"התוקפנות הגדולה בבחירות תגיע מטיקטוק"

אחרי שלוש מערכות בחירות בתוך שנתיים, נדמה שראינו כבר הכל: פייק ניוז, בוטים, קונספירציות, אפליקציה לדרבון בוחרים, דליפות מידע, שימוש מפוקפק במידע אישי, קמפיינים מקוונים ומה לא.  

אבל מערכת הבחירות הקרובה צפויה להיות שונה משמעותית מהשלוש שקדמו לה. זוהי מערכת הבחירות הראשונה שנערכת בעיצומה של מגפה, מה שצפוי לשנות את כל הדינמיקה של מערכות בחירות ולהעביר הרבה מההתרחשות מהרחוב לסביבה המקוונת.  

ראש הממשלה בנימין נתניהו | צילום: אלכס גמבורג

הדינמיקה הזו צפויה להיטען באנרגיות נוספות הודות לבסיס הדיגיטלי שהונח כאן במערכות הבחירות הקודמות והודות ללקחי הבחירות האחרונות לנשיאות בארה"ב. אלו מבטיחים בחירות מסוג שלא היה בישראל, עם יותר ארס, יותר הסתה ויותר שקרים. וגם טיקטוק. הרבה טיקטוק.

את הדוגמה לאופי שיעצב את מערכת הבחירות נתן בשבוע שעבר יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, כשריטווט ציוץ שטען לזיופים בבחירות הקודמות. לפי הציוץ, שאין לו כל ראיות או סימוכין, גוש הימין ירד מ־62 מנדטים ל־58 אחרי שיו"ר ועדת הבחירות השופט ניל הנדל הסתגר בחדר עם מנכ"לית הוועדה אורלי עדס. "זיוף הבחירות כבר כאן", נטען.

תפקיד חשוב לטיקטוק

שחקנית חדשה יחסית שצפויה להפוך לגורם משמעותי במערכת הבחירות הקרובה היא הרשת החברתית טיקטוק, שבשנה האחרונה צברה פופולריות משמעותית ושיחקה תפקיד לא מבוטל בקמפיין בארה"ב.

פרופ' קרין נהון | צילום: צביקה טישלר

"כל העבודה שלנו בדיגיטל וברשתות החברתיות מושפעת ממדיניות הפרסום הפוליטי והרגולציה שמתרחשת בארה"ב", אמר לכלכליסט עבדו ג'בארין, הבעלים של משרד הפרסום ליינס קומיוניקיישנס, שניהל את קמפיין הדיגיטל של הרשימה המשותפת מאז 2015. "מה שהיה ב־2016 השפיע עלינו בבחירות שאחרי. היום אנחנו יודעים שהשינויים יהיו בכל נושאי אישור פרסומות או הגדרתן כפייק ניוז".

לדבריו, הפלטפורמה היחידה שאין לה מדיניות ברורה בנושאי הבחירות היא טיקטוק. "לא סתם ראש הממשלה כבר פתח עמוד טיקטוק לפני כשבועיים, אחרי שקיבל חיסון לקורונה. זו הפלטפורמה היחידה שבינתיים לא הציגה מדיניות ברורה לפרסום פוליטי", אמר. "בנוסף לכך, זו רשת שגדלה מאוד בתקופה האחרונה, במיוחד בחברה הערבית שבה זמן השימוש הוא יותר מ־50 דקות ביום. מפרסמים פוליטיים לא צריכים לעבור הליך אישור בטיקטוק, ולא ראינו דברים שהוסרו כמו שהיה בפייסבוק ובטוויטר בבחירות בארה"ב".

נמרוד אלירן סבח | צילום: נמרוד גליקמן

לדברי ג'בארין, היכולת של גופים פוליטיים לייצר תכנים ויראליים בטיקטוק גבוהה משמעותית ביחס לרשתות חברתיות אחרות. "עמודים פוליטיים בפייסבוק לא נחשפים להמון גולשים אבל בטיקטוק האלגוריתם נותן ויראליות יותר גבוהה. פייסבוק יכולה לחסום מסר של דף פוליטי, אבל אם פעילים לקחו סרטון שיש עתיד העלתה בטיקטוק ופרסמו אותו באלף חשבונות פרטיים, מי יכול להשתלט על זה? אי אפשר לחסום 2,000 איש ששיתפו סרטון. וגם אם חסמו, אחרי שעתיים זה כבר עשה את העבודה. הרבה תוקפנות שפייסבוק וטוויטר לא מאפשרות, טיקטוק תאפשר. המלחמה והמתקפות יגיעו משם".

שימוש מוגבר באפליקציות

אחת הסוגיות הגדולות של הבחירות הקודמות היתה אפליקציית דרבון הבוחרים של הליכוד, אלקטור. נתניהו קידם את השימוש באפליקציה בעצרות הבחירות שערך, הליכוד הקים סביבה מנגנון משוכלל שאיפשר למנף את המידע העצום שפעילים הזינו לתוכה לאורך הקמפיין על מנת להניע עשרות אלפי בוחרים לקלפיות, והמפלגה דבקה בשימוש בה גם אחרי מקרים של דליפות מידע.

עבדו ג'בארין, בעלי משרד הפרסום ליינס קומיוניקיישנס

נמרוד אלירן סבח, יועץ התקשורת של שר הדיגיטל דודי אמסלם והבעלים של משרד היח"צ טל שחר תקשורת ואסטרטגיה, עמד בבחירות הקודמות בראש מטה אפליקציית אלקטור בליכוד. הוא זה שהוביל את החדרת השימוש באפליקציה ובניית המנגנון האנושי סביבה. להערכתו, השימוש באפליקציות מסוג זה יתפוס מקום מרכזי בקמפיין של כל המפלגות. "זו הדרך הטובה והבטוחה ביותר להגיע לאנשים", אמר סבח. "כל מפלגה מבינה שאם היא לא שם, היא לא תצליח לעבור את זה בשלום. בתקופת הקורונה הקשר בין המפלגה למצביעים הוא על טהרת המרחב הדיגיטלי. הליכוד פתח פער גדול בסיפור הזה, והוא ימשיך. בליכוד יודעים שזה מה שנתן את הפוש האדיר והערך המוסף בבחירות האחרונות".

פרופ’ קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, שחוקרת התפשטות מידע ברשתות חברתיות, סבורה שמפלגות שהשקיעו באפליקציות דוגמת אלקטור צפויות לקצור את הפירות בבחירות הקרובות.

"המפלגות האלה מגיעות לקמפיין בנקודת פתיחה מצוינת. מאגרי המידע שעמלו עליהם במשך שבועות עדיין רלבנטיים", הסבירה. "יש להן המון מידע, והיכולת לעשות ניתוחי ביג דאטה גדולה יותר. הן יכולות לחזות בצורה מדויקת את העדפות ההצבעה. האלגוריתם השתכלל והמידע יותר איכותי. אפשר לראות תזוזות בשלוש מערכות בחירות, אפשר לדעת על מי ללחוץ יותר ובמי לא צריך להשקיע”.

סבח העריך עוד שהשימוש באלקטור ודומותיה יתרחב לתחומים חדשים, ובעידן הקורונה האפליקציות יקבלו על עצמן את התפקיד שמילאו בשטח סניפי המפלגה. "יהיו טכנולוגיות חדשות. בינה מלאכותית, קארפול, כל הדברים הדיגיטליים יקבלו ביטוי גדול מאוד. זו תהיה מערכת בחירות על טהרת הדיגיטל. קשה להתחיל לחשוב על אגף כנסים. זה לא אותו דיבור, לא אותו שיח. לכן יש תפקיד משמעותי לכל אפליקציה שהיא על תקן דרבון בוחרים. היא צריכה לתת את כל תהליכי החיים מבחינת מערכת בחירות — כנסים, ווטסאפים, הסניף בפועל של המפלגה. אם פעם אדם היה מתקשר לסניף ומבקש שלט, עכשיו יהיה פיצ'ר באפליקציה שמאפשר לעשות את זה. כל אפליקציה תיתן ביטוי לכל תהליכי מערכת הבחירות".

האם הליכוד ישוב וישתמש באלקטור או שיבחר באפליקציה אחרת? סבח אמר שטרם התקבלה החלטה, אך העריך שאלקטור היא החברה המובילה בתחום. "הם הוסיפו הרבה אלמנטים בעקבות מערכת הבחירות האחרונה. הם למדו את המערכת בצורה הטובה ביותר. בסופו של דבר, אלקטור הביאה את התוצאה".

אם אפליקציות דרבון בוחרים מחליפות את סניפי המפלגות, מה יחליף את עצרות הבחירות ההמוניות? הרשתות החברתיות, כמובן. אבל לא בהכרח הרשתות הפומביות כמו פייסבוק וטוויטר אלא דווקא האפליקציות הפרטיות יותר דוגמת ווטסאפ וטלגרם.

שילוב מסוכן שיגרום לכאוס

"הספרה הדיגיטלית תהיה כיכר העיר, אבל היא תתפצל בין הרבה אפליקציות של מסרים מיידיים, קבוצות פייסבוק וזומים", אמרה נהון. "יהיו דיונים מקומיים לפי רשתות וקבוצות. זה אומר שיהיה הרבה יותר קל להפיץ שמועות וקונספירציות. זה מקל על עבודת ההטיה והמניפולציה, כי רוב העבודה לא תיעשה ברשתות החברתיות הגלויות. נראה גם פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק, אבל בגלל שהשיח הפיזי ייעלם, יהיו הרבה פרלמנטים בווטסאפ, סיגנל, טלגרם, רשתות שאין בהן גישה לראות מה קורה. זה כמו שיח חברים, ויהיה קל יותר להפיץ מקבוצה לקבוצה מידע כוזב".