אלו הסיבות שבגללן 2021 צפויה להיות גרועה לפחות כמו 2020

אם יש דבר אחד שאפשר להגיד במידה כלשהי של ודאות על 2021, הרי זה שהיא כנראה תהיה טובה יותר מהשנה שתסתיים בשעה טובה מחר בחצות. במצעד השנים הגרועות בהיסטוריה, 2020 תופסת מקום של כבוד לצד כוכבות כמו 133 לפנה"ס, 136 לספירה, 1346, כל שנה בין 1933 ל-1945 ו-1968, והיא מביסה בקלות את 2001 ו-2016 על תואר השנה הגרועה ביותר במאה ה-21 (עד כה).

עם אפשרות אמיתית להשתלט על הקורונה כבר ברבעון הראשון (במיוחד אם משרד הבריאות יפסיק לשים רגליים לקופות החולים וייתן להן לעשות את עבודתן בשקט), טראמפ מחוץ לבית הלבן והנשיא הנבחר ג'ו ביידן בפנים, ואולי גם הפניית משאבים גלובליים משמעותיים יותר להתמודדות עם משבר האקלים, אפשר לקוות ש-2021 לפחות לא תבאס. אולי אפילו תהיה לגמרי בסדר.

אבל גם בשעה שמבחינה כללית, החיים של מרביתנו צפויים להשתפר משמעותית, בהיבטים רבים 2021 צפויה להיות גרועה לפחות כמו 2020, אם לא יותר. הנה כמה מהתחומים הטכנולוגיים הבולטים שבהם שום דבר לא צפוי להשתפר.

1. ענקיות הטכנולוגיה ימשיכו להתחזק ולהתנהג באגרסיביות

השבועות האחרונים הגיעו כמה תביעות וחקירות מתוקשרות במיוחד נגד ענקיות הטכנולוגיה, בעיקר בארה"ב, הנוגעות להיבטים כמו הגבלים עסקיים וסוגיית פרטיות המשתמשים. גוגל, פייסבוק, אמזון ואפילו אפל – נעמדו תחת הכוונת של הרגולטורים..

ואולם, יעברו שנים עד שהתביעות יישאו פירות, אם בכלל, ואף שלהתמודדות עם מספר רב של תביעות במגוון מדינות יכול להיות אפקט מצטבר שיאלץ את חברות הטכנולוגיה לשנות את אופן פעילותן ואולי אפילו לפגוע בהכנסותיהן בצורה ניכרת, מדובר בהליך איטי ומתמשך. ממשל ביידן עתיד להפוך את החיים של חברות הטכנולוגיה למורכבים יותר, אבל גם כאן מדובר במרתון ולא בספרינט.

בשנה הקרובה, לעת עתה, אין גורם או תהליך שיכול להוות איום משמעותי על ענקיות הטכנולוגיה. הן ימשיכו לאסוף עלינו מידע, להתנהג בביריונות ובשרירותיות כלפי משתמשים, להקשות ולחבל במתחרות ואף להמשיך לנהוג בנבזיות באופן כללי. למרות כל הקשיים שעברו, את 2020 ענקיות הטכנולוגיה מסיימות מחוזקות: המגפה עשתה לכולן רק טוב, בשעה שהכלכלה הרחבה יותר התדרדרה. היום הן עוצמתיות יותר, עשירות יותר ומשפיעות יותר מכפי שהיו לפני שנה, וב-2021 הן צפויות למנף זאת על מנת לחזק את הדומיננטיות שלהן עוד יותר.

2. מערכות מחשוב ימשיכו להיפרץ ולדלוף

2020 התחילה והסתיימה בשני מקרי דליפת מידע והאקינג מונומנטליים בישראל. דליפות המידע במערכות אפליקציית דרבון הבוחרים אלקטור מצד אחד, והפרצה המתוקשרת למערכות המחשוב של חברת הביטוח שירביט מצד השני, שבאדיבות ההאקרים הפכו לקרקס תקשורתי חסר תקדים. ובין לבין נרשמו בישראל ובחו"ל עוד כמה פרצות אדירות, כמו מתקפה על מערכות של רשויות בריאות באירופה כדי לעכב את ייצור והפצת חיסוני הקורונה, הפרצה למערכות המחשוב של חבר הסייבר FireEye שהובילה לגניבת כלי פרצה, או המתקפה על חברת ה-IT SolarWinds שחשפה את 18 אלף לקוחות החברה ובהם השירות החשאי של ארה"ב, נאס"א, מיקרוסופט ומקדונלדס. רבות מפרצות ודליפות מידע נגרמו עקב מערכות לא מעודכנות או לא מאובטחות מספיק כולל כשלים אנושיים בסיסיים. אלו דברים שלא צפויים להשתנות, וגם אחרי הפרצות המתוקשרות יהיו ארגונים רבים שלא יערכו בצורה ראויה. 2021 מבטיחה שנראה עוד מתקפות האקינג, כאשר ההצלחות הבולטות של 2020 רק צפויות לגרות את התיאבון של התוקפים שיחפשו מטרות בולטות ומפתות יותר.

3. הטכנולוגיה תמשיך לשבש את מערכות הבחירות

השנתיים האחרונות זימנו לאזרחי ישראל די והותר מערכות בחירות לכנסת. אבל הרביעית שמתקרבת אלינו בצעדי ענק צפויה להיות שונה מהקודמות, שכן ברובה לפחות היא עתידה להתנהל בעיצומה של המגפה. כלומר, בלי עצרות בחירות המוניות, בלי פעילות ברחובות ובכיכרות. הדיגיטל, שהיה גורם משמעותי במערכות בחירות קודמות, יהפוך עתה לשחקן הכמעט יחיד, והיכולת להשתמש בטכנולוגיה כדי לשבש את ההתנהלות התקינה רק תגדל. עם הבחירות הקודמות עמדו בסימן אלקטור, הרי שהקרובות יהיו אלקטור על סטרואידים. שנויה במחלוקת ככל שתהיה, מבחינת הליכוד אפליקציית אלקטור סיפקה את התוצאות הרצויות והמפלגות האחרות הבחינו בכך. הליכוד בוודאי צפוי לשוב ולהשתמש באפליקציית דרבון בוחרים, אלקטור כזו או אחרת, להפוך אותה לגורם מרכזי בקמפיין ולהרחיב את היכולות והשימושים שלה. מפלגות אחרות, צפויות לנקוט במהלכים דומים. אפליקציות דרבון בוחרים הן, בראש ובראשונה, כלי לאיסוף מידע על מצביעים, כדי שאפשר יהיה לפנות אליהם במאמצי שכנוע לאורך הקמפיין ולהוציא אותם לקלפי ביום הבחירות (או להשאיר בבית את המתנגדים). הזמן הקצר שעבר מאז מערכת הבחירות הקודמת מציב את המפלגות בעמדת פתיחה מצוינת בכל הנוגע למידע האישי שברשותן, והן עתידות למנף אותה על מנת להגביר את מאמצי איסוף המידע ולייצר פניות ממוקדות ויעילות יותר למצביעים אפשריים.

בבחירות לנשיאות ארה"ב, ובמיוחד אחריהן, הפייק ניוז שהופץ על ידי גורמים רשמיים, ובראשם הנשיא היוצא דונלד טראמפ, שיחק תפקיד מרכזי בעיצוב דעת הקהל לגבי מערכת הבחירות. טענות טראמפ שלפיהן תוצאות הבחירות זויפו זכו לאחיזה משמעותית הודות למגפון שניתן להן באמצעות הרשתות החברתיות והתקשורת המסורתית, וזאת חרף העובדה שהן נטולות בסיס ונדחו על ידי גורמים רשמיים ובתי המשפט. לאמת כבר אין חשיבות, ולאזהרות הקבועות שמצמידה טוויטר לציוצים של טראמפ בנושא יש אפקט זניח. בישראל עקבו מקרוב אחר המהלכים שבוצעו בבחירות לנשיאות בארה"ב ואם יסתמן שמפת המנדטים נוטה לרעת מפלגה כזו או אחרת היא צפויה לשחזר את קמפיין הזיופים השקרי כאן אצלנו. זה מבטיח שבסיוע פייסבוק וטוויטר, מערכת הבחירות הקרובה תהיה מלוכלכת, רוויית שנאה ומלאת הסתה. אולי אפילו יותר מהמערכות הקודמות.

4. מדינות ימשיכו להשתמש בטכנולוגיה כדי לדכא אוכלוסיות ולפגוע בזכויות אדם

מגיפת הקורונה נתנה להרבה מדינות את מה שהן חיפשו: תירוץ שיצדיק את החדרת או הרחבת השימוש בטכנולוגיות מעקב פולשניות להידוק השליטה של הממשל באזרחים. מה הרי יותר טוב מהצלת חיים. סין, שביומיום היא לא בדיוק מדינה שזכויות אדם הן נר לראשה, הפכה לבולטת ביותר בהקשר זה. היא כבר יצרה מדינת משטרה בפועל במחוז שינג'יאנג, כחלק ממאמציה לדכא את אוכלוסיית האויגורים, והקורונה סיפקה לה את התירוץ המושלם על מנת להרחיב את השיטות שפתחה לשאר המדינה. זיהוי פנים, ביג דאטה, בינה מלאכותית, מעקב ביומטרי ואפילו אפליקציות מובייל, כל האמצעים כשרים כדי להגביל את התפשטות הקורונה. וסין באמת הצליחה להשתלט על המגפה. אבל טיבן של פגיעות כאלו בפרטיות הוא שהן משתרשות, לא נסוגות לאחור אחרי שאין בהן כבר צורך. גם אחרי שיושלם מבצע החיסונים העולמי, אפשר להמר שרבים מהאמצעים שהפעילה סין, ושהפעילו מדינות אחרות בנושא יישארו בשימוש לצרכים אחרים, חיוניים פחות מבלימת מגפה.

לישראל, שמיהרה בתחילת המגפה לאמץ את השימוש בכלי המעקב העצמתי של השב"כ כדי לנסות ולבלום את התפשטות הנגיף, אין יותר מדי סיבות להתגאות. הפעלת כלי המעקב של שירות ביון חשאי נגד אזרחים חפים מפשע, בצורה גורפת ורחבה, היא בגדר חציית רוביקון שהשפעותיה יהדהדו בעתיד. מרגע שהוסר המחסום הפסיכולוגי הזה, ניסיונות עתידיים להפעיל את כלי השב"כ למטרות אחרות יהיו קלים יותר ונועזים יותר. אנחנו עוד נשוב ונפגוש את כלי השב"כ .

5. עובדים בכפייה ימשיכו לייצר את הסמארטפונים שלנו

עוד לפני 2020 ידענו שהעובדים בתחתית שרשרת הייצור של המכשירים הטכנולוגיים שלנו לא נהנים מתנאי עבודה מפנקים במיוחד. שעות ארוכות, שכר מביש, תנאי תעסוקה ומגורים עלובים – זה חלק מהדברים שהסכמנו להם, בין אם במודע ובין אם לא, בכל פעם שרכשנו בזול סמארטפון, טאבלט או מחשב חדש. אבל 2020 מיקדה גם את העובדה שחלק ניכר מאותם עובדים במפעלים השונים בסין לא מגיעים למפעל מבחירה (עד כמה שלעניים במדינות נחשלות יש בחירה), אלא נשלחים לשם על ידי המדינה.

במרץ נחשף שהשלטונות הסינים החלו לשלוח אויגורים לעבודות כפייה במפעלים שמספקים מוצרים או רכיבים לחברות מקומיות ומערביות. העבודה מתבצעת תחת איומים, תוך ניטור מתמיד והאויגורים מופרדים במעונות ייעודים ומועברים למפעלים ברכבות ייעודיות. תנאי העבודה כוללים ניהול "צבאי", איסור על קיום מנהגים דתיים ושיעורי אינדוקטרינציה פוליטית.

אחת מהנהנות הבולטות של עבודת הכפייה היא אפל. מפעלים שלה היו בין המפעלים שנחשפו במרץ, ורק השבוע דיווח ה"וושיגנטון פוסט" שמפעלים של Lens Technology, ספקית זכוכית ותיקה לאייפון ומוצרי אפל אחרים, העסיקו אויגורים בכפייה. אפשר היה לצפות שאפל, שמשווה לעצמה תדמית של חברת ליברלית ומתקדמת, תעמוד בראש המאמצים להפסקת פרקטיקה זו, אך למעשה החברה הפעילה מאמצי לובינג נגד חוק אמריקאי שנועד להגביל את השימוש בעובדי כפייה.

העסקת עובדי כפייה, או אם לקרוא לילד בשמו פשוט עבדים, היא דבר בזוי ולא מוסרי, שכל חברה שמגלה דבר כזה צריכה לעצור מיידית את כל הייצור בכל מפעל שחשוד בכך, אפילו במחיר של פגיעה בשרשרת האספקה ועיכוב בייצור מוצרים. אני כמובן לא תמים מספיק לחשוב שזה יקרה, אבל אפשר היה לצפות לפחות לפעולה נחרצת יותר נגד כך, למשל בדמות תמיכה בלתי מסויגת בחוק שמבקש לעצור את הפרקטיקה הזו. המהלכים של אפל מעידים שזה לא יקרה, וגם אם זה היה קורה מדובר בבעיה מורכבת שלא תפתר באמצעות חוק או שניים.

המשמעות היא שאם אתם קונים מכשיר אלקטרוני כלשהו ב-2021, אתם צריכים להכיר בכך שהוא יוצר, לפחות בחלקו, על ידי עבדים.