אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נזקי בידוד הקשישים: 2.6 מיליארד שקל בשנה לקצבאות סיעוד צילום: עמית שעל

בלעדי לכלכליסט

נזקי בידוד הקשישים: 2.6 מיליארד שקל בשנה לקצבאות סיעוד

הקורונה והסגרים התכופים הזניקו את מספר הקשישים הזקוקים לסיעוד ואת חומרת מצבם; בעקבות זאת חלה עלייה של 32% בעלות קצבת הסיעוד שמשלם ביטוח לאומי בשנה; אם האוצר לא ישתתף במימון, הדבר יקרב את מועד ההתרסקות של ביטוח לאומי

06.01.2021, 06:46 | שחר אילן

עלות קצבת הסיעוד שמשלם ביטוח לאומי גדלה בשנה האחרונה ב־2.6 מיליארד שקל שהם 32%. חלק ניכר מסכום זה נובע מזינוק במספר מקבלי הקצבה ובהחמרה של מצבם של מקבלי קצבה קיימים בשל משבר הקורונה, המחלה עצמה והבידוד שבעקבותיה.

קראו עוד בכלכליסט

מאז תחילת הרפורמה בקצבאות הסיעוד לפני שנתיים זינקה העלות השנתית שלהן ב־4.1 מיליארד שקל לשנה שהם 58%, לעומת הערכה מוקדמת של 1.8 מיליארד שקל בלבד, כלומר יותר מפי שניים מהתחזית.

כך עולה מדו"ח שנתי שהכין ביטוח לאומי לכנסת על יישום רפורמת הסיעוד וכן מנתונים שהעביר ל"כלכליסט". הגירעון שנוצר עלול לשחוק מאוד את יתרות ביטוח לאומי ולפגוע באיתנות הפיננסית שלו בעשורים הקרובים.

קשישים נעזרים במטפלות. 10% מהקשישים ציינו בסקר כי המטפלת אינה עוזרת להם בפעולות הבסיסיות , צילום: עמית שעל קשישים נעזרים במטפלות. 10% מהקשישים ציינו בסקר כי המטפלת אינה עוזרת להם בפעולות הבסיסיות | צילום: עמית שעל קשישים נעזרים במטפלות. 10% מהקשישים ציינו בסקר כי המטפלת אינה עוזרת להם בפעולות הבסיסיות , צילום: עמית שעל

קצבת הסיעוד ניתנת לאנשים הזקוקים לסיוע בפעולות היומיום ולהשגחה. הרפורמה בקצבה נכנסה לתוקף בנובמבר 2018, בתקופה שבה שר האוצר משה כחלון הרבה לחלק כספים למטרות חברתיות ללא כיסוי תקציבי ברור בעתיד. היא היתה בגדר פשרה עם דרישתו של שר השיכון יעקב ליצמן מיהדות התורה להנהגת ביטוח סיעוד ממלכתי. הערכת תוספת העלות המשוערת היתה 1.8 מיליארד שקל לשנה. הרפורמה הגדילה את מספר שעות הסיעוד המרביות לקשישים שרמת מוגבלותם גבוהה. כמו כן הגדילה את מספר רמות הזכאות מ־3 ל־6, פישטה הליכים והעבירה את כל הטיפול בקצבה לביטוח הלאומי.

על פי הדו"ח של ביטוח לאומי, כבר בשנה הראשונה נרשמה כצפוי עלייה של 28 אלף זכאים לקצבה שהיא תוספת של 16%, מ־178 אלף איש באוקטובר 2018 ל־206 אלף איש באוקטובר 2019. זאת, לעומת תוספת של כ־4% בשנים שלפני הרפורמה. הדבר נבע, בין היתר, מכך שהדרגה הראשונה מבין ה־6 קלה יותר, ואיפשרה כניסת אנשים נוספים לזכאות. התוצאה היתה שהעלות השנתית של הקצבאות, לפי נתונים שמסר ל"כלכליסט" ביטוח לאומי, גדלה מ־7 מיליארד שקל ב־2018 ל־8.5 מיליארד שקל ב־2019. כלומר מדובר בעלייה של 1.5 מיליארד שקל ו־20%.

"כבר לא מבקשים להרים יד או רגל"

מנכ"ל ביטוח לאומי מאיר שפיגלר הסביר בעבר את העלייה בין היתר במדיניות מקלה. "אנחנו במקביל לרפורמה שינינו מקצה לקצה את האופן שבו אנשים מקבלים זכאות לסיעוד. בעבר נשלח מעריך של ביטוח לאומי לכל מי שהגיש תביעה. המעריכים נכנסו לבתים של אנשים, ביקשו להרים יד או רגל, בדקו גודל טיטולים, הלכו למקרר ולסל כביסה. אנחנו כבר לא שם. היום ברירת המחדל היא להחליט מה הזכאות של התובע על בסיס מסמכים רפואיים ושיחת טלפון איתו".

שפיגלר הוא מינוי של שר העבודה והרווחה לשעבר חיים כץ. לכץ היתה מדיניות שלפיה מערכת הרווחה קיימת כדי לתת ולא כדי לחשוד ולבדוק. שפיגלר מיישם אותה בעקביות, וגם השר הנוכחי איציק שמולי דוגל במדיניות מרחיבה. יש לכך יתרונות גדולים במיוחד בתקופת הקורונה, אבל זה כרוך גם בעלויות גבוהות.

ניתן היה לצפות שב־2020 תהיה התמתנות של העלייה במספר הזכאים אחרי שישככו השפעות הרפורמה. אלא שמשבר הקורונה שינה לגמרי את התמונה. מספר מקבלי הקצבה זינק ב־46 אלף איש שהם 22.5%, מ־206 אלף איש באוקטובר 2019 ל־252 אלף באוקטובר 2020. הגדלת הבעיות הסיעודיות של האוכלוסייה נובעת בחלקה מנזקים ישירים של מחלת הקורונה, אבל סביר להניח שרובה נובע מנזקי הבידוד, הימנעות מטיפולים רפואיים וחוסר הפעילות הגופנית.

מימין: שר האוצר ישראל כץ ומנכ"ל ביטוח לאומי מאיר שפיגלר , צילומים: אבי מועלם, דוברות ביטוח לאומי מימין: שר האוצר ישראל כץ ומנכ"ל ביטוח לאומי מאיר שפיגלר | צילומים: אבי מועלם, דוברות ביטוח לאומי מימין: שר האוצר ישראל כץ ומנכ"ל ביטוח לאומי מאיר שפיגלר , צילומים: אבי מועלם, דוברות ביטוח לאומי

השפעה גדולה על העלות הכוללת של הקצבה היתה גם לכך שמספר המקרים שבהם הועלתה דרגת הסיוע לזכאי קצבה כמעט הכפיל את עצמו בתקופת הקורונה. אם עד פברואר 2020 נרשמו 5,100 מקרים בממוצע בחודש של העלאת דרגה, מאז תחילת משבר הקורונה במרץ 2020 נרשמו 9,900 מקרים בממוצע לחודש. כלומר בכל חודש במשבר הוחמרה דרגת הזכאות של 4.3% ממקבלי הקצבה. את התופעה של העלאת דרגת הסיוע עודדה מאוד החלטה של השר כץ ממרץ 2018 שלפיה מי שמערער על דרגת הסיעוד שלו אינו מסתכן בכך שיורידו אותה ויכול רק לעלות.

התוצאה הכספית היתה עלייה של 2.6 מיליארד שקל בעלות הכוללת של הקצבה שהם 32%, מ־8.5 מיליארד שקל ב־2019 ל־11.1 מיליארד שקל ב־2020. על פני השנתיים הראשונות של הרפורמה נרשמה עלייה של 4.1 מיליארד שקל שהם 58%. הערכת העלות המקורית של התוספת בגלל הרפורמה היתה 1.8 מיליארד שקל, כלומר בסך הכל העלות גדלה ב־127% יותר מההערכה. כמובן סביר שהקורונה היתה גורמת לתוספת עלויות משמעותית, גם אם קטנה יותר, גם בלי הרפורמה.

שפיגלר אומר ש"יש קפיצה בגלל הקורונה. אנשים שתלויים בזולת נותרו לבד. המעגלים הכי קרובים אליהם לא הורשו להגיע. הם פנו לבקש עזרה סיעודית". לדבריו, "חלק ניכר מהפונים קיבלו דרגה ראשונה כמענה למצב הזה. מדובר באוכלוסייה חלשה שאם אנחנו לא היינו שם למענה, אף אחד לא היה עושה את זה".

אחת השאלות הגדולות שמעלים הנתונים היא מי יממן את תוספת העלות. בביטוח לאומי אומרים שהאוצר התחייב לממן את התוספת בשל הרפורמה של 1.8 מיליארד שקל. צפוי מאבק קשה על מימון ההפרש מהעלות בפועל של 2.3 מיליארד שקל. אם האוצר יממן, זה יצריך הגדלה של הקיצוצים הכואבים שצפויים ממילא בתקציב המדינה בשנים הקרובות. אם האוצר לא יממן, פירוש הדבר הפחתה של היתרות האקטואריות של ביטוח לאומי השמורות באוצר בקצב של יותר מ־2 מיליארד שקל לשנה ובין 20 ל־25 מיליארד שקל בעשור הקרוב. היתרות מוערכות בכ־250 מיליארד שקל, כך שמדובר בקיצוץ של כעשירית מהן בתוך עשור. זה יקרב בכמה שנים את המועד שבו ביטוח לאומי ייכנס לגירעון ויתחיל לנגוס מהיתרות.

לכאורה, מדובר בהוצאה שנגרמת מהמגפה ולכן בעלייה חד־פעמית בהוצאות שתסתיים בקרוב לאחר שחלק משמעותי מהזכאים ילכו לעולמם. אלא שבפועל סביר להניח שהקורונה והבידוד גרמו נזקים גם לקשישים שאינם סיעודיים, ויקדימו את ההזדקקות שלהם לקצבת הסיעוד. לכן נראה שמדובר גם בנזק לטווח ארוך. גם ביטוח האבטלה יוצר כמובן לביטוח לאומי גירעון חמור, אבל מדובר בהוצאה חד־פעמית.

שפיגלר אומר ש"המיליארדים האלה הם סכום שמגיע לזכאים. אנחנו מאושרים שיכולנו לסייע כמה שיותר. אז מה אני עושה חשבון אם זה פוגע באיתנות הפיננסית?". הוא מציין שבשל המחלה, הבידוד והסגרים קשישים רבים לא הצליחו לקבל את מלוא שעות הסיעוד שלהם. ביטוח לאומי ביוזמתו יזם מבצע שבו החזיר להם 95 מיליון שקל.

שר העבודה והרווחה איציק שמולי אמר בתגובה שהמדיניות שלו היא לסייע לקשישים הסיעודיים ככל שניתן. לדבריו, "משבר הקורונה הביא לעלייה משמעותית לא רק באבטלה אלא גם בצורך של הקשישים הסיעודיים בסיוע. הרפורמה בסיעוד שעברה לפני כשנתיים נתנה לביטוח לאומי את האפשרות לתת מענה מיידי לאוכלוסייה שמצאה את עצמה בסיכון גבוה, בבידוד ובמצבים רפואיים רגישים".

מעדיפים כסף

עוד השפעה של הרפורמה בסיעוד ושל משבר הקורנה היא מהפכה באופן קבלת הקצבה. עד הרפורמה היה נדיר מאוד שהקצבה הומרה בכסף. 97% קיבלו את הקצבה כולה בשירותים, 2.3% בכסף ו־0.7% במשולב. הרפורמה הקלה מאוד על המרת הקצבה או חלקה לכסף. היא מאפשרת למי שמקבלים את הקצבה בדרגה 1 הנמוכה לקבל את כל הקצבה לכסף ולמי שנמצאים ברמות 6-2 להמיר עד שליש ממנה. התוצאה: 58.5% מהזכאים מקבלים לפחות חלק מהקצבה בכסף; מתוכם 16% מהזכאים מקבלים את כל הקצבה בכסף; 42.5% קיבלו קצבה משולבת. רק 41.5% מקבלים היום את כל הקצבה בשירותים. לתופעה הזאת תרמה גם העובדה שבשל מגפת הקורונה לא ניתן היה לספק שירותים לחלק מהזכאים, ולכן הם הומרו בכסף בלית ברירה.

נראה ששביעות הרצון בקרב המקבלים את הקצבה בכסף מאוד גדולה. בסקר שערך ביטוח לאומי באמצעות חברת תקשוב מהבית ענו 96% שאינם מעוניינים להחליף את הכסף בקבלת שירותים, כמו מטפלת, מרכזי יום או מוצרי ספיגה. המעבר לתשלום בכסף מעורר חשש שבני משפחה של הזכאים ישתמשו בו על חשבון שירותים לקשישים. לכן הסקר נערך רק בקרב הקשישים, כדי לבדוק את שביעות הרצון שלהם ולא של קרוביהם.

קשיש עם מטפלת, צילום: עמית שעל קשיש עם מטפלת | צילום: עמית שעל קשיש עם מטפלת, צילום: עמית שעל

61% ממקבלי הקצבה בכסף אמרו שהיא עונה מעט על הצרכים או שאינה עונה עליהם כלל. חלק גדול מהמשיבים כך הם כאלה שמקבלים רק חצי קצבה בגלל שיש להם הכנסה סבירה מפנסיה ולכן הם אינם עומדים במבחן ההכנסה. זה ביטוי לכך שמבחן ההכנסה של הביטוח הסיעודי הופך אותו לביטוח די סמלי במקרים של משפחות מעמד ביניים ומעלה.

סקר מקביל נערך בקרב המשתמשים בקצבה כדי לממן מטפלת או שירותים אחרים. הוא נערך בקרב הקשישים עצמם או בני משפחה וגילה שביעות רצון גבוהה של 90% ויותר משירותי הטיפול. ועדיין, התגלו גם תשובות מדאיגות. אם מביאים בחשבון הטיה של כאלה שלא סומכים על אנונימיות הסקר וחוששים לבקר את המטפלת או חברת הסיעוד שבה הם תלויים, סביר להניח שהמצב פחות טוב ממה שעולה מהסקר. 8% ענו שהמטפלת אינה נותנת את מלוא השעות.

מדובר ב־10% מהקשישים, שמכירים יותר טוב את המציאות, וב־5% מבני המשפחה. במקרה זה 10% זה נתון גבוה מאוד מכיוון שמדובר באובדן של עשרות מיליוני שקלים שמשולמים לריק. 10% ענו גם את התשובה מעוררת הדאגה שלפיה המטפלת אינה מסייעת בפעולות שבהן הקשיש זקוק לעזרה – דוגמת התלבשות, רחצה והליכה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות