אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מכתב ה"תחזיקו אותי" שנשלח לדירקטוריון הרדום של אינטל צילום: בלומברג

מכתב ה"תחזיקו אותי" שנשלח לדירקטוריון הרדום של אינטל

הדרישה לבחינה אסטרטגית ששיגר המשקיע הקולני דניאל לואב ליו"ר של חברת השבבים עשויה להתברר כלא יותר מניסיון לאושש את המניה. זאת באמצעות העמדת פני מעורב, בלי באמת לפעול להגשמת הצעדים החיוניים לחזרה לפסי צמיחה

31.12.2020, 07:18 | סופי שולמן

אינטל רשמה "הצלחה" אחת גדולה השנה: היא הצליחה לחמוק מגל העליות הגורף והחזק במניות הטכנולוגיה של 2020. אבל ביום הלפני האחרון של השנה קיבלו גם המשקיעים שלה מתנה. אי אפשר לכנות אחרת את המכתב ששיגר דניאל לואב, העומד בראש קרן הגידור Third Point, שהגיעה באחרונה לאחזקה של מיליארד דולר במניות ענקית השבבים, לדירקטוריון שלה.

קראו עוד בכלכליסט

לואב, אחד המשקיעים האקטיביסטים הקולניים בוול סטריט, שמוכר גם במכתביו המנוסחים היטב שנשלחים לדירקטוריונים של חברות שאיתרע מזלן לעלות על הרדאר שלו, החל שלשום בלילה את המתקפה על אינטל. לואב, שמפנה את מכתבו ליו"ר הטרי של אינטל עומר ישראק, פונה אליו כמקובל במכתבים עוינים כאלה כ"עומר היקר", ודורש מהחברה לשכור יועץ שיבחן חלופות אסטרטגיות להמשך דרכה של החברה, כגון פיצול בין עסקי פיתוח השבבים לבין ייצורם.

בניגוד למה שאפשר לחשוב במבט ראשון, בעבור רוב בעלי העניין בחברה, פרט לאלה שיושבים בבורד שלה ובהנהלתה, מדובר בחדשות טובות. מהלכים מסוג אלה שיוזם כעת לואב הם מעין נבואה שמגשימה את עצמה, ולראיה כבר עם שיגור המכתב זינקה מניית אינטל ב־6%, בערך העלייה החדה ביותר שידעה מנייתה החבוטה מתחילת 2020. מניית אינטל איבדה 21% השנה לעומת זינוק של 43% במדד נאסד"ק, ורק הגל שיצר לואב החזיר את החברה לשווי של יותר מ־200 מיליארד דולר. מדוע נבואה שמגשימה את עצמה? משום שלעתים קרובות מהלכים מסוג זה נועדו לדבר אחד בלבד — טלטול הספינה כדי לייצר תחושה בקרב המשקיעים שעוד מעט עומד לקרות שם משהו טוב.

לא חייב משהו ממשי

 

לואב אמנם כותב במכתבו כי הקרן שלו, שמנהלת 15 מיליארד דולר, עשויה לבקש למנות דירקטור מטעמה באספת בעלי המניות הקרובה, אך הוא לא באמת חייב שזה יקרה. מעצם התהליך שמכניס את הדירקטוריון של אינטל, שאכן נרדם בשמירה בשנים האחרונות, המשקיעים מסיקים כי הוא צפוי להיות ערני יותר וללחוץ על ההנהלה לספק ביצועים טובים יותר. על רקע זה מניית אינטל צפויה לעלות, לייצר את התשואה שלואב רואה לנגד עיניו, והיא גם תהיה זו שתאפשר לו לממש את ההשקעה שלו ברווח. לא חייב לקרות שום דבר ממשי באינטל כדי שכל המעגל הזה ייכנס לפעולה.

לואב גם לא מנסה להיות מקורי. כפי שקורה במרבית דרישות המשקיעים האקטיביסטים, הוא רוצה לראות "הצפת ערך", קרי פיצול של פעילות אינטל למספר חברות. במרבית המקרים הפיצולים שמבקשים המשקיעים לא מתרחשים, אבל ניעור הדירקטוריונים משיג את מטרתו ומעלה את ערך החברה. אגב, באופן היסטורי, הפיצולים המעטים שקרו גם לא הצליחו לייצר את הצפת הערך שלה מייחלים המשקיעים למעט מספר יוצאי דופן.

דניאל לואב, צילום: בלומברג דניאל לואב | צילום: בלומברג דניאל לואב, צילום: בלומברג

לואב כותב במכתבו כי אינטל איבדה את מעמדה המוביל כיצרנית מעבדים לטובת המתחרות הזריזות יותר מהמזרח כמו סמסונג הקוראינית וTSMC הטאיוונית, וטוען כי החברה איבדה הון אנושי מרכזי והטאלנטים שעוד נשארו בחברה סובלים מ"דמורליזציה כתוצאה מהסטטוס קוו שנוצר. לואב מתייחס בעיקר לשתי מכות גדולות שספגה אינטל השנה כאשר אפל עברה סופית לייצור עצמי של שבבים, וגם אמזון ומיקרוסופט הודיעו על פיתוח עצמאי.

קשה להיפגש עם הכסף

 

אינטל, שבעבר היתה ידועה כחוד החנית של התחום, כחברה שנוסדה על ידי גורדון מור, שהמציא את חוק מור שהיה הפרדיגמה המרכזית בתחום עד לאחרונה, איבדה השנה את מעמדה. אנבידיה ואפילו AMD, שבעבר נחשבה למתחרה הקטנה והחלשה יותר, עוקפות את אינטל גם בשוק הדאטה סנטרס, שהופך למרכזי יותר ויותר עם המעבר לענן. "ללא שינוי מיידי באינטל, אנו חוששים להמשך הגישה האמריקאית לאספקה שוטפת של השבבים החדשניים ביותר, וארה"ב תיאלץ לסמוך על מזרח אסיה, אזור לא יציב גאופוליטית".

בתפר הזה נכנסת גם ישראל, שנמצאת באמצע בין ארצות הברית לאסיה, ולכאורה יכולה להרוויח מכך. זה בוודאי חדשות טובות לעובדי החברה, שראו בשנה האחרונה כי בניגוד לחבריהם בהייטק, הם מתקשים להיפגש עם הכסף בתוכניות התגמול המנייתיות שלהם לאור הצניחה במניה השנה.

יו"ר אינטל עומר ישראק, צילום: בלומברג יו"ר אינטל עומר ישראק | צילום: בלומברג יו"ר אינטל עומר ישראק, צילום: בלומברג

עליית המניה, ככל שלואב ימשיך לכתוב מכתבים לדירקטוריון, רק תיטיב עמם. בישראל קיימת הן פעילות פיתוח משמעותית של אינטל במשרדיה בחיפה ובפתח תקווה והן פעילות ייצור, בעיקר בקריית גת ובירושלים. אינטל היא המעסיק הגדול במדינה, עם כ־12 אלף עובדים, ואחראית גם לנתח משמעותי ביצוא עם יצוא שבבים במיליארד דולר בשנה. הייצור המתקדם ביותר היום בישראל הוא של מעבדי 10 ננו מטר, שנחשבים כבר לא חדשניים במיוחד שכן היצרניות במזרח כבר הצליחו להגיע לייצור יציב של 7 ננו מטר ואפילו 5 ננו מטר. באופן אבסורדי זה משחק לטובת ישראל, משום שלאמריקאים אין בעיה שלקוחות בסין ימשיכו לקנות את השבבים האלה מישראל, שכבר לא נחשבים הכי מתקדמים. אינטל נמצאת בהליכי הרחבת המפעל שלה בקריית גת, אך הפרויקט מתקדם לאטו ועם עיכובים רבים, בעיקר לנוכח פרשת הדרכים אליה נקלעה הן בתחרות מול היצרנים במזרח ובמעבר לפיתוח עצמי של לקוחות ענק ותיקים. החברה לא צפויה להגיע ליכולת ייצור של שבבי 7 ננו לפני 2022.

איום לישראל

 

ישראל נהנתה עד היום ממעמד מיוחד הן בזכות ההטבות הנדיבות שהציעה כדי למשוך את אינטל לייצר כאן, אבל היתה לכך גם קרקע נוחה בדמות פעילות מו"פ חשובה. אם אינטל תתפצל לשתי חברות נפרדות, לקרבה בין הפיתוח לייצור בישראל לכאורה לא יהיה משקל, אבל מצד שני יש משקל גם לידע שנצבר בישראל לאורך השנים בייצור של אינטל. כאשר ברקע מתחוללת מלחמת שבבים בין סין לארצות הברית, כאשר זו האחרונה מנסה להחזיר את הייצור לשטחה, לישראל יכולה להיות משמעות אסטרטגית כמדינה שלישית, שבינתיים לפחות לא מזוהה חד־משמעית עם אף אחד מן הצדדים. אבל אלה הם מצבים היפותטיים בשלב זה. התרחיש המציאותי ביותר והאיום הניכר ביותר לישראל הוא שקיעתו של הדירקטוריון והנהלת אינטל בהתמודדות מול החזית האקטיביסטית שעלולה לבוא לידי ביטוי בהקפאה זמנית של השקעות חדשות, משמע עיכוב נוסף או אף הקפאת הרחבת המפעל בקרית גת.

אינטל בינתיים הסתפקה בתגובה כללית למכתב וציינה כי היא מקדמת בברכה תשומות מכל המשקיעים בכל הקשור להעלאת ערך לבעלי המניות, ומצפה להמשך העבודה עם Third Point לגבי הרעיונות שלהם בדרך למטרה זו. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות