במזרח אין כל חדש: המפלגה הקומוניסטית נגד ג׳ק מא

רק לפני חודשיים היה ג'ק מא, האיש העשיר בסין ואחד העשירים בעולם, על גג העולם. ענקית הפינטק שלו, אנט גרופ (Ant Group) היתה רגע לפני הנפקה לציבור, במהלכה ציפתה לגייס 34.5 מיליארד דולר – גיוס ההון הגדול בהיסטוריה. בעבור מא, היה זה אמור להיות רגע השיא בקריירה בת כשלושה עשורים, שגם כך כללה לא מעט שיאים מרשימים. מא הקים את עליבאבא, אחת מחברות הסחר המקוון הגדולות בעולם, תחזק קשרים קרובים עם מנהיגי מדינות, וזכה למעמד של כוכב רוק בתוך סין, עם הופעות אורח בסרטים ושיתופי פעולה עם זמרים ואמנים. כולם רצו להיות כמוהו, המודל להצלחה קפיטליסטית סטייל סין.

ואז הכל התחיל לקרוס סביבו. בתחילת חודש נובמבר הושעתה במפתיע ההנפקה של אנט גרופ בעקבות פגישה בין מא לרגולטורים בסין. בורסת שאנגחאי, שבה היתה אמורה להתבצע ההנפקה לצד בורסת הונג קונג, הסבירה שההנפקה בוטלה בגלל "שינויים בסביבה הרגולטורית". טיבם של שינויים אלו התברר רק השבוע, כשהבנק המרכזי של סין הורה לאנט גרופ לבצע שורה גורפת של שינויים בפעילותה.

מטה עליבאבא

החברה, שהחלה כשירות תשלומים מקוונים בשם עליפיי (AliPay), צמחה לאורך השנים לענקית פיננסים מגוונת שהציעה שירותים הלוואות, השקעות וביטוחים. לדברי קבוצה של ארבעה רגולטורים, הרחבת פעילות זו נעשתה תוך גילוי "אדישות" לחוק, התעלמות מדרישות שונות, ניצול דומיננטיות כדי לפגוע במתחרים ופגיעה באינטרס של הצרכנים.השבוע, אנט נדרשה לחזור לפעילות המקור שלה בתחום התשלומים, ו"לתקן בקפדנות את פעילויות האשראי, הביטוח וניהול ההון הלא-חוקיות שלה". דרישות אלו צפוית להתרגם בפועל לפירוקה של אנט וביצוע ספין-אוף לעסקים השונים – מה שיתיר בסופו של דבר בידי מא חברת תשלומים מקוונים קטנה ומצומקת, לא כזו ששווה כמה עשרות מיליארדים רבים של דולרים.

זו לא היתה המכה היחידה שספגה הפעילות העסקית המרכזי של מא בשבוע האחרון. ביום רביעי שעבר נודע שהרגולטורים הסינים שמו על הכוונת שלהם את עליבאבא עצמה, ופתחו בחקירה בחשד שהחברה נקטה בהתנהגות מונופוליסטית כמו איסור על סוחרים לפעול בפלטפורמות מתחרות. "מדובר בצעד חשוב בחיזוק הפיקוח נגד מונופולים ברשת", הכריז, לפי דיווח ב"ניו יורק טיימס", מאמר בעיתון הרשמי של המפלגה הקומוניסטית, People’s Daily. "זה יסייע לאסדרת המגזר ולקידום פיתוח ארוך-טווח ובריא של הפלטפורמות".

הפעילות נגד שתי החברות של מא מגיעה בשעה שרגולטורים במערב מפנים את תשומת ליבם לענקיות טכנולוגיה כמו גוגל, פייסבוק ואמזון ומתחילים לחקור ולתבוע אותן על הפרה של חוקי הגבלים עסקיים. לסין יש חוקים להגבלת מונופולים רק מ-2008, והיסטורית הממשלה התמקדה בפיקוח וצנזור התכנים בענקיות האינטרנט, תוך התעלמות מהפרקטיקות העסקיות שלהן. ואף שסביר להניח שמאחורי המהלכים הנוכחיים עומדים גם שיקולים של הגבלת פעילות אנטי-תחרותית, הסיבות למתקפה המשולבת נגד שתי החברות של מא נוגעות בבעיות מהותיות אחרות שהתגלו בשנים האחרונות בסין, וקשורות גם ליחס הלעומתי שהפגין כלפי השלטונות בבייג'ינג.

ג'ק מא על רקע אנט גרופ | צילומים: רויוטרס , גטי אימג'ס

"הניו יורק טיימס" דווח כי לאחרונה כי חלה ירידה במעמדו הציבורי של מא, ומבקרים שונים כינו אותי "נבל", "קפיטליסט מרושע" ו"רוח מוצצת דם". מאמר אחד מנה את 10 החטאים הקטלניים של מא. השינוי בתדמית הציבורית, כתבה פרשנית ה"ניו יורק טיימס" לי יואן, נובע לא רק מהביקורת השלטונית הגוברת על מא עצמו, אלא גם מקרע משמעותי שנוצר בין הממשל הסיני ליזמים שהובילו את התנופה הכלכלית של המדינה בעשורים האחרונים.

לדברי יואן, מספר הולך וגדל של אזרחים סבור שההזדמנויות שיזמים ואנשי עסקים כמו מא הצליחו לנצל הולכות ונעלמות, והפער בין העשירים ביותר לעניים ביותר רק מתרחב. בשעה שיש בסין יותר מיליארדרים מארה"ב והודו גם יחד, כ-600 מיליון מ-1.4 מיליארד תושבי המדינה משתכרים עד 150 דולר בחודש. ובשעה שב-11 החודשים הראשונים של השנה הצריכה בסין ירדה ב-5%, הצריכה של מוצרי יוקרה זינקה ב-50% לעומת 2019.

"בוגרי אוניברסיטאות צעירים, אפילו כאלו עם תארים מארה"ב, מתמודדים עם היצע מוגבל של משרות צווארון לבן ומשכורות נמוכות", היא כתבה. "הדירות בערים הטובות ביותר יקרות מדי לרוכשי דירה ראשונה. צעירים שלווה כסף מדור חדש של מלווים מקוונים, כמו אנט גרופ, נותרו עם חובות גדולים. למרות ההצלחה הכלכלית של סין, הטינה הארוכה לעשירים המשיכה לבעבע מתחת לשטח. עם מא, היא התפרצה במלוא העצמה".

המפלגה הקומוניסטית, שחרדה מכל איום אפשרי על כוחה, רק שמחה להתחבר לרגשות כאלו, ללבות אותם ולמנף אותם על מנת להכפיף חברות ענק ומיליארדרים למרותה. השינוי עורר לא מעט חשש בקרב אנשי עסקים לגבי העתיד הכלכלי של סין. "אתה יכול להחזיק בשליטה אבסולוטית, או להנות מכלכלה דינמית וחדשנית. ספק אם אפשר לזכות בשניהם", אמר פרד הו, משקיע ודירקטור באנט גרופ.

ענקיות הטכנולוגיה הסיניות ידעו תמיד שבייג'ינג יכולה, אם תרצה, לחסל אותן או להשתלט עליהן, וגם כשהוסיפו וצברו כוח הקפידו תמיד שלא לשבש את המערכת השלטונית ולא היססו להיענות לדרישות וגחמות השלטון, למשל בסיוע בניטור פעילות משתמשים בעבור המדינה.

אבל בעבור ממשלת סין, שרגילה להיות זו שמחזיקה במונופולים הגדולים במדינה, בתחומי הטלקום, הפיננסים, הבנקאות, החשמל ועוד, הגידול בהשפעה שיש לענקיות הטכנולוגיה נחשב לאיום. בכל הנוגע לאנט גרופ, פרופ' גְ'הווּ צֶ'ן מבית הספר לעסקים של אוניברסיטת הונג-קונג, העריך שהחשש של הממשלה מוביל לכיוון ברור: "בהתחשב במה שקרה, בסופו של דבר אנט תהיה בשליטת המדינה".

השאלה כרגע היא מה יעלה בגורל ענקיות טכנולוגיה סיניות אחרות, כמו טנסנט, JD.com, בייטדאנס ודידי. "עוד מוקדם להגיד עד כמה ירחיקו רגולטורים במאמציהם לרסן את מא וענקיות הטכנולוגיה", סיכמה יואן. "אבל בקרב תומכי השוק החופשי בסין יש שחוששים שהמדינה גולשת בחזרה לקו הנוקשה של שנות ה-50 של המאה ה-20, כשהמדינה חסלה את מעמד בעלי ההון תוך שימוש בשפה שהשוותה נטיות קפיטליסטיות לפגמים וחולשה".