אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חרדים, תמונת מצב: עובדים יותר, מרוויחים פחות, משלמים הרבה פחות מסים צילום: שאול גולן

ניתוח כלכליסט

חרדים, תמונת מצב: עובדים יותר, מרוויחים פחות, משלמים הרבה פחות מסים

חרדים שילמו שליש מהמסים ששילמו לא־חרדים; 42% מחולי הקורונה היו חרדים - פי 3.5 מחלקם באוכלוסיה; ומספר תלמידי הישיבות גדל ב־43% מאז 2014. השנתון החרדי של המכון הישראלי לדמוקרטיה נותן סיבה לדאגה, ולמעט אופטימיות

31.12.2020, 06:53 | שחר אילן

הפערים הגדולים בין מציאות החיים של הישראלי הממוצע לבין זו של החרדי הממוצע רק התרחבו השנה, לאור התנהלות חלקים בציבור החרדי בקורונה. נתונים משנתון החברה החרדית 2020 של המכון הישראלי לדמוקרטיה שמתפרסם היום ממחישים זאת היטב: עד סוף אוקטובר, 42% מחולי הקורונה בישראל היו חרדים, בעוד חלקם באוכלוסיית ישראל הוא רק 12.5%. כלומר, היחס בין שיעור החולים החרדים לשיעור החרדים באוכלוסייה הוא פי 3.4. עורכי השנתון ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר כתבו שמדובר בחישוב זהיר ובהערכת חסר, וציינו שבגל הראשון הגיע שיעור החולים החרדים ל־66% מהאוכלוסייה ובגל השני ל־33%.

קראו עוד בכלכליסט

סיבה מרכזית שמונים החוקרים להדבקה ההמונית בציבור החרדי היא "חוסר נכונות לשנות את אורח החיים הדתי והקהילתי, בייחוד בחגים ובמוסדות החינוך לבנים". סיבות נוספות, לדבריהם, הן חוסר אמון בממשלה ותקשורת לקויה בין הממסד החרדי לציבור החרדי.

סיבה מרכזית נוספת היא הצפיפות. משק בית חרדי ממוצע מונה 5.2 נפשות, לעומת 2.9 נפשות בממוצע למשק בית יהודי לא־חרדי. בהתאם, בני ברק היא העיר הצפופה בישראל, והצפיפות בה גדולה פי 6 מהממוצע בערים בישראל.

בזמן שהקורונה הגבירה את ההתבדלות החרדית ואת תחושת העוינות בינם לבין שאר האוכלוסייה, היא גם חיזקה מאוד את השימוש של חרדים בטכנולוגיה. הריחוק החברתי והצורך לעבוד ולעשות סידורים מהבית הובילו לכך ש־66% מהחרדים מחוברים לאינטרנט. זו עלייה דרמטית של 5 נקודות אחוז, שאירעה בשלושת החודשים הראשונים לפרוץ משבר הקורונה. לשם השוואה, עלייה דומה נרשמה ב־2019 כולה. עוד קודם להתפרצות הקורונה היה ברור שהרבנים החרדים נכשלו במאבקם במחשבים בכלל ובאינטרנט בפרט, אולם הסגרים האיצו את המגמה באופן משמעותי. כעת, הרבנים ימשיכו לנהל מלחמת מאסף נגד שימוש טלפונים חכמים ויוסיפו לקדם מערכות סינון אינטרנט.

מי מממן את מי

 

אחד הוויכוחים הוותיקים, המרים והקבועים בין חרדים לל־חרדים, הוא האם הלא־חרדים מממנים את החרדים. השנתון שילב השנה נתונים שמיישבים את הוויכוח הזה באופן חד־משמעי. ההוצאה החודשית של משקי בית חרדים על תשלומי חובה - מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות - עומדת בעל 1,500 שקל. סכום זה מהווה 34% מההוצאה החודשית של משקי הבית הלא־חרדים, שעומדת בממוצע על 4,500 שקל.

מי שרוצה יכול אולי להתנחם בכך שההוצאה של חרדים על תשלומי חובה עלתה בין 2015 ל־2018 - מ־1,250 שקל ל־1,500 שקל בחודש, עלייה של 21%. זה מעט יותר מעלייה של 16% בשאר האוכלוסיה היהודית. מלאך וכהנר משערים שהפער הזה יכולה לנבוע מעלייה בשיעור החרדים העובדים.

טיעון חרדי מקובל הוא שהם משלמים יותר מסים עקיפים, בעיקר משום שהם קונים יותר. אלא שזה בלתי אפשרי עבור מי שמשתכר פחות. השנתון מגלה שההוצאה נטו לאדם יהודי לא־חרדי עומדת על 4,700 שקל בחודש, יותר מפי 2 מההוצאה לחרדי - 2,200 שקל בחודש. יתרה מכך, השנתון מגלה שקצבאות ותמיכות מהוות 24% מההכנסה של משק בית חרדי, לעומת 9% בלבד במשק בית יהודי לא־חרדי - כמעט פי 3.

ההכנסה הממוצעת פחתה

 

ההכנסה הממוצעת מעבודה לשכיר במגזר החרדי עמדה ב־2018 על 7,800 שקל - 59% בלבד מההכנסה הממוצעת עבור יהודים לא חרדים, שעמדה על 13,100 שקל. ההכנסה של הגברים החרדים עמדה על 56% משל שאר הגברים היהודים. אצל הנשים המצב מעט טוב יותר — 66% מאשר הנשים היהודיות הלא חרדיות. אצל גברים, הפער הזה נובע מהשכלה כללית נמוכה ומספר שעות עבודה נמוך יחסית, בין היתר כדי לאפשר לימודים במקביל לעבודה. אצל נשים, ההכנסה הנמוכה נובעת בעיקר מעבודות במשרות חלקיות בשל הצורך לטפל במשפחה, וכן מהרצון לעבוד באזור חרדי, דבר שמקטין את אפשרויות התעסוקה.

ההכנסה הממוצעת מעבודה לשכיר חרדי ירדה מאז 2003 מ־76% מההכנסה של עובדים יהודים לא־חרדים, ל־59% ב־2018. מלאך מסביר את השינוי בשתי סיבות. אחת היא כניסה של יותר חרדים לעבודה ברמות הכנסה נמוכות. כלומר, ככל שיותר חרדים חסרי מיומנויות מקצועיות נכנסים לשוק העבודה, כך ההכנסה הממוצעת של המגזר יורדת. הסיבה השנייה היא ששוק העבודה הכללי הולך והופך למשכיל יותר, והחרדים נשארים עוד יותר מאחור.

(ארכיון), צילום: שאול גולן (ארכיון) | צילום: שאול גולן (ארכיון), צילום: שאול גולן

הבנות לומדות לבגרות

 

התלמידים החרדים מהווה 25% מכלל תלמידי החינוך העברי, ו־19% מכלל התלמידים בישראל. חלקם של החרדים במערכת החינוך ימשיך לגדול, אולם בקצב נמוך יותר מבעבר. אם עד 2013 מספר התלמידים החרדים גדל ב־4.2% בשנה, עכשיו קצב הצמיחה ירד ל־3.5% בשנה. לעומת זאת, החינוך הממלכתי היהודי עבר לגדול בקצב של 2.3% בשנה, אחרי בעשור הקודם גדל רק ב־0.5% בשנה. כלומר, הפער בקצב הגידול הצטמצם בשני שליש. התוצאה היא שאם חלקו של החינוך החרדי בכלל החינוך העיברי צמח בתחילת העשור בחצי אחוז מדי שנה עכשיו הוא צומח ב־0.3%.

מלאך אומר שיש הבדל מאוד גדול בקצב השינויים בחברה החרדית בין נשים לגברים. דוגמה לכך היא נושא בחינות הבגרות. בעבר, בחברה החרדית היתה התנגדות גדולה לעצם ההשתתפות בבחינות הבגרות, כדי להקשות על הבוגרות ללכת לאקדמיה. במקומן, לסמינרים לבנות יש את בחינות סאלד החיצוניות, שקיבלו ב־2012 הכרה מהמדינה כשוות ערך לבגרות חלקית. ובכל זאת, הפנייה הגוברת של נשים חרדיות לאקדמיה הביאה לשינוי גדול. שיעור התלמידות החרדיות שניגשו לפחות לבחינת בגרות אחת עלה מ־31% ב־2009, ל־55% ב־2018, כך שכיום רוב הבנות החרדיות ניגשות לבגרות כלשהי. עם זאת, שיעור התלמידות החרדיות הזכאיות לתעודת בגרות מלאה עדין עומד על 20% בלבד. אצל הבנים רק 13% ניגשים לבחינת בגרות אחת או יותר. זאת, למרות הפתיחה של ישיבות תיכוניות חרדיות לא מעטות המכינות לבגרות.

תלמידים חרדים, צילום: שאול גולן תלמידים חרדים | צילום: שאול גולן תלמידים חרדים, צילום: שאול גולן

והבנים לומדים בישיבה

 

הבשורות הרעות הן שמספר תלמידי הישיבות המבוגרים שמממן משרד החינוך גדל מ־98 אלף ב־2014 - תקופת הממשלה בהשתתפות יש עתיד - למספר שיא של 140 אלף כיום, עלייה של כ־43%. מתוכם, מספר האברכים תלמידי ישיבות נשואים גדל מ־67 אלף ל־95 אלף. אם הקצב המסחרר הזה של גידול במספר האברכים יימשך, ב־2021 ישראל תחצה לראשונה את קו ה־100 אלף. עם זאת, ייתכן שמשבר הקורונה יאט את הקצב. כהנר ומלאך קובעים: "יש קשר ברור בין התקצוב של המדינה למוסדות תורניים וכן תמיכות אחרות הקשורות לחזרת המפלגות החרדיות לקואליציה, לבין מספר תלמידי הישיבות".

הבשורות הטובות הן שאחרי כמה שנים של דשדוש במקום במספר הסטודנטים החרדים, נרשמה בשנת הלימודים הקודמת (2019/20) עלייה של 9%, מ־12 אלף ל־13 אלף. גם כאן, משקלן של הנשים גדול יותר, עם עלייה של 12%, לעומת עלייה של 3% בלבד אצל גברים. בקרב סטודנטים לתארים מתקדמים נרשמה עלייה חדה של 17%, לעומת 8% בתארים ראשונים. כיום, 2,240 חרדים לומדים לתארים מתקדמים. בניגוד לסטודנטים חרדים לתואר ראשון, שלומדים ברובם בהפרדה מגדרית, רוב הסטודנטים החרדים לתארים מתקדמים לומדים בקמפוסים הרגילים של האוניברסיטאות.

עוד עולה מהשנתון כי תחולת העוני במגזר החרדי ירדה מ־58% ב־2005, בימים שאחרי התוכנית הכלכלית של שר האוצר בנימין נתניהו, ל־42% ב־2018. שינוי זה נבע בין היתר מעלייה משמעותית בשיעור העבודה במגזר. ב־2019, 77% מהנשים החרדיות היו מועסקות ו־53% מהגברים. משבר הקורונה, שפגע קשה בחברה החרדית, צפוי להזניק את העוני בטווח בקצר. אבל מלאך מעריך שהמשבר ידחוף גברים חרדים נוספים לעבודה. אם זה יקרה, הדבר דווקא עשוי להוריד את העוני בטווח הבינוני.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות