אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
התייחסות בית משפט עליון להגבלת הזכות לפרוש מהאגודה צילום: יח"צ

התייחסות בית משפט עליון להגבלת הזכות לפרוש מהאגודה

בתי המשפט נדרשו לסוגיית זכותו של חבר אגודה לפרוש ממנה ולהמשיך להתגורר בביתו ביישוב. לאור כך בוטלו סעיפים בתקנוני האגודות אשר התנו את הפרישה מהאגודה בוויתור על זכות הקניין ביישוב או בסילוק חובות לאגודה

31.12.2020, 12:41 | איילת רייך מיכאלי

 מוגש מטעם DUN'S 100

בתי המשפט נדרשו בשנים האחרונות, ולא אחת, לסוגיית זכותו של חבר אגודה לפרוש ממנה ולהמשיך להתגורר בביתו ביישוב. במסגרת פסיקות אלו אף בוטלו סעיפים בתקנוני האגודות אשר התנו את הפרישה מהאגודה בוויתור על זכות הקניין ביישוב או בסילוק חובות לאגודה.

היום אני מביאה בפניכם פסק הדין שניתן בבית המשפט העליון* אליו הוגשה בקשת רשות ערעור על פסק הדין שניתן במחוזי**.

באותו עניין הודיעו המערערים לאגודה על הפסקת חברותם בה. האגודה דחתה את בקשת המערערים על יסוד הוראת סעיף 12ג' לתקנונה, הקובעת כי בסמכות הוועד להחליט כי חברותו של חבר לא תפקע "כל עוד חייב החבר כספים לאגודה, או משתמש באחד השירותים של האגודה". האגודה טענה שהמערערים לא יכולים להימחק מפנקס החברים כל עוד הם לא שילמו את כל חובותיהם בגין השירותים שנתנה להם האגודה בעבר, וכל עוד הם לא יסדירו את אופן המשך התשלום בגין שירותים שתספק להם האגודה גם לאחר שהם יפסיקו להיות חברים בה. המערערים טענו מנגד כי הם אינם חייבים דבר לאגודה, וכי לא ניתן לחייב אותם לשלם לאגודה בגין שירותים שניתנו או יינתנו להם על-ידי האגודה לאחר הפסקת חברותם.

בהחלטתו קבע סגן הרשם, כי רישא סעיף התקנון המתנה את הפסקת החברות באגודה בפירעון חובות העבר אינו חוקי. לעומת זאת קבע סגן הרשם, כי אין פגם בסיפא של הוראת סעיף 12ג', הקובעת כי הפסקת החברות באגודה מותנית בכך שחבר האגודה יגיע להסכמה עם האגודה לגבי אופן התשלומים עבור שירותים שהוא ימשיך לקבל ממנה לאחר הפסקת חברותו בה. בהמשך לכך קבע סגן הרשם כי אם החבר והאגודה לא מצליחים להגיע לעמק השווה בעניין הסדרת התשלומים לעתיד, אזי יוצא החבר ידי חובתו על פי התקנון בכך שהוא מביע את הסכמתו להעברת המחלוקת לבוררות.

כמו כן התייחס סגן הרשם בהחלטתו לטענת המערערים לפיה האגודה כלל איננה מוסמכת להעניק שירותים מוניציפאליים, כיוון שהסמכות למתן שירותים כאלו נתונה אך ורק למועצה האזורית או לוועד המקומי. סגן הרשם דחה טענה זו על יסוד פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין מתיישבי שריד (ע"א 2853/16) שם נקבע כי אגודה שיתופית מוסמכת לספק שירותים נוספים על אלו שמספקים המועצה האזורית והועד המקומי, ולגבות תשלום עבורם גם ממי שאינם חברי האגודה.

על החלטה זו הגישו החברים ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר קבע כי פסק הבורר עולה בקנה אחד עם פסיקת בתי המשפט. בית המשפט הדגיש כי הפסיקה אינה מתעלמת מעקרון החופש מהתאגדות, אלא היא משקפת איזון ראוי בין עיקרון חשוב זה לבין חובתו של מי שמקבל שירותים מהאגודה, בין אם הוא חבר בה ובין אם הוא כבר לא חבר בה, לשלם עבורם. האיזון שיוצרת הפסיקה מתחייב מכך שגם עקרון החופש מהתאגדות הוא, עם כל חשיבותו, לא עיקרון מוחלט, ויש לאזנו מול עקרונות אחרים במקרה של התנגשות ביניהם. בית המשפט ציין כי האיזון נותן משקל ראוי לעקרון החופש מהתאגדות, בכך שהנטל שהוא מטיל על חבר שמבקש להפסיק את חברותו באגודה, ובכך לממש את עקרון החופש מהתאגדות, הוא נטל מזערי – העברת המחלוקת לבוררות, נטל המתחייב ישירות מהוראות התקנון שמחייבות גם את החבר.

עו"ד איילת רייך מיכאלי, צילום: יח"צ עו"ד איילת רייך מיכאלי | צילום: יח"צ עו"ד איילת רייך מיכאלי, צילום: יח"צ

המחוזי קבע עוד כי אמנם הלכת מתיישבי שריד לא עוסקת ישירות בשאלה שלפנינו, ברם, משעה שבהלכה זו נקבע כי גבייה בפועל של תשלומים מחבר לשעבר של האגודה איננה פוגעת בחופש ההתאגדות, או בחופש מהתאגדות, נראה שאין מקום לקבוע כי הוראה בתקנון האגודה המחייבת את החבר, כתנאי להפסקת חברותו, לפנות לבוררות בעניין התשלומים הנדרשים ממנו, היא הוראה הפוגעת באופן מוגזם בחופש ההתאגדות או בחופש מהתאגדות.

בית המשפט דחה אף את טענת המערערים כי לא ניתן להחיל את הלכת מתיישבי שריד שנפסקה בשנת 2017, על עניינם. זאת נוכח העובדה כי נקודת המוצא לגבי תחולתן בזמן של הלכות בית המשפט העליון היא שהן חלות באופן פרוספקטיבי ורטרוספקטיבי כאחד, כל עוד לא נקבע אחרת, ובהלכת מתיישבי שריד לא נאמר אחרת.

כאמור, על פסק דינו של המחוזי הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בערעור חוזר העליון על ההלכה לפיה רשות ערעור על החלטה של רשם האגודות השיתופיות תינתן רק במקרים שבהם הבקשה מעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים. בענייננו, קובע בית המשפט, למרות ניסיונם של המבקשים לשוות לבקשתם נופח עקרוני, הבקשה נטועה בנסיבותיו הפרטניות של המקרה, ועל כן היא אינה עומדת באמת המידה המצמצמת למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". לכן, בית המשפט דוחה את הבקשה ומוסיף כי טוב יעשו הצדדים אם ישכילו להביא לסיומו של הסכסוך ארוך השנים שניטש ביניהם.

*18-6463-2861 איתן הלפרין  'חרמש - כפר שיתופי להתיישבות בע״מ.

** עמ"נ (מינהליים י-ם) 47074-12-19 איתן הלפרין נ' חרמש -כפר שיתופי להתיישבות בע"מ (פורסם בנבו, 31.08.2020).

*** בר"מ 6940/20 איתן הלפרין נ' חרמש כפר שיתופי להתיישבות בע"מ (פורסם בנבו, 12.11.2020).

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

* "איילת רייך - משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, אגודות שיתופיות בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי, דיני עבודה וליטיגציה. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

תגיות