אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ביה"ד ביטל הדיון הדחוף בנושא מינוי קוינט לתפקיד מנהל רמ"י; השופט: "זה מעשה עשוי" צילום: בשמת איבי

ביה"ד ביטל הדיון הדחוף בנושא מינוי קוינט לתפקיד מנהל רמ"י; השופט: "זה מעשה עשוי"

השופט דניאל גולדברג מבית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל את טענת המדינה שיש להשהות את הדיון עד שתוכרע העתירה שהוגשה לבג"ץ בנושא - בה נטען שמינויו של קוינט סומן מראש ע"י שר השיכון יעקב ליצמן

29.12.2020, 12:42 | ענת רואה

שופט בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, דניאל גולדברג, החליט לפני זמן קצר לבטל את הדיון הדחוף שאמור היה להתקיים בפניו מחר (יום ד') בעניין מינויו של ינקי (יעקב) קוינט לתפקיד מנהל רשות מקרקעי ישראל. השופט גולדברג קבע שאמנם חלק מטענות המדינה לפיהן אין לו סמכות לדון בנושא, אינן מבוססות. ואולם הוא קיבל את טענת המדינה שבכל מקרה יש צורך להשהות את הדיון בפניו עד שתוכרע עתירה לבג"ץ שהגישה עמותת לביא זכויות האזרח מנהל תקין ועידוד התיישבות. באותה עתירה נטען בין היתר שמינויו של קוינט סומן מראש ע"י שר השיכון יעקב ליצמן. 

קראו עוד בכלכליסט

קוינט הוא יו"ר רשות החברות וכיהן בעבר כיועץ משפטי של רשות מנהל מקרקעי ישראל. מול קוינט התמודד על התפקיד יאיר מעיין, מנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב ובעברו מנכ"ל עיריית ירושלים. הוא הגיש בקשה דחופה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים לעכב את המינוי ולבטלו מחאת היותו תפור ונוגע באי חוקיות.

ינקי קוינט, צילום: בשמת איבי ינקי קוינט | צילום: בשמת איבי ינקי קוינט, צילום: בשמת איבי

אתמול (יום ב') פנתה המדינה בבקשת סילוק על הסף וטענה שאין לקיים את הדיון. לפי טענתה, מינויו של קוינט בוצע ע"י ראש הממשלה, שר השיכון ושר האוצר, לאחר המלצת ועדת האיתור מיום 13 לדצמבר, ומדובר בוועדת איתור וולנטרית שאינה מחוייבת על פי דין. זאת, נטען, שכן בהתאם לחוק רשות מקרקעי ישראל, מינוי ראש הרשות נתון לשרים ולראש הממשלה בפטור מלא ממכרז.

לטענת המדינה, גם בעתירה של עמותת לביא דצמבר מופיעה הטענה שמינויו של קוינט סומן מראש ע"י השר ליצמן, וכך גם הטענות בנוגע לכך שתנאי הסף נועדו לקדם את המועמד מטעם ליצמן.

לדברי המדינה, הבקשה של מעיין נסובה סביב החלטה מנהלית, בית הדין לעבודה נעדר סמכות עניינית לדון בבקשה. המדינה מפנה לחוק שירות המדינה בו נקבע כי משרתו של מנהל רשות תהיה פטורה ממכרז ומינויו יעשה בידי ראש הממשלה ושר הבינוי והשיכון ושר האוצר. בהתאם, נטען, אין חובה בדין לבחור את המועמד לתפקיד מנהל הרשות באמצעות ועדת איתור וההליך במקרה זה נעשה כך באופן וולנטרי וזאת "לצורך איוש מקצועי, ראוי ומיטבי של המשרה, וזאת על אף שלא היתה מניעה משפטית לפעול לקידום המינוי גם בלא קיום כל הליך תחרותי".

מעיין הזדרז להגיש אמש תשובה לבקשת הסילוק על הסף ובה הוא טוען כי המדינה פועלת בחוסר תום לב, לא גיבתה את עמדתה בתצהיר, וכי אין זה נכון שקוינט כבר החל את תפקידו. הוא מפנה בין היתר לנוהל בנציבות המדינה ובו נקבע כי אם מוגשת השגה על החלטה של ועדת איתור, אין להעבירה לאישור הממשלה וההמלצה לא תכנס לתוקפה עד למתן החלטה בהשגה, אלא אם הורה אחרת נציב שירות המדינה. לטענתו, המדינה לא קיימה אחר הוראות הנוהל ולכן אינה יכולה להיבנות מטענות שיהוי או מעשה עשוי.

עוד נטען כי התנהלות המדינה הינה חסרת תום לב שכן ביום 14 בדצמבר, למחרת ישיבתה האחרונה של ועדת האיתור, הודיעה המדינה לבג"ץ שועדת האיתור גיבשה המלצה למועמד לתפקיד, מבלי לציין את זהות המועמד וציינה שם כי בכוונת חברי האיתור להעביר את המלצתם לראש הממשלה והשרים ביום 16 בדצמבר, לשם אישור המינוי. למרות הודעה זו, נטען כי כבר ביום 15 לדצמבר נחתם כתב המינוי הממנה את קוינט לתפקיד.

עוד טוען מעיין כי טענת המדינה שקוינט כבר החל בתפקידו לא בכדי אינה מגובה בתצהיר שכן למיטב ידיעתו הטענה לא נכונה והוא יתחיל את תפקידו רק ב-1 בינואר.

 

היום קבע השופט כי לבית הדין האזורי לעבודה יש סמכותי יחודית לדון בין היתר בתובענה שעילתה קבלת אדם לעבודה או אי קבלתו, ולכן אין בסיס לטענת המדינה שאין לו סמכות. אלא שעם זאת, הוא פסק כי בית הדין רואה להיעתר לבקשות החילופיות של המדינה "על פי דוקטרינת 'הליך תלוי ועומד'". העתירה לבג"ץ, כותב השופט, מעוררת טענות לפגמים בהליכי ועדת האיתור, שדומות לטענות שפירט מעיין בבקשה שהגיש לבית הדין.

השופט קבע היום כי, אמנם למעיין אין שליטה על העתירה ומובן חששו שהיא עשויה להימחק. ועם זאת, בית הדין סבור ששיקולי כיבוד ערכאות מובילים לקבלת הבקשות החלופיות של המדינה. הואיל ומדובר בתפקיד בכיר ביותר בגוף שסמכויותיו בקשר לניהול משאבי המקרקעין של המדינה הן בעלות השכלות ציבוריות וכלכליות נרחבות... בית הדין סבור שראוי יהיה להותיר לבית המשפט העליון להחליט אם להיזקק לעתירה, או להימנע מכך על רקע קיומו של הליך זה".

יעקב ליצמן, צילום: משרד הבריאות יעקב ליצמן | צילום: משרד הבריאות יעקב ליצמן, צילום: משרד הבריאות

עוד כתב השופט כי יש ממש בטענות המדינה כי במצב שנוצר אין צורך דחוף בדיון שכן מינויו של קוינט כבר יצא אל הפועל ואין יתרון לקיום דיון דחוף דווקא בבית דין זה. "שיקולי כיבוד הערכאות שמינינו לעיל אינם נסוגים מפני צורך דחוף בקיום הדיון", כתב השופט. בכך הוא קיבל את טענת המדינה שקוינט כבר נכנס לתפקידו בפועל ב17 בדצמבר, וזאת בניגוד לטענת מעיין לפיה קוינט עוד לא החל בפועל למלא את התפקיד אלא הוא אמור להתחיל ב-1 בינואר. השופט לא התייחס לטענה שהמדינה לא תמכה בתצהיר את הטענה העובדתית שקוינט כבר החל בפועל למלא את התפקיד.

לפיכך קבע השופט כי הוא מורה על ביטול הדיון וההליך יעוכב. בתחילת השבוע הבא תגיש המדינה עדכון לגבי סטטוס העתירה, הבקשות וההחלטות שבמסגרתה. ההחלטה נחתמה בהסכמת שני נציגי הציבור: רמי אלקנה נציג העובדים ואליעזר קלאי נציג המעסיקים.

טבלה - הוועדה לבחירת מנכ"ל לרשות מקרקעי ישראל טבלה - הוועדה לבחירת מנכ"ל לרשות מקרקעי ישראל טבלה - הוועדה לבחירת מנכ"ל לרשות מקרקעי ישראל

קוינט עבד כיועץ משפטי "ללא כל ניסיון ביצועי ממשי"

כאמור מעיין ביסס את בקשתו לפסול את החלטת ועדת האיתור על הטענה שהניקוד של המועמדים היה מוטה. כדי להוכיח זאת, הפנה מעיין לקריטריונים ולדירוג שקיבלו הוא וקוינט מחברי ועדת האיתור. הוא מציין כי כיהן מעל 10 שנים בתפקידי מנכ"ל בכירים בהם היה ממונה על למעלה מ-9,000 עובדים בעיריית ירושלים וניהל תקציב שנתי של כ-5 מיליארד שקל והיה אחראי על עשרות פרויקטים לאומיים מהגדולים בארץ לרבות פרויקט הרכב הקלה.

זאת לטענתו בעוד שהמועמד שנבחר, קוינט, עבד כיועץ משפטי ללא כל ניסיון ביצועי ממשי וכמנכ"ל רשות החברות בגוף מטה קטן המעסיק עשרות עובדים עם תקציב זעום של כמה עשרות מיליוני שקלים בלבד.

כהמחשה לדברים מצרף מעיין טבלה שהכין ובה הוא מתייחס לקריטריון "ניהול פרויקטים מורכבים" שמשקלו היה 16% מהציון הסופי. הוא טוען כי היקף התקציבים בהם טיפל בעבר הוא 5 מיליארד שקל ואילו קוינט טיפל רק בעשרות מיליוני שקלים, הוא תכנן ופיתוח עשרות אלפי יחידות דיור ופרויקטים רבים וקוינט עסק בחקיקה ויעוץ משפטי ואף על פי כן, בקריטריון זה הוא קיבל ציון ממוצע 4.2 נקודות מכל אחד מחברי הוועדה ואילו קוינט קיבל 4.4 נקודות בממוצע מכל חבר.

כך גם בנוגע לקריטריון "ניהול כוח אדם גדול", שמשקלו 14%. מעיין טוען כי הוא ניהל 9,000 עובדים ואילו קוינט 50 בלבד וגם במקרה זה הוא קיבל ציון ממוצע 3.8 ואילו קוינט קיבל ציון ממוצע 4 נקודות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות