התשתיות לא יספקו מים ל־1.4 מיליון תושבי המרכז

"במחוז המרכז ות"א צפוי כשל אחד גדול אם לא יהיה מענה לתשתיות התואם לתוכניות הדיור לשנת 2040", כך פתחה את דבריה האדריכלית דורית שפינט גורדון אדריכלים ומתכנני ערים בדיון זום שהתקיים בשבוע שעבר בפני נציגי שתי הוועדות המחוזיות לתכנון ובניה. משרדה של שפינט ו-AVIV AMCG מבית מטריקס, נשכרו על ידי מנהל התכנון במטרה להכין את פרק התשתיות של התוכנית האסטרטגית לדיור.  

נמצא כי רק בערים ראש העין ושהם, ובמועצה האזורית זמר, תוכניות התשתית בכל התחומים שנבדקו, מתאימות לתחזית גידול האוכלוסייה. כמעט בכל ערי מחוז מרכז ותל אביב צפוי כשל לפחות בתחום אחד, ובדרך כלל בשניים ואף שלושה תחומים. בבחינה של התוכניות העתידיות בתחום התחבורה הציבורית, כולל תוכניות הרכבת הקלה והמטרו, נמצא שהישובים במזרח אזור המרכז יסבלו במיוחד מכשל בעתיד משום שהנגישות שלהם לאזורי תעסוקה נמוכה מאוד, ואילו מספר התושבים בהם צפויה לגדול באופן משמעותי. כשל עתידי חמור סומן דווקא בישובים שבהם תוכניות התשתית נותנות מענה טוב יחסית לגידול האוכלוסייה, ובהם כאמור שוהם וראש העין, כשל תחבורתי צפוי גם בלוד, רמלה, באר יעקב, וערי צפון מזרח השרון, בהם טייבה וקלנסווה.

פער עצום בין תוכניות רשות המים לתוכניות הבנייה

הצוות הצביע על חוסר התאמה בין התוכניות שקיימות היום לפיתוח התשתית, לבין תוכניות המגורים. הפער הזה הוא חסם שמעכב את קצב מימוש תוכניות הבניה למגורים. בכל תוכנית בניה מוגדרים תנאים הכרחיים בלעדיהם אי אפשר להוציא היתר בניה. תנאים נפוצים הם כמובן הקמה של תשתית ביוב, הקמה או הרחבה של מכוני טיהור שפכים, סלילת כבישים והקמת מחלפים. כאשר אין סנכרון בין תוכניות הבניה לתשתיות החיוניות האלה המדינה לא מצליחה לבנות שכונות חדשות גם כאשר תוכניות בניה מאושרות למכביר.

בתחום אספקת המים, אמרה שפינט כי "יש פערים מאוד גדולים בין התוכנית האסטרטגית לדיור לתוכנית אב למים של רשות המים ומקורות. יש פער של 1.4 מיליון נפשות".

פקקים. תחבורה, תשתיות מים, שפכים ופסולת יהיו על סף קריסה | צילום: דנה קופל

תוכניות האב לתשתיות מים מתעדכנות מידי 5–10 שנים. אלו התקפות כעת לא יאפשרו לספק מים ל־1.4 מיליון תושבי המרכז. מדובר במחסור תיאורטי של כ־140 מיליון מ"ק.

בתחום הטיפול בשפכים באמצעות מכוני טיהור, המצב אינו מזהיר גם כן. גם במקרה זה זוהו פערים משמעותיים בין תוכניות הדיור לתוכניות המאושרות לפיתוח מערכות ביוב. בנוסף גם מכוני טיהור השפכים הקיימים אינם ערוכים לקליטת כמויות השפכים החזויות ויש להרחיבם. בעיה נוספת שהוצפה בישיבה שהתקיימה היא הקיבולת המוגבלת של מתקן השפד"ן בחולות ראשון לציון המטפל בשפכים של הערים בסביבה. על כך אמרה שפינט "יש איזו תפיסה במחוזות שכל ישוב שהמט"ש שלו מוגבל יקבל מענה בשפד"ן. אבל גם הקיבולת שלו מוגבלת והוא לא יוכל לטפל בכל האוכלוסייה". היא הוסיפה כי באיגוד ערים דן לתשתיות, הגוף שאחראי על השפד"ן, מסרו לה כי יש קושי להגדיל את השפד"ן מעבר לקיבולת המתוכננת. גם במקרה הזה על פי התוכניות הקיימות למעט מאוד ישובים יש מענה מספק לגידול האוכלוסייה הצפוי. למעשה רק מודיעין, באר יעקב, רמלה, לוד וזמר ערוכות לביקושים העתידיים לדירות.

התוכנית האסטרטגית לדיור אושרה בהחלטת ממשלה שהתקבלה במרץ 2017 על בסיס עבודה של המועצה הלאומית לכלכלה. התוכנית קבעה כי על מנת לתת מענה לגידול האוכלוסייה עד שנת 2040, המדינה נדרשת לבנות 1.5 מיליון דירות. כדי לעמוד ביעד הזה, בגלל פחת התכנוני והעובדה שלוקח שנים רבות לממש תוכניות בניה, המדינה תצטרך לאשר במהלך 20 השנים הקרובות תוכניות לבניית 2.6 מיליון דירות. מאז התקבלה החלטת הממשלה, מקדם מנהל התכנון תוכניות אסטרטגיות חופפות בתחומי התחבורה, התעסוקה וכאמור בתחום התשתיות, כדי שהתכנון של התחומים האלה יתאים לתוכניות המגורים ויעדי הממשלה.

הצוות של שפינט אחראי על תחום התשתיות. בשלב הראשון הוא בחן את התוכניות הקיימות לשנים הבאות לפיתוח תשתיות מים, ביוב, חשמל, פסולת ותחבורה. הממצאים הוצגו בישיבה שהתקיימה בתחילת השבוע שעבר. בשלב הבא יגובש מסמך מדיניות אסטרטגי להתפתחות התשתיות, תוך התאמתם לתוכניות המגורים.

(אריכון) | צילום: צביקה טישלר

סנכרון בין תוכניות המגורים לתוכניות התשתית

עיכוב בתכנון והקמת תשתיות הוא אחד החסמים העיקריים להקמת שכונות מגורים חדשות. סיבה מרכזית לכך היא חוסר תיאום בין גופי הביצוע של הממשלה, ובינם לבין רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי. הצעת החלטה שמקדם כיום ליאור פרבר, סמנכ"ל פנים תכנון ופיתוח במשרד ראש הממשלה, אמורה לצמצם את פער המידע הקיימים. על פי ההחלטה, תוקם ועדה "לאיגום וניהול מידע, לתכנון ומימוש" שתורכב מנציגי משרד ראש הממשלה, אגף תקציבים באוצר, מטה התשתיות הלאומיות ומינהל התכנון, ובתוך שלושה חודשים מהקמתה, היא אמורה להציג פתרון טכנולוגי שאמור ללקט נתונים מכלל גופי הביצוע והתכנון ולהפוך אותם לזמינים לכל משרדים הממשלה.

בנוסף, משרד הבינוי ורשות מקרקעי ישראל יתבקשו למסור נתונים על תחזית יישום תוכניות לבניית שכונות חדשות בנות 500 דירות ומעלה, או שכונות בנות 250 דירות ומעלה, אם הן מפותחות במסגרת תוכנית של התחדשות עירונית.

הפתרון שאליו מכוונים במשרד ראש הממשלה נועד לאפשר התקדמות של הקמת שכונות ואזורי תעסוקה לצד התשתיות התומכות בהם. זאת בעוד שכיום גופי ביצוע דוגמת משרד התחבורה או רשות המים פוגשים בפעם הראשונה בתוכנית בניה רק כאשר היא מגיעה לאישור בוועדה המחוזית. רק בשלב זה נציגי המשרדים הרלוונטיים מצביעים על בעיות כגון היעדר תחבורה ציבורית, תשתיות ביוב או מים. בעיה נוספת שעימה הוועדה החדשה אמורה להתמודד צצה בדרך כלל מאוחר יותר, בשלב הקמת שכונות המגורים, כאשר לעיתים קרובות מגלים כי תשתית מסוימת עוד לא הוקמה. הצפייה היא כאשר תהיה מערכת שבה יוצגו תוכניות הבניה ותחזית המימוש שלהן, גופי הביצוע דוגמת רשות המים, ומשרד התחבורה יוכלו להתאים את התוכניות והתקציב שלהן ללוח הזמנים שלפיו יוקמו שכונות.

באופן מעשי, המערכת תוכל להשתלב במפות ה־GIS הממשלתית שבה מוצגים כבר כיום תוצרים של התוכנית האסטרטגית לדיור. בנוסף נשקלת אפשרות להמערכת תכלול מנגנון שיקפיץ הודעות על פי התקדמות לוחות הזמנים של פרוייקטים שונים.

שחר סולר, סמנכ"ל מנהל התכנון לנושאים אסטרטגיים, מסביר לכלכליסט את הצורך במערכת לסנכרון בין גופי הממשלה: "מהרגע שתוכנית בניה אושרה, היא ממתינה שמישהו יבצע אותה. תוכנית בניין עיר היא דבר מאפשר, לא מחייב. אף אחד לא יודע להגיד איזו תוכנית תמומש ומתי. כשאתה רוצה להקים מסילה או מכון טיהור שפכים, צריך לדעת איפה יהיה הפיתוח העתידי כדי לתאם את עבודת הממשלה".

מרשות המים נמסר: "הגוף המנחה את משרדי הממשלה בנוגע לתחזית האוכלוסייה הינו הלמ"ס. רשות המים הטמיעה את מקדמי הגידול של הלמ"ס בתוכניותיה השונות ונערכת למתן מענה לאכלוסיה כפולה במספרה ב־2050. על מנהל התכנון לתרגם תחזיות אלו לתחזית לתוספת יחידות דיור. יחד עם זאת, על מנהל התכנון להעביר תחזית בנוגע לצפיפות הדיור ליחידת מגורים ומקדמי מימוש לתוכניות על ציר הזמן. בהיעדר הנחיה ממשלתית ברורה ומוסכמת בנושא, רשות המים מתכללת את הנתונים על פי מיטב הידע העומד בפניה. עקב הערות שונות שנתקבלו, רשות המים סיכמה עם מחוז מרכז כי אזורים בהם תשתיות כגון מיתקני טיפול בביוב יהוו חסם לאיכלוס אזי נפעל בהקדם לתעדף את קידום התשתית הנדרשת".