אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
גם עם החיסון המהיר, הקורונה תגלח 28 מיליארד שקל מהתוצר צילום: עמית שעל

ניתוח כלכליסט

גם עם החיסון המהיר, הקורונה תגלח 28 מיליארד שקל מהתוצר

בנק ישראל הציג אתמול שתי תחזיות להתאוששות המשק, אחת לפי חיסון מלא עד מאי השנה ושני לפי חיסון רק בשנה הבאה. הפערים בין התרחישים דרמטיים, אולם בכל מקרה התוצר של ישראל ייחתך לפחות ב־28 מיליארד שקל בתרחיש הטוב, וב־60 מיליארד בתרחיש עגום יותר

05.01.2021, 07:00 | עמרי מילמן

אתמול, במקביל להחלטתו של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון להותיר את הריבית בשיעור של 0.1%, חטיבת המחקר של הבנק פרסמה תחזית שנועדה לספק למשק כלים חדשים שיסייעו לגשש בערפל האי־ודאות הכלכלית הצפוי בשנים הקרובות.

כלים אלה כוללים תרחישים חדשים להתאוששות כלכלית, בהתאם לקצב התקדמות מבצע החיסונים נגד קורונה. "כלכליסט" ממפה את הסוגיות שיעסיקו את המשק בחודשים הקרובים.

קראו עוד בכלכליסט

 

עד כה, כדי להתמודד עם החוסר־ודאות הכלכלי של משבר הקורונה, בנק ישראל חילק את תחזיותיו לשני תרחישים: פסימי, עם שליטה נמוכה בהתפשטות הנגיף, ואופטימי, עם שליטה גדולה יותר בתחלואה. אתמול, בחטיבת המחקר שינו כיוון ועברו לתחזיות המבוססות על קצב ההתחסנות.

תרחיש ההתחסנות המהירה מניח שהאוכלוסיה תחוסן עד מאי 2021 ואילו התרחיש האיטי מניח שמבצע החיסונים ייגרר עד 2022 - בין אם בשל בעיות לוגיסטיקה, מלאי, היענות הציבור או אפילו מוטציה חדשה של הנגיף. בבנק ישראל מעריכים כי המשק נמצא קרוב יותר לתרחיש האופטימי.

מימין: נגיד בנק ישראל אמיר ירון ושר האוצר ישראל כץ, צילומים: אלכס קולומויסקי, יריב כץ מימין: נגיד בנק ישראל אמיר ירון ושר האוצר ישראל כץ | צילומים: אלכס קולומויסקי, יריב כץ מימין: נגיד בנק ישראל אמיר ירון ושר האוצר ישראל כץ, צילומים: אלכס קולומויסקי, יריב כץ

 

 

אם בעבר התרחישים התבססו במידה רבה על היכולת של הממשלה לקבל החלטות קשות ומורכבות, כעת הם תלויים גם ביכולת של הממשלה ושל קופות החולים להחיש את מבצע החיסונים, וכן בגורמים חיצוניים כמו חברות התרופות או הנגיף עצמו.

הפערים בין התרחישים הם דרמטיים, בעיקר ב־2021. בתרחיש החיסון המהיר, עד סוף השנה הנוכחית הצמיחה תעמוד על 6.3%, לעומת 3.5% בתרחיש האיטי. הפער נובע בעיקר מהאפשרות שיוטלו סגרים נוספים על הציבור, ואלה יפגעו קשות בצריכה הפרטית. בתרחיש המהיר, זו תגדל ב־12% השנה, לעומת 7.5% בתרחיש האיטי. גם בעולם התעסוקה הפערים בין התרחישים הם דרמטיים, עם שיעור אבטלה של 7.7% בסוף השנה בתרחיש של חיסון מהיר, לעומת 11% בתרחיש איטי.

הפער לא יצומצם בקרוב

התחזיות העדכניות של חטיבת המחקר מציגות נתונים חיוביים יותר מאשר תחזיות מהחודשים האחרונים. כך למשל, התכווצות התוצר ב־2020 מוערכת כעת ב־3.7%, לעומת 4.5% בתחזית מנובמבר. גם התרחיש הפסימי של 2021 נראה מעט פחות עגום ומדבר על צמיחה של 3.5%, לעומת 1% בתחזית מנובמבר.

בכל אחד מהתרחישים, נזקי משבר הקורונה לא יתוקנו בעתיד הקרוב. לפני פרוץ המשבר, ההנחה היתה שהמשק הישראלי יצמח בקצב של כ־3.3% בשנה. אפילו בתרחיש המהיר, האופטימי יותר, יש פער לרעה של 4.3% בקצב הצמיחה ב־2021 - כ־60 מיליארד שקל בתוצר - ושל 1.9% ב־2022.

כלומר, גם אם הכל יתקתק כמו שעון, נגיף הקורונה עדיין יגבה מחיר יקר של כ־28 מיליארד שקל במונחי תוצר משום שפעילותם של עסקים, משקי בית והממשלה תהיה נמוכה משהיתה אמורה להיות אילולא הקורונה. בבנק ישראל מקפידים להדגיש את הנתון החשוב הזה, כדי להבהיר ששיעורי הצמיחה הגבוהים הצפויים בשנה הקרובה ובזו שאחריה לא מהווים תיקון לפגעי המשבר - והמשק ימשיך ללקק את הפצעים עוד זמן רב. בתרחיש הפסימי ההתאוששות הזאת תיקח עוד יותר זמן, והסטייה מהגמה טרום הצמיחה תעמוד על מינוס 4.3% בסוף 2022.

רכישות ב־20 מיליארד דולר

נושא מרכזי שמעסיק את בנק ישראל, את המגזר העסקי בכלל ואת היצואנים בפרט הוא התחזקות השקל לעומת שורה של מטבעות זרים. נגיד בנק ישראל אמיר ירון חשף אתמול כי במהלך השנה החולפת רכש הבנק כ־20 מיליארד דולר במטרה לשמור על ייסוף השקל בתוך מה שנקרא "החלון הדינמי" - טווח המבטא את כוחו האמיתי של השקל.

חיסון מהיר מקורונה יחסן גם את הכלכלה חיסון מהיר מקורונה יחסן גם את הכלכלה חיסון מהיר מקורונה יחסן גם את הכלכלה

לדברי הנגיד, "חלק מהייסוף הוא תוצאה של התפתחויות גלובליות. הדולר נחלש מול מרבית המטבעות - וגם מול השקל - אולם הייסוף בשקל מול הדולר בולט ביחס למטבעות אחרים. הניתוח שנערך בבנק ישראל מראה שניתן לייחס חלק מהייסוף לסיבות טובות: המשק הישראלי נהנה מעודף הולך וגדל בחשבון השוטף. חברות טכנולוגיה מובילות ממשיכות להשקיע במשק הישראלי וגופי השקעה גדולים בעולם הגדילו את היקף האחזקות שלהם באג"ח של ממשלת ישראל". ירון הוסיף כי "קשה להעריך מהי הנקודה שבה שער החליפין עלול להיות חזק מדי עבור חלק מתעשיית היצוא ותחליפי היבוא, וזהו לא סיכון שנרצה לקחת בעת משבר. לכן, בנק ישראל פעל בשוק המט"ח במשך השנה באופן אינטנסיבי".

בדבריו אתמול, ירון אותת כי לא יהסס להמשיך לרכוש דולרים כדי לנסות ולהחליש את השקל, כחלק מניסיון לרכך את המכה ליצואנים ולהכין אותם למציאות חדשה של שקל חזק. מבחינת היצואנים, הצעדים שבהם נוקט בנק ישראל לא מספיקים - והלחצים שאלו מפעילים על פוליטיקאים ועל הבנק עצמו לא צפויים להתמתן.

בנוסף להכל, הולכים שוב לבחירות

משבר הקורונה הוא הגורם המשפיע ביותר על תחזיות הבנק, אך אי אפשר להתעלם מהעבודה שישראל בדרך לבחירות רביעיות בתוך שנתיים. "אחרי מעט יותר משנתיים בתפקיד, אני נכנס לבחירות רביעיות", אמר אתמול ירון. "אנחנו יודעים שבחירות בקצב כזה הן זה לא משהו שמייצג יציבות, זה מביא אי־ודאות, זה לא טוב למקבלי החלטות בצד הכלכלי- אם זה משקי בית ובוודאי אם זה עסקים שבאים להשקיע. כמובן שמסתכלים על היציבות הפוליטית והיכולת שלנו להגיע לנקודה שבה יש תקציב. תקציב זה תוכנית עבודה, וזה חשוב".

גם תחזיות בנק ישראל זקוקות לוודאות הנגזרת מהתקציב. חטיבת המחקר של הבנק יוצאת מנקודת הנחה שהממשלה תבצע קיצוצים והעלאות מסים בסדרי גודל שתואמים את הריסון הנגזר מתקרת ההוצאות הקבועה בחוק. אם לא יינקטו צעדים כאלה, הגירעון יעמוד על 4% ב־2022, דבר שישפיע על היקף החוב הכולל ביחס לתוצר, על גובה תשלומי הריבית שנוגסים בתקציבי הממשלה וייתכן שבהמשך גם על דירוג האשראי של ישראל.

חברות הדירוג אינן מזדרזות לפגוע בדירוג האשראי של מדינות בזמן משבר עולמי. ועדיין, אם ישראל לא תראה כי ביכולתה לצאת מהמשבר מהר כפי שמצפים ממנה - דבר שקשה לעשות ללא ממשלה מתפקדת והנהגה שיודעת לקבל החלטות - היא עלולה לשלם את המחיר בהורדת דירוג האשראי.

להתחיל לסגור את הארנק

בין דבריו, ירון התייחס גם לרשת הביטחון הכלכלית שנותנת הממשלה לאזרחים בזמן המשבר. עד כה, ירון דחף את הממשלה לפתוח את הארנק, אולם כעת הוא מתחיל לשנות כיוון. "ישנם אלמנטים חיוביים של רשת הביטחון, כמו הורדת רף הסיוע לעסקים לפגיעה של 25% או פטור מארנונה שמאוד נכון להאריך. אולם בכל הנוגע למענק לעסקים הבנוי בעיקר על פדיון, צריך להיזהר שלא ייווצר פיצוי יתר. אפשר למקד את זה טוב יותר, על פי עקרון של רווחיות למשל, כדי שלא ייווצר מצב שמישהו יהיה עם רווחים גבוהים יותר מ־2019".

חשוב להתעכב על דבריו של ירון. לממשלה אסור להתיר את הרסן ולאשר הוצאות נרחבות מדי. הזמן לפיזור כסף בצורה רחבה עבר. יש עוד אוכלוסיות רבות ואינספור עסקים שזקוקים לעזרה כדי לשרוד עד סוף המשבר - ועליהם צריך לשים את הדגש. זוהי לא רק סוגיה הומניטארית אלא גם מאקרו־כלכלית, שכן סגירת עסקים פוגעת במשק הרבה יותר מאשר הקפאת פעילותם.

מגמת פיזור הכספים צפויה להחמיר בתקופת הבחירות. גם המאזן הפוליטי שבגללו הממשלה מטילה סגרים נרחבים במקום סגרים נקודתיים במוקדי תחלואה צפוי להוות בעיה קשה יותר. את המחיר ישלמו כל אזרחי ישראל עוד שנים רבות.  

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות