משרד הבריאות מזמין גופי מחקר לביצוע סקר סרולוגי מקיף לנגיף הקורונה

"משרד הבריאות מזמין צוותים רפואיים וחוקרים מבתי החולים, מקופות החולים וממוסדות המחקר האקדמיים ואחרים המוכרים בארץ, להציע תוכנית לביצוע סקרים סרו-אפידמיולוגיים ל- 19-COVID. מגישי ההצעה צריכים להיות בעלי ידע וניסיון מעבדתי, אפידמיולוגי ומחקרי מתאים ומוכח לביצוע סקר סרו-אפידמיולוגי תוך שימוש בערכות שעברו תיקוף במעבדות משרד הבריאות". כך כותבת ד''ר שרון אלרעי-פרייס, ראש שרותי בריאות הציבור, בקול קורא לביצוע סקר סרולוגי ענק על כל מדינת ישראל בהקדם האפשרי.

הקול קורא שיצא לכל הגופים במערכת הבריאות, שוגר בסוף השבוע האחרון. לפי הקול קורא, אם משך המחקר עולה על 12 חודשים, יש להגיש דו"ח ביניים במחצית התקופה, ובכל מקרה, לא יאוחר מ-9 חודשים ממועד תחילת המחקר. בתום תקופת המחקר, ובכל מקרה, לא יאוחר מ- 18 חודשים ממועד תחילתו, יוגש למשרד הבריאות דו"ח מסכם.

שרון אלרעי פרייס ראש שירותי הציבור במערכת הבריאות | צילום: אלעד גרשגורן

נזכיר כי סקר סרולוגי ראשון נעשה באוקטור האחרון, אך הוא נכשל אחרי שזכה לביקורת קשה על אופן ביצוע הסקר. נזכיר כי בניגוד ל-PCR (בדיקת מטוש) המיועדת למצוא את נגיף הקורונה, בדיקה סרולוגית היא בדיקת דם המיועדת למצוא את הנוגדן לנגיף ולא את הנגיף עצמו.

החשיבות של אותו סקר עצומה שכן חלק ניכר מנשאי קורונה, לא פיתחו סימפטומים. אלרעי פרייס מזכירה, כי רשויות הבריאות בארצות הברית ובאירופה אישרו ערכות בדיקה מחברות Labs Abbott ו-DiaSorin המאתרות את הנוגדן כאשר הדרישה היא לבצע את הבדיקה עם 2 הערכאות: "לנוכח החשש שאדם שאינו נושא נוגדנים יוגדר באופן שגוי כבעל נוגדנים, המדיניות שנקבעה היא לצמצם את שיעור החיוביים הכוזבים (Positive False) למינימום האפשרי על ידי העלאת הסגוליות. מחקרי התיקוף הוכיחו כי בעזרת שילוב בדיקות בשתי הערכות, אבוט ודיאסורין, אפשר לשפר את רמת הסגוליות בצורה משביעת רצון (כמעט 100%)", מסבירה ראש שירותי הבריאות של ישראל.

אלרעי פרייס מדגישה בפניה, כי "עדיין חסר מידע חיוני על היקף הנדבקים, בעיקר אלו שלא פיתחו תסמינים קליניים ועל אלו שלא אובחנו מסיבות אחרות, על היבטים שונים של התגובה החיסונית, ביניהם, עוצמת ומשך החסינות המוקנית" וזו הסיבה כי היא מבקשת לבדוק כמה וכמה היבטים ולבצע סקר לפי ישובים, מיקום גיאוגרפי, מקצועות.

כמו כן, הסקר מבקש לבדוק גם הימצאות נוגדנים לאחר התפרצות במקומות במבנה קהילתי; סקר נוגדנים בקרב צוות בית חולים ומדגם נרחב של אזרחי העיר מסביבה; הימצאות קורונה בקרב חולים עם HIV; סקר נוגדנים בעובדי, מאושפזי ודיירי דיור מוגן בו אושפזו חולי קורונה, לעומת מוסדות שלא אושפזו בהם חולים; השוואת הקורונה בנשים בהריון בשלישונים שונים; קורונה בחולי סוכרת סוג 2, מאושפזים המשתייכים לקבוצות אתניות שונות; קורונה בקרב נבדקי מרפאת לוינסקי (לאבחון וטיפול במחלות מין); סרולוגיה בקרב ילדים באיזור ירושלים; השוואת תפוצת הקורונה בנשים הרות לעומת שאינן הרות ובחינת העברה אנכית של הזיהום; תגובה חיסונית במטופלים תסמיניים וא-תסמיניים; הקשר בין חשיפה לקורונה ותופעות נוירולוגיות; הגנת ההתחסנות כנגד השפעת על התחלואה בקורונה; שיעור קורונה במאושפזים בשני בתי חולים פסיכיאטריים ובצוות הרפואי; הימצאות קורונה בקרב צוותי מוסדות גריאטריים ופסיכיאטריים; שיעור הימצאות נוגדנים ביישובים שונים בצפון ישראל.