לדברי מנכ"ל רשות החדשנות היוצא, אהרון אהרון, אחת המשימות לשנת 2021 היא למצוא מסלולי הכשרה חדשניים על מנת להכניס את המובטלים בשוק לתוך ההייטק: "הירידה בהשקעות סיד מטרידה. אם לא יהיו חברות חדשות לא יהיה ממה להצמיח את החברות הבאות", כך אמר בוועידת התחזיות 2021 של כלכליסט, בשיתוף בנק הפועלים ופסגות בית השקעות.
לדברי אהרון, "יש הרבה מאוד כסף בשוק הפרטי אבל הוא הולך בעיקר לחברות בשלבים מאוחרים. ברבעון השלישי של 2020 הושקעו 4.4 מיליארד דולר, אבל רובם בחברות בשלבים מאוד מאוחרים. זה אומר שחברות הצמיחה מקבלות דחיפה רצינית כדי לפרוץ ואנחנו רואים את זה בכמות חדי הקרן שצמחו בישראל, אבל בצד השני, החברות בשלבים יותר מוקדמים פשוט לא נוצרות. אנחנו מצפים לראות את המגמה הזאת ממשיכה לתוך 2021. יש ירידה בהשקעות Seed וזה דבר מטריד. אם בשנת 2014 היו 1,400 חברות שנפתחו בשלבים ראשונים, בשנת 2020 המספר הזה היה 300. זה מספר מאוד נמוך וצריך לעשות משהו לגביו. אם לא יהיו חברות חדשות אז לא יהיה ממה להצמיח את החברות הבאות", כך אמר אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות היוצא.
יש התבגרות של השוק הישראלי והיא שונה במהותה ממה שראינו בעבר, לדברי אהרון. "בעבר היו המון מיזוגים ורכישות והיום אנחנו רואים הרבה פחות, כנראה כתוצאה מהמשבר ואלטרנטיבות אחרות שכן צומחות בצורה יפה כמו למשל הנפקה בבורסה הישראלית של חברות טכנולוגיה, שהייתה כמעט אפס בשנים הקודמות. אנחנו רואים גם הרבה מאוד פעולות של הבורסה הישראלית, כמו שותפויות מו"פ או השקעות ישירות בחברות שמנפיקות בבורסה וזה מאוד מעודד מכיוון שזו צמיחה אורגנית והחברות האלה בדרך כלל נשארות בישראל".
לדבריו יש פוטנציאל גבוה להשמת מובטלים בהייטק. "מכיוון שיש די הרבה מובטלים בשוק, כ-50 אלף יכולים לעבוד בהייטק. לכן, אחת הבעיות שאנחנו מנסים לפתור זה לעשות הסבות, למצוא מסלולי הכשרה חדשניים על מנת להכניס את אותם מובטלים שקיימים כרגע בשוק לתוך ההייטק. מדובר ב-11 אלף אנשים שיוכלו להשתלב במקצועות הליבה, 15 אלף תומכי מחקר ופיתוח ועוד 25 אלף למקצועות המעטפת כמו מכירות, שיווק, כותבי תוכן ושירות לקוחות".
על מנת לטפל בכשלי השוק, הדברים שהשוק הפרטי לא עושה, ב-2021 יש לדאוג ראשית להקמה של חברות חדשות, מסביר אהרון: "הדבר השני זה תמרוץ לאנג'לים להיכנס לתוך המערכת. זה נמצא בחוק ההסדרים, ואני מקווה שיהיה תקציב וזה ייכנס. בנוסף צריך לפעול לגיוון מקורות המימון, תוכנית המוסדיים שאנחנו מאוד גאים בה וזה כבר קורה; להסרת חסמים לגיוס חוב שכן גיוס החוב בישראל הוא לא מפותח ולבסוף, קידום רגולציה שמאפשרת חדשנות ופיתוח חברות בישראל", אמר.
בסקירה של שוק ההייטק בראי הקורונה, אמר, רואים שמשבר הקורונה פגע בצורה רצינית בשוק ההייטק אבל גם יצר הרבה הזדמנויות. היה שינוי במודל העבודה והייתה הצלחה בסקטורים מסויימים. העבודה מהבית, לדבריו, פגעה גם בפריון וגם בחדשנות. "חדשנות נוצרת על ידי אינטראקציה בלתי פורמלית בין אנשים ובסקר של 9,000 מנהלים, מראה שחלה ירידה משמעותית בחדשנות בעיקר בגלל חוסר האינטראקציה. גם לגבי הפריון, היום הפריון יותר נמוך ממה שהיה לפני המשבר בגלל העבודה מהבית וחוסר האינטראקציה המסודר בין אנשים".
קצב אימוץ הטכנולוגיות במהלך שלושת החודשים הראשונים של משבר הקורונה שקול לקצב של 10 שנים לפני המשבר, וזה צפוי להגדיל את הביקושים. "רואים הצלחה פנומנלית של חברות כתוצאה מהטרנספורמציה הדיגיטלית שהתרחשה בעקבות הקורונה בעיקר בקרב חברות תוכנה. אנחנו רואים שבישראל שלפני 10 שנים כמעט לא היה בה אף יוניקורן, אף חברה פרטית שהערך שלה מעל מיליארד דולר, היום יש לנו 46 חברות כאלה. אבל הדבר המדהים הוא ש-25% מסך כל רשימת חדי הקרן בישראל צמחו בזמן הקורונה", אמר.
