צילום: שאטרסטוק
סיכום שנה
הטכנולוגיה סייעה לשרוד את המגפה, אבל מה ההשלכות?
עבודה מהבית וחינוך מרחוק, מתקפות סייבר וכלכלת החלטורה: מגפת הקורונה נתנה דחיפה נוספת להתקדמות הטכנולוגית המהירה גם כך. חלק מהשינויים שהגדירו את 2020 יישארו הרבה מעבר ל־2021 ואיתם גם כמה מהטעויות
יוצאות לעצמאות: חברות ההייטק הישראליות מגלות שאפשר גם לבד
מרבית יזמי ההייטק הישראלים יענו לשאלה ״מה החלום שלך״ במילה אחת - הנפקה, אולם בפועל הסטטיסטיקה היבשה מראה כי מרבית חברות הטכנולוגיה הישראליות דווקא נמכרות לפני שהן גדולות מספיק להגיע לוול סטריט. השנה הנתון הזה השתנה, וייתכן כי 2020 תיזכר כשנה שגרמה להייטק הישראלי להבין שהוא כבר בוגר מספיק כדי להמשיך לבד.
זה קרה תחילה מתוך אילוץ - שוק המיזוגים והרכישות העולמי קפא, ואם כבר נרשמו עסקאות גדולות, מדובר היה בהשלמת מגעים שהחלו עוד לפני המגפה או בקונסולידציה בין שתי חברות שפועלות באותו תחום. הירידה החדה במיזוגים ורכישות ולצידה המשך זרימת ההון בשוק הפרטי, ובמיוחד קרנות הון סיכון, איפשרו לחברות טכנולוגיה ישראליות רבות "לחצות את התהום" ולהגיע לסדר גודל שכבר מאפשר להן לבצע הנפקה בניו יורק בשווי שימשוך אליו את החתמים הגדולים והרציניים, וכתוצאה מכך גם יעורר עניין אצל המשקיעים. זוהי התפתחות מצוינת לישראל שכבר לא צריכה, כמו בעבר, לחלום על "נוקיה" מקומית, אלא יכולה לייצר בעצמה אוסף של כאלה, רק טובות יותר.
הקורונה עוררה בבורסות הגלובליות העדפה ברורה לחברות טכנולוגיה וחדי הקרן הישראליים שועטים לעבר ההנפקה. ג׳יי פרוג ולמונייד הן שתי חברות שכבר רשמו הנפקות מוצלחות, אבל הגל הבא יהיה כנראה גדול הרבה יותר, עם חברות כמו סימילאר ווב, טאבולה, מאנדיי ואחרות. כל המנפיקות הטריות יצטרכו לעבוד קשה כדי להצדיק את רמות השווי החלומיות שהמשקיעים מוכנים לתת היום כשהן לא יכולות להתחבא "מאחורי הסינר" של רוכשים נדיבים.
משחקים ביחד: הגיימינג יצא מהבידוד החברתי
תעשיית הגיימינג שברה לא מעט שיאים ב־2020, אחד מהם הוא שיא הכנסות בסך 175 מיליארד דולר. הקורונה הגדילה רווחים והאיצה צמיחה בתעשייה שהלכה ותפחה משנה לשנה, והיתה רושמת נתונים מרשימים גם בשנת 2020 היפותטית שבה המגפה מעולם לא פרצה. אבל המספרים לא מספרים על המהפכה האמיתית שקרתה לתעשייה הזו השנה, זו באה לידי ביטוי באירוע אחד שממחיש את השינוי ביחס הציבורי לתחום, כאשר בסוף מרץ הוציא ארגון הבריאות העולמי הודעה שלפיה הוא ממליץ על גיימינג כתחביב ביתי בטוח לתקופת הקורונה. כדאי "לשחק ביחד, בנפרד" הדגיש הארגון וסימן בכך את היכולת של הגיימינג לחבר בין אנשים.
זה לא היה כל כך מפתיע אלמלא רק כמה חודשים קודם לכן אותו ארגון הוציא דו"ח שסיווג התמכרות למשחקי מחשב כהפרעה נפשית. כמובן שבגיימינג, כמו בכל תחום, קיימות התנהגויות לא בריאות והתמכרויות, אבל המיסגור הבעייתי של הדו"ח הביא נחשול של סיקור שלילי שהחזיר את הגיימינג שנים אחורה. בפועל, הרבה גיימרים כבר מגדלים משפחות משל עצמם, וגם בבתים שבהם לפני המגפה זה היה "התחום של הילדים", ההסתגרות המשותפת הביאה עמה עלייה במשחק משפחתי. זהו תהליך מתמשך שמשתלב עם מגמות אחרות בתחום שמובילים להיטי ענק כמו פורטנייט ו־Among Us, למשל, שמגדירים עצמם כמרחב בילוי משותף, לעתים תכופות בקרב חברים ולא בקבוצה של גיימרים זרים מהאינטרנט. את התהליך משלימים מהצד שני שירותים כמו דיסקורד וטוויץ', שמייצרים יותר תקשורת וקרבה, לא רק תחרות, בין השחקנים.
הקטר זנח את הרכבת: ההייטק הישראלי השלים את הרילוקיישן
ההייטק הישראלי לא רק שרד את הקורונה, אלא אפילו הרוויח ממנה. על אף תחזיות קודרות באביב, נשבר השנה שיא גיוסים נוסף עם כמעט 10 מיליארד דולר שהוזרמו לחברות ישראליות. בהתאם, עשרות ומאות חברות מגייסות במרץ עובדים חדשים, בהן גם חברות שפיטרו או הוציאו עובדים לחל״ת בתחילת המשבר. אולם המדד הפיסקאלי לא משקף - ואפילו מסתיר - את הכישלון הגדול של התחום.
חברות טכנולוגיה ישראליות נושאות עיניהן לחו״ל כבר מיומן הראשון: השוק הישראלי הקטן ודובר העברית אינו מספיק לבניית חברות ענק, ולרוב הוא אפילו לא מנוצל כשדה ניסוי בשלבי הפיתוח. חברות מקומיות נוטות להתעלם מהמציאות הישראלית, והמשתמש הישראלי נשאר מאחור. טרום הקורונה, הדוגמה הבולטת ביותר היתה תחום האי־קומרס, שם למרות ריבוי חברות שמפתחות מוצרי שילוח, לוגיסטיקה ותשלומים, ישראל מפגרת בעשור לפחות אחרי העולם. ההתעלמות מהקהל הביתי הופנמה עד כדי כך שגם צורך אקוטי בפתרונות טכנולוגיים במשבר הנוכחי לא גרם להייטק להוציא את הראש מהחלון.
התוצאה האבסורדית היא שעובד מן השורה בהייטק הישראלי צפה במהלך השנה האחרונה בקריסת מערכת החינוך של ילדיו, למשל, שלא הצליחה להציע פתרון ללמידה מרחוק מלבד זום. אבל לא רק ההייטק כשל אלא גם הממשלה, שהתעלמה מהמשאב היקר ביותר שלה ולא השכילה לרתום אותו יכולות לפיתוח פתרונות. ובעיקר, אף אחד משני הצדדים לא מכה על חטא. ההייטק הישראלי ימשיך לגייס ועובדיו ירוויחו משכורות עתק, אבל נראה שהקטר הזה ברח מהרכבת ואפילו אירוע קיצוני כמו מגפה עולמית לא גרם לו לחשב מסלול מחדש.
טכנולוגיה בשירות החיסונים: השנה שבה הבנו מה עושים עם בינה מלאכותית
כותרות על פריצות דרך מדעיות הן קצת כמו הכותרות על משבר האקלים. כולם מבינים שמדובר במשהו מהותי, אך כל עוד אין לכך השלכה מיידית על חייהם מדפדפים הלאה. כך היה עד היום גם עם טכנולוגיית בינה מלאכותית. אף שכמעט כל פיתוח טכנולוגי זה עשור מסתמך על יכולות כאלה, מדובר בחישובים אלגוריתמיים חבויים מן העין.
השנה קיבלנו את האירוע ואת השלכותיו היישר למרכז הסלון, ולפתע הפכנו כולנו למומחים לאפידמיולוגיה, גנטיקה וגם לכימיה של החיסונים. זוהי גם השנה הגדולה של המדענים שקיבלו הזדמנות נדירה ליישם במהירות שיא בשטח ולא רק במעבדה את כל התיאוריות והפיתוחים שנבחנו הרחק מעיני הציבור. החיסון סיפק את ההמחשה הברורה ביותר של הישגים מדעיים כמו מיפוי הרצף הגנומי, את ההסבר למהי בדיוק למידת מכונה ומה ניתן לעשות באמצעות בינה מלאכותית.
מיפוי הגנום האנושי איפשר לפענח במהירות את מבנה הווירוס, כאשר המבנה הגנטי של הקורונה הגיע מסין לעולם לפני הווירוס עצמו. למידת המכונה, שעד היום הייתה בעיקר סיסמה הכרחית במצגות של חברות סטארט־אפ למשקיעים, היא זו שאיפשרה את הריצוף המלא של מבנה הווירוס, והבינה המלאכותית (AI), שמאפשרת לבחון בזמני שיא מאגרי מידע אדירים ולהסיק מסקנות, זיהתה כי קורונה מזכירה את המבנה של SARS, וירוס שכבר היה מוכר מתחילת שנות ה־2000 ואשר עבורו כבר היה בסיס קיים לחיסון. 2020, אם כן, לא רק הפכה תיאוריות למעשים, אלא גם רתמה את הטכנולוגיה לשירות הציבור. הגיקים, חנוני המחשבים והפרופסורים המטורפים, שלאורך שנים תיארו תרחישי אימה של וירוסים הרסניים, הראו השנה שהם יודעים לא רק להזהיר מפניהם, אלא גם לנצח אותם.
העובדים השקופים: החלטורה משתלטת על הכלכלה
ימיה הראשונים של המגפה אופיינו בהערכה מחודשת לא רק לצוותים הרפואיים, אלא גם לסוג אחר של עובדים: שליחים, קופאים, נהגים, מחסנאים או מסדרי מדפים,ֿ כולם היו הגיבורים הלא מתוגמלים של המסתגרים בבתים. רובם עובדי כפיים שמרוויחים מעט מדי, חסרי ביטחון תעסוקתי ולעתים גם ללא זכויות. תשומת הלב שזכו לה נראתה לרגע כמו הזדמנות למנף את ההכרה למעשים ובעיקר לתנאים הולמים. אמזון, למשל, העניקה צ׳ופר של 2 דולר לשעה כתוספת סיכון, וחברות שיתוף הנסיעות חילקו לנהגים במשורה ימי מחלה. אבל ההטבות הללו בוטלו כשהסתבר שהקורונה אינה אירוע חולף, וההערכה התחלפה במנטרה הקבועה: מי מכריח אותך לעבוד שם?
אותן חברות נהנות היום מהיצע עצום של מובטלים חדשים. בוולט ישראל, למשל, מתגאים ברשימת המתנה של אלפי מחפשי עבודה, ובאמזון גייסו כמעט חצי מיליון עובדים בחצי שנה למרכזים הלוגיסטיים. כבר שנים שהמועסקים בכלכלת החלטורה מנהלים מאבקים משפטיים על תנאים בסיסיים ורושמים הישגים ספורים. חברות הענק ינצלו את הביקוש על מנת להחזיר את השעון לאחור, ומידת ההצלחה שלהן תלויה גם במודעות המשתמשים.
המנותקים נותרו מאחור: הטכנולוגיה אינה משווה, היא מחלקת
שירותי רפואה דיגיטלית, מסחר מקוון, למידה מרחוק ועבודה מהבית נהנו מזינוק בעקבות הקורונה וסיפקו הצצה לכיצד אמורים להראות חיי היומיום בעשור הבא. אבל הסינוור מהטכנולוגיה כפתרון לכל בעיותינו בתקופה הנוכחית מנע מאיתנו לזהות שהיכולת לנצל את הכלים הטכנולוגיים לא התקיימה בסימטריה, לא בין מדינות, לא בין ערים ואפילו לא בין משפחות.
ההשקעה בטכנולוגיה מגלמת הבטחה בסיסית לקדמה, שיפור ואפילו שוויון, אבל קדמה מעולם לא התפזרה באופן אחיד. הקורונה לא חשפה כישלון של התשתית הטכנולוגית, אבל ההצלחה היתה מוגבלת. מאז פרצה המגפה, הטכנולוגיה הפכה לכלי שמעמיק אי־שוויון. רק עובדים עם חיבור ראוי לאינטרנט הצליחו לבצע מעבר פשוט לעבודה מהבית; רק משפחות עם כמה מחשבים הצליחו לאפשר לילדיהן לשמור על רצף לימודי; ורק בעלי אוריינות טכנולוגית יכלו למנף את שירותי הרפואה מרחוק או לקנות מצרכים בסיסיים. כל האחרים נפגעו פעמיים - מהקורונה ומהדהירה הטכנולוגית. ואת הפערים שנפערו בחודשים הללו ייקח שנים לסגור.
טכנולוגיה על ספסל הנאשמים: התביעות של היום, הבעיה של אתמול
עורכי הדין של חברות הטכנולוגיה הגדולות יבלו הרבה מהשנים הקרובות בבתי המשפט. שנת 2020 נסגרה ברצף תביעות שהגישו משרד המשפטים וה־FTC (נציבות הסחר הפדרלית) בארה״ב נגד גוגל ופייסבוק, וזו כנראה רק ההתחלה. אבל התביעות הללו מגיעות לפחות עשור מאוחר מדי.
הרגולטורים ישבו מהצד בזמן שגוגל שיחקה עם מנוע החיפוש שלה כדי לפגוע במתחרות, ופייסבוק רכשה חברות בסכומי עתק כדי לסכל תחרות (ובמקרה של גוגל המשיכו גם שנים אחרי שהחברה נקנסה על כך באיחוד האירופי). גוגל הכתה את המתחרות שלה שוק על ירך, פייסבוק חיסלה באופן אפקטיבי כל תחרות משמעותית, ושתיהן כבר מתכננות את המהלכים הבאים שיבצרו את מעמדן. בשעה שהרגולטורים נלחמים את המלחמה הקודמת, פייסבוק וגוגל מתכוננות למלחמה הבאה.
תחת אש מלחמה לנצח? הסייבר כאן כדי להישאר
מתקפות סייבר הפכו לאחד האיומים הגלובליים העיקריים בתקופת הקורונה. הסטטיסטיקה חד־משמעית - ב־2009 היו כ־12.4 מיליון תקיפות מבוססות נוזקה, ב־2018 היו כ־812 מיליון וב־2020 מעריכים ב־FBI שמספר התקיפות המוצלחות כנראה יזנק בכ־300% בחסות משבר הקורונה. הנזק? כ־6 טריליון דולר ב־2021 (הכפלה בתוך 5 שנים בלבד), לפי הערכות שמרניות. הסיבה לעלייה במתקפות אינה מחסור באמצעי הגנה. ממשלת ארה"ב, למשל, מקציבה 15 מיליארד דולר לאבטחת מידע וסייבר. אבל זה לא מספיק כדי לנטרל חולשות שמקורן בגורם אנושי. הסיסמאות הפופולריות ביותר הן עדיין 123456 או Password, ולמעשה, 95% מהפריצות מקורן בטעות אנוש.
הסייבר הפך לאמצעי מצוין לנהל מלחמות בחסות החשכה. הנחת המוצא היא שכל מדינה בעולם מפעילה אמצעי ריגול ומנהלת מתקפות ברשת, בהיקפים שונים וברמות שונות של הצלחה. לא רק פיקוד הסייבר של טראמפ, גדודי ההאקרים של הקרמלין או יחידות ההאקרים של צבא סין, לכל מעצמה יש חיל סייבר משלה גם אם הוא מבוסס על רכישת מוצרי תקיפה מהשוק הפרטי. התוצאה היא מלחמת סייבר של הכל בכל, שבה כולם תמיד תוקפים ומגיבים, ואחד האתגרים החדשים הוא קביעת עוצמת התגובה. קשה להחליט היכן עובר הגבול כשמדינות טרם החליטו מהו הגבול הזה. מה שבטוח הוא שכמות המתקפות תמשיך לצמוח, ורק מעט מהן ייחשפו לעיני הציבור.
השנה שבה אפל נכנעה למפתחים
שנת 2020 הייתה הפעם הראשונה שבה חברת טכנולוגיה הצליחה לכופף את אפל. זה קרה לפני כמה חודשים כאשר אפיק גיימס - מפתחת פורטנייט - חברה למפתחים נוספים במאבק מול אפל כדי שהאחרונה תפחית את העמלה שהיא גובה ממפתחים. לפני כחודש הודיעה אפל בדיסקרטיות שהיא מפחיתה אותה מ-30% לכ-15%.
הכניעה (למחצה) של אפל היא תוצאה של הבנה בקרב כל הגורמים שמי שהופך את הסמארטפון כלי המולטי-טאסקינג שהוא היום אלא התוכנות שמפעילות אותו. באפל הפנימו שאם אין אפליקציות, אין משתמשים ואין הכנסות. באנדרואיד המצב שונה מכיוון שלמפתחים אין תלות בחנות אפליקציות מונופוליסטית וכוחנית. יש להם בעיות אחרות כגון היקף הכנסות קטן ביחס לאייפון והשקעה גבוהה יותר בפיתוח בגלל ריבוי המכשירים והגרסאות.
כולם מנסים לנחש מהיכן תבוא ענקית הטכנולוגיה הבאה ויכול מאוד להיות שזו תהיה חברת אפליקציות. אפילו גוגל בונה לעצמה סביבת שירותים מבוססת אפליקציות שחלקן בתשלום. במילים אחרות, היא מנסה לאמץ את המודל העסקי של טנסנט או וויצ'ט הסיניות. ענקיות המובייל האלה הפכו לכאלה בזכות האפליקציות שלהן. במערב אפיק גיימס נראית מועמדת מבטיחה אם היא תנסה את כוחה מחוץ לתחום המשחקים. לא ברור מי תזכה להפוך למובילת האפליקציות, אך מה שבטוח שזה רק עניין של זמן עד שהיא תופיע.
תגובה אחת לכתיבת תגובה