צילום: מיכה לובטון
דעה
בחסות הקורונה גילו הסטארט-אפים הישראליים את השוק הישראלי
במשך שנים בחנו סטארט-אפים ישראליים את הפיתוחים שלהם הרחק מעבר לים. כך יצא שחדשנות ישראלית הגיעה קודם לצרכן הבריטי, האמריקאי והגרמני, הרבה לפני שהגיעה לצרכן הישראלי. ואז הגיעה הקורונה
ישראל מחזיקה אמנם בתואר המדינה עם מספר הסטארט-אפים הגדול ביותר ביחס לאוכלוסייה, אבל מעט מאוד מהטכנולוגיות המהפכניות שמפותחות פה מוטמעות במשק הישראלי לטובת הציבור. הסיבות לכך מגוונות. סטארט-אפים העדיפו עד היום לבצע ולידציה בחו"ל, בשווקים גדולים יותר ועם שותפים עסקיים שאיפשרו להם להגיע לקהלים גדולים ובמהירות.
לישראל יתרונות מובהקים כ-Beta Site
במובנים רבים מהווה ישראל מגרש משחקים מעולה עבור התנסות והטמעת פיתוחים חדשים. מדובר בשוק קטן יחסית, כזה שנוטה לאמץ שירותים חדשים במהירות, המנטליות מוכרת ליזמים המקומיים, כמו גם כוחות השוק והיכולת למפות את השחקנים הרלוונטים.
הגבלות התנועה בין מדינות ובתוך מדינות גרמו לחברות ישראליות לגלות לפתע את הפוטנציאל הגלום בשוק המקומי. זה נעשה תחילה מחוסר ברירה אך עשוי להתגלות כנקודת מפנה, בה נחשפו סטארט-אפים ישראלים ליתרונות הגלומים בשוק המקומי כ-Beta Site רגע לפני שהמוצר שלהם כובש את העולם.
לא מדובר רק באינטרס עסקי אלא גם באינטרס ציבורי, שיחזק את המשק הישראלי ויהפוך אותו ליציב יותר ופחות תלוי בגורמים חיצוניים. עם זאת, חלון ההזדמנויות שנפתח אינו בלתי מוגבל. במקביל לקצב ההתחסנות בקרב הציבור ברחבי העולם, יוסרו מרבית המגבלות ויתכן מאוד שחלק ניכר מהחברות ישובו לבחון אפשרויות מעבר לים.
המוסדיים גם קיבלו טעימה מהשוק המקומי
תחום נוסף שעשוי לעבור שינוי הוא כניסה של משקיעים מוסדיים להייטק. עד היום הגופים המוסדיים בישראל היו רגילים להשקיע בסכומים גדולים, פעמים רבות בחו"ל. הם לא ידעו לעבוד מול סטארט-אפים, לרובם אין את ההיכרות עם השוק, אין אנליסטים ייעודיים לתחום הטכנולוגיה והם נטו לנתב את הכסף של כולנו לאפיקים אחרים, פעמים רבות בחו"ל.
למעשה, גופים מוסדיים זרים השקיעו בהייטק הישראלי יותר מאשר המוסדיים שלנו. זה אבסורד שמתחיל לעבור תיקון. דווקא המגיפה העניקה לאנשים שמנהלים את הפנסיות שלנו שהות לבחון מחדש את המצב ולנתב יותר כספים לאקוסיסטם המקומי. אחת התוכניות שתרמו לכך היא זו שיזמה והובילה הרשות לחדשנות. במקביל אליה לקחה חלק גם רשות ניירות ערך שהובילה לביטול מגבלת ההוצאות הישירות לגבי השקעת המוסדיים בהייטק, ומעבר לדיווח באנגלית בפורמט הבינלאומי IXBRL.
על פי נתוני SNC, ההייטק הישראלי צפוי דווקא השנה, בזמן משבר עולמי, לשבור שיאים עם גיוסים שיחצו לראשונה את רף ה-10 מיליארד דולר. אלו חדשות מצוינות למשק, אבל מבט מדוקדק בנתונים משאיר גם מקום לדאגה. מרבית ההשקעות נעשו בחברות בשלות יותר ואילו ההשקעות בחברות בתחילת דרכן פחתו. המצב הזה עלול להשאיר אותנו עם פער טכנולוגי-יזמי, שבטווח הבינוני והארוך יפגע במובילות של ההייטק הישראלי ובצמיחה הכלכלית של ישראל. זה בדיוק המקום של הממשלה והגופים המוסדיים להרים את הכפפה ולהשקות את ערוגת החדשנות הישראלית, כדי שאת הפירות שיצמחו ממנה נוכל כולנו לקטוף בשנים הקרובות.
קרין גטניו היא סמנכ"לית עסקים של Start-Up Nation Central (או SNC)