חצי מיליארד שקל מקרן שיקום המחצבות יועברו לאוצר "בשל המשבר"

משרד האנרגיה הפיץ בין משרדי הממשלה תזכיר חוק בו הוא מבקש לבצע שינוי בפקודת המכרות ולהוציא מקרן שיקום המחצבות כחצי מיליארד שקל, לטובת העברתם לקופת המדינה, הסיבה, כך בתזכיר, היא המשבר כלכלי ו"הבור" בקופה. אבל מה שמעניין הוא שהמשרד לא מוותר על הכסף, אלא בעצם מלווה אותו לקופת האוצר במטרה שהכסף יוחזר לקרן לאורך זמן תוך גרירתו מתקציב המדינה השוטף לשנים הבאות.

משרד האנרגיה אחראי לנושא המחצבים, לרבות רגולציה וגביית התמלוגים עבור שימוש באוצרות טבע - מחצבים, גז ואו נפט. הקרן הוקמה בשנות ה־70 ופועלת לשקם מחצבות ולמנוע פגיעה בקרקע או בנוף. ב־2019 נכנסו לקופתה כ־19 מיליון שקל רק מתחום הכרייה, ובמקביל היא הוציאה כ־22 מיליון שקל לשיקום מחצבות, כשלהשלמת הפער היא עשתה שימוש בעודפים משנים קודמות.  

מחצבת אביטל ששוקמה. עודפי הקרן יועברו לפעילות המשרד | צילום: הקרן לשיקום מחצבות

ואולם, משרד האנרגיה לא נתקף בפרץ נדיבות יוצא דופן, ולמעשה כ־30%–40% מהסכום שיימשך מהקרן יחזור בדלת סיבובית למשרד האנרגיה כדי לשרת את תקציב המשרד ואת הפרויקטים שנתקעו בצנרת לאחר נפילת הממשלה ואי אישור תקציב המדינה לשנים 2020 ו־2021. פרויקט משמעותי שנמצא על שולחן המשרד הוא הגדלה משמעותית של מספר עמדות טעינה לרכב חשמלי. המשרד השלים בשנה שעברה מכרזים להתקנת 2,500 עמדות טעינה, מתוכם עמדות טעינה מהירות שמאפשרות טעינת סוללת רכב לעד 80% מהקיבולת, תוך חצי שעה בלבד. נפילת הממשלה והיעדר התקציב מנעו מהמשרד להמשיך ולהוציא מכרזים חדשים תוך סיבסוד חלק מהתקנת עמדות הטעינה.

פרויקט נוסף הוא תוכנית של שר האנרגיה יובל שטייניץ להתייעלות אנרגטית והורדה את צריכת החשמל במגזר התעשייתי והביתי. היעדר תקציב מקשה גם כאן להוציא חלק מהתוכניות לפועל, והפתרון הוא משיכה של כחצי מיליארד שקל מהקרן והעברתה למשרד האוצר, כשחלק ממנו יחזור מיידית למשרד האנרגיה לצרכיו.

בסביבת משרד האנרגיה מספרים שהקרן לשיקום מחצבות נהנית מהכנסות שוטפות של החברות שפועלות במשק בתחום כריית המחצבים, ובשנים האחרונות נוצר בה עודף שמאפשר שימוש בכסף שלא על חשבון שיקום מחצבות.

במשרד מציינים עוד ששיקום מחצבה הוא תהליך ארוך שלא מתחיל ומסתיים בתוך כמה חודשים ספורים, ולכן אין טעם שהכסף ישכב בפיקדון או יושקע באג"ח ממשלתי רק כדי לשמור על ערכו, אם ניתן להשתמש בו באופן מיידי לטובת צרכי המשק השונים, בוודאי אם המדינה מתחייבת במקביל להחזיר את הכסף לאורך תקציבי המדינה בשנים הקרובות.