היד שמנענעת את התעמולה

ועדת הכנסת בראשות ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) ניסתה לפני כמה שבועות לקדם חוק שיחייב יותר שקיפות בתעמולת בחירות המתפרסמת בתשלום בעיתונים, במדיות החברתיות, במסרונים ועוד.

נציגי הליכוד בהובלת ח"כ שלמה קרעי התנגדו וטענו ל"סתימת פיות" ול"שינוי הכללים באמצע המשחק", וטרפדו את הצעת החוק.

בסוף השבוע פורסמה בכמה עיתונים וברשתות החברתיות מודעה של פורום אנשי עסקים המצדיעים לבנימין נתניהו, שלא לוותה בחשיפת הגורם המפרסם והמממן ובחשיפת זהות אנשי העסקים. לאחר שנעשה ברור בעניין נחשף רק אחד מהם: שמואל חי ראובן, הבעלים של חברת הנדל"ן מנוס, שטען שאין קשר בינם לבין הליכוד. הודעה דומה נמסרה גם מהליכוד.

שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן | צילום: אוהד צויגנברג

פרסום המודעה מהווה על פניו הפרה ל”חוק הבחירות דרכי תעמולה” הקובע שבתקופת 90 הימים שלפני הבחירות, תהיה תעמולה באמצעות מודעות רק אם הן נושאות את שמו ומענו של האדם האחראי להזמנתן. אם פעל אותו אדם מטעם הסיעה - תישא המודעה את שם הסיעה.

בעקבות פניית “כלכליסט” עתרה ח"כ תמר זנדברג (מרצ) לוועדת הבחירות המרכזית בטענה שתוכן המודעה והתזמון שבו פורסמה מעידים בבירור כי מדובר בתעמולת בחירות, לטובת הליכוד והעומד בראשו, ועל כן מהווים גם מימון עקיף לליכוד, האסור על פי החוק.

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט עוזי פוגלמן נדרש כעת בבואו לדון בעתירה לנקוט יד קשה נגד כל מי שמפר את חוק הבחירות. אין להסתפק בנזיפה, או בהוראה להסיר את המודעות מהרשת החברתית או בקנס על המפלגות, שימומן מכספי הציבור, אלא גם בנקיטת צעדים של ממש נגד אלה שיפרסמו מודעות בניגוד לחוק.

במידה שלא יינקטו צעדים, יוצפו אזרחי ישראל במודעות ובמסרונים פוליטיים למען מפלגה זו או אחרת, כמו גם בפייק ניוז לטובת או נגד מפלגות, בלי שיידעו מי עומד מאחוריהם.