אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
החברה הישראלית שהגיעה לשווי של 650 מיליון דולר ממזרנים צילום: עמית שעל

בלעדי לכלכליסט

החברה הישראלית שהגיעה לשווי של 650 מיליון דולר ממזרנים

חברת המזרנים הישראלית רזידנט גייסה 130 מיליון דולר תמורת כ־20% ממניותיה. קרן ION Crossover Partners הובילה את ההשקעה ועמה הפניקס, מנורה, פסגות ומור. החברה ממוקדת אונליין והכנסותיה ב־2020 מוערכות ביותר מחצי מיליארד דולר

06.01.2021, 06:47 | צלי גרינברג

רזידנט (Resident) הישראלית השלימה השבוע גיוס של 130 מיליון דולר תמורת כ־20% ממניותיה, כך נודע ל"כלכליסט". הגיוס מקנה שווי מוערך של 700-630 מיליון דולר אחרי הכסף לחברת המזרנים.

קראו עוד בכלכליסט

הגיוס הובל על ידי קרן ION Crossover Partners הישראלית, בהנהלת גלעד שני, יונתן קולודני וגילי לוהן, ועל ידי חברות ההשקעות האמריקאיות Nexus Capital ו־Baron Capital Group, שהשקיעו את רוב הכספים. עוד השתתפו בגיוס חברות הביטוח מנורה והפניקס, בתי ההשקעות פסגות ומור ומשקיעים פרטיים.

מדובר בסבב הגיוס השני של רזידנט. הסבב הראשון בוצע ברבעון הראשון של 2018, ובמסגרתו גייסה החברה 10.5 מיליון דולר. כספי הגיוס הנוכחי מיועדים לתמיכה במערך השיווק של החברה, להגברת הנוכחות של מוצריה ברשתות הקמעונאיות ולשיפור תשתיות וחוויית לקוח.

שוק של 250 מיליארד דולר

רזידנט פועלת בתחום המסחר המקוון של ריהוט ומזרנים, הנאמד ב־250 מיליארד דולר בשנה. החברה מתמקדת בקטגוריית המזרנים בארה"ב, שהיקפה השנתי כ־16.5 מיליארד דולר. המכירות המקוונות בענף הריהוט האמריקאי עומדות על 30%-20%, ומהן החברה תופסת כ־11%.

הכנסות רזידנט ב־2020 עמדו, על פי הערכות, על יותר מחצי מיליארד דולר. זאת לעומת הכנסות של כ־250 מיליון דולר ב־2018, אז גם הוכרזה החברה כחברת הסחר המקוון הצומחת ביותר בארה"ב על ידי "Internet Retailer", מגזין המדרג את כל הקמעונאים המקוונים הגדולים בארה"ב. על פי גורמים בתעשיית הסחר המקוון בישראל, ההכנסות של רזידנט ממצבות אותה מעל לכל החברות הישראליות בגזרה זו. ב־2020 רשמה החברה שיא מכירות הנובע מהזינוק שחל ברכישות מקוונות, בשל התפשטות הקורונה.

רזידנט מחזיקה בארבעה מותגי מזרנים שונים ובמותג ריהוט ומוצרים לבית. אלה נמכרים באמצעות אתרי הסחר המקוון שלה ובכ־2,000 חנויות ברחבי ארה"ב, במסגרת שיתופי פעולה שלה עם רשתות ריהוט ומזרנים. מותגי המזרנים המובילים של החברה נקראים נקטר ודרימקלאוד, ונמכרים גם באנגליה.

רזידנט הוקמה ב־2016 בישראל על ידי קרייג שמייזר, רן רסקה ואריק האצ'ינסון, המחזיקים בשליטה וברוב מניותיה. שני האחרונים מכהנים כמנכ"לים משותפים ומנהלים אותה ממקום מגוריהם בסן פרנסיסקו. שמייזר לא מחזיק בתפקיד ניהולי פעיל בחברה. פעילותה, שהחלה בישראל, מתמקדת במחקר ופיתוח, שיווק ודאטה, וכיום החברה פועלת כחברה־אם אמריקאית המחזיקה בפעילות הישראלית כחברה־בת.

הסניף הישראלי, הממוקם בתל אביב, מעסיק כ־26 עובדים ומנוהל על ידי שרון דגן, סמנכ"ל טכנולוגיות ראשי, וגיל אפרתי, סמנכ"ל השיווק הגלובלי. פעילות הסניף הישראלי גדלה עם צמיחת החברה, שפועלת כיום לגיוס עובדי טכנולוגיה ודאטה נוספים. "משרדי החברה בישראל מהווים את ליבת המודל העסקי שלנו", אמר אפרתי ל"כלכליסט". "רזידנט היא חברה של דאטה, שיווק וטכנולוגיה, תחומים שישראל נחשבת בהם למעצמה, ואנו ממשיכים לגייס עובדים בתחומים אלה במיוחד בישראל כחלק מתהליך הצמיחה".

רזידנט מפעילה גם משרדים באנגליה, אוקראינה והודו, אך עוד טרום הקורונה, פעילותה איפשרה לרוב 190 עובדיה לעבוד מבתיהם. זאת כחלק מותאם כישורים, ללא מגבלות גיאוגרפיות. רן רסקה, מנכ"ל משותף ברזידנט, אמר ל"כלכליסט": "הגיוס הוא הסיום הטוב ביותר עבור רזידנט לשנת השיא שחוותה. סיימנו את 2020 כחברה רווחית עם נתח שוק עולה".

מימין: שרון דגן, סמנכ"ל טכנולוגיות, וגיל אפרתי, סמנכ"ל שיווק גלובלי., צילום: עמית שעל מימין: שרון דגן, סמנכ"ל טכנולוגיות, וגיל אפרתי, סמנכ"ל שיווק גלובלי. | צילום: עמית שעל מימין: שרון דגן, סמנכ"ל טכנולוגיות, וגיל אפרתי, סמנכ"ל שיווק גלובלי., צילום: עמית שעל

היתרון ביכולות טכנולוגיות

היתרון המרכזי המיוחס לרזידנט על פני מתחרותיה הוא יכולותיה הטכנולוגיות בתחומי הדאטה, יכולות השיווק והמסחר המקוון, המאפשרים את צמיחתה המהירה. החברה בנתה פלטפורמה המאפשרת לה לנהל ביעילות תקציבי שיווק העולים על 100 מיליון דולר בשנה.

לרזידנט שתי מתחרות עיקריות. הראשונה, חברת המזרנים פרפל אינובשיין (Purple Innovation), נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 2.1 מיליארד דולר. השנייה, קאספר סליפ (Casper Sleep), נסחרת בבורסת ניו יורק בשווי של 255 מיליון דולר (שתיהן נכון לתחילת המסחר אתמול).

קאספר ביצעה הנפקת מניות ראשונה (IPO) בפברואר האחרון לפי מחיר של 13-12 דולר למניה, שהקנה לה שווי של 468 מיליון דולר. קאספר ביצעה תמחור מחדש שעות ספורות לפני הנפקתה, שעמד קודם לכן על 19-17 דולר למניה והקנה לה שווי של 741 מיליון דולר. במרץ 2019

קאספר אף ביצעה גיוס פרטי לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר, ועל פי "ניו יורק פוסט", פיליפ קרים, מייסד שותף ומנכ"ל החברה, היה נחוש להנפיקה לפי שווי של מיליארד דולר לפחות. אולם, המשקיעים דחפו להנפקה בשווי נמוך יותר. מאז יום המסחר הראשון שלה, שאותו סיימה במחיר של 13.5 דולר למניה, ירדה ב־53% למחיר של 6.31 דולר למניה בפתיחת המסחר אתמול.

שמה של קרן ION, מובילת ההשקעה, עלה לאחרונה כשחברת הספאק שהקימה, ION Acquisition Corp, פתחה במגעים למיזוג מול חברת המלצות התוכן טאבולה. חברת הספאק, שמובילים גלעד שני והיו"ר יונתן קולבר, גייסה באוקטובר 260 מיליון דולר בוול סטריט, במטרה להתמזג עם יוניקורן. שני הוא שותף מנהל של קרן ION Crossover Partners, וקולבר שותף בקרן ההשקעות ויולה ובעל מניות מוביל בפייבר, שהונפקה בניו יורק בשנה שעברה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות