ככל שהריבית יורדת, יכול משק הבית לקחת הלוואה גדולה יותר, מה שמאפשר הון עצמי נמוך יותר. יתרה מכך, לדברי בן שחר, "החיסכון מבחינת ההון העצמי הנדרש גדול יותר ככל שהכנסת משק הבית גבוהה יותר. במילים אחרות, הירידה בהון העצמי שנדרש ממשקי בית בעשירון השמיני תהיה יותר משמעותית מהירידה בהון העצמי הנדרש מבני העשירון השישי, 80,300 שקל לעומת 55,700 שקל בממוצע".

 

לפי בן שחר, המהלך עשוי להגדיל את הביקוש לדירות ולעודד עליית מחירים: "אם בוחנים זאת בשילוב הירידה בהתחלות הבנייה, המשמעות היא שבטווח הבינוני ייתכנו עליות מחירים. הדרך לטפל בכך היא הגדלת היקפי הבנייה".

ההון העצמי הנדרש לרכישת דירה ההון העצמי הנדרש לרכישת דירה ההון העצמי הנדרש לרכישת דירה

מכון אלרוב בחן את מצב רוכשי הדירות באמצעות שני מדדים עיקריים: החזר חודשי והון עצמי, המושפעים מגובה ההכנסה של משקי הבית, ממחירי הדירות ומריבית המשכנתאות. ברבעון השלישי נרשמו שינויים קלים בלבד במדדי היכולת לרכישת דירה לעומת הרבעון השני, שנובעים מעלייה ממוצעת של 1.2% במחירי הדירות ומירידה חדה של 0.22% בריבית המשכנתאות.

ההחזר החודשי הממוצע של משכנתה לדירת ארבעה חדרים בשיעור מימון של 70% ירד לעומת הרבעון הקודם ב־0.7% לסכום של 7,653 שקל. בהשוואה לרבעון המקביל ב־2019 ירד ההחזר ב־2.8%. בשבע מתוך 12 הערים שנבחנו ירד ההחזר, בארבע ערים עלה, ובעיר אחת נשמרה יציבות.

ההון העצמי הממוצע עמד ברבעון השלישי על 879 אלף שקל, עלייה מתונה של 0.4% בהשוואה לרבעון השני. בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, חלה ירידה של 2.8%. בשש ערים חלה עלייה בהון העצמי הנדרש, ובשש ערים נרשמה ירידה.

תגיות