אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

DUN’S 100

"המשבר לימד אותנו שצריך להיערך עם מדיניות מענקים"

רו”ח ערן יאראק רנטו אמר כי הדרישה מבעלי עסקים להחזרי מענקים שניתנו בתקופת הקורונה “נובעת מחישובים שגויים”. עו"ד טל עצמון התריע על ”אגרסיביות רבה של רשות המסים כלפי הנישומים ומייצגיהם”

06.01.2021, 08:16 | ענת רואה

"כמו שרשות המסים ידעה לעשות מס הכנסה שלילי, היא צריכה לעשות שווי שימוש שלילי בגין הוצאות שימוש, למשל חשמל ומזגן בדירת מגורים", כך אמר רו"ח אריה ביגר שותף במשרד פריידקס ושות', בפורום המיסוי של דן אנד ברדסטריט שהתקיים אתמול.

בפורום השתתפו בכירי פירמות עורכי הדין ורואי החשבון בתחום המס, בהנחיית עיתונאי כלכליסט עמיר קורץ.

קראו עוד בכלכליסט

הפורום עמד על הקשיים בהם נתקלים העוסקים בתחום מול רשות המסים, בפרט לאור משבר הקורונה. את הצורך להכיר בהוצאות עבודה מהבית העלו כמה משתתפים. כך בין היתר ציין רו"ח אורי הולצמן ממשרד הולצמן רזונבלום ושות’: "כ־50% מהעובדים עובדים כיום מהבית וחלקם גם לא משתמשים ברכב וצריך להוציא הוראות ברורות לעניין הזה".

רונלד עם שלם, סמנכ"ל רשות המסים הגיב כי "החקיקה קובעת שהוצאה מותרת בניכוי אך מחריגה מצב של הוצאה מעורבת. בבית יש הוצאה מעורבת מאחר שהוא משמש לצרכים אישיים ופרטיים. אחד המבחנים שצריכים לאמץ אותו הוא האם אותן הוצאות היו נחסכות אילו העובד היה עובד במשרד ולא בבית”.

עו"ד אלדר בן־רובי ממשרד מיתר אמר כי "הקורונה שינתה חלק מהפרדיגמות של המיסוי שצריך לשוב אליהן: חלק מהעבודה נעשית מהבית ויש תוספת השקעה בתשתית ותקשורת. צריך שתינתן איזו הנחיה מקלה שכל מה שנעשה כדי לשמר יכולת תפקודית של עסק, לא יחשב כהוצאה הונית אלא אפשר יהיה לנכות את זה מההוצאות השוטפות".

אשר להודעות שקיבלו בעלי עסקים להחזיר את מענקי הקורונה שקיבלו אמר רו"ח ערן יאראק רנאטו מפירמת יאראק יחזקאלוב כי במקרים שנתקל בהם “זה לא נבע מכך שהגיע מענק שגוי, אלא מכך שמישהו עשה חישוב לא נכון. הדרך היתה אולי לפנות לבירור ולא לשלוח הודעות לנישומים ‘תחזירו את הכסף’, זו דרך ברוטאלית, במיוחד בתקופה זו".

עו"ד רם יולוס מיולוס גזית אמר כי "יש חוסר הבנה של רשות המסים לקשיים של המסעדות עם שורה של היטלים, מע”מ על טיפים ומיסוי עובדים זרים. המסעדות הפסדיות וראוי שרשות המסים תבדוק אם יש מקום לכל המגבלות הללו כעת".

בניין רשות המסים. “אי היציבות השלטונית לא מאפשרת לה עשיית דברים שחורגים מהיומיום הקבוע”, צילום: יובל חן בניין רשות המסים. “אי היציבות השלטונית לא מאפשרת לה עשיית דברים שחורגים מהיומיום הקבוע” | צילום: יובל חן בניין רשות המסים. “אי היציבות השלטונית לא מאפשרת לה עשיית דברים שחורגים מהיומיום הקבוע”, צילום: יובל חן

פרופ’ דן ביין ממשרד ביין ושות’ אמר כי “הרבה עסקים נתקלים בקושי לגבות חובות ויש מקום להגמיש את כל נושא החובות האבודים. לא לדרוש למשל לפנות להוצאה לפועל כשברור שיש כל כך הרבה עסקים שנסגרים ולא מסוגלים לשלם את החובות שלהם, ויש להגמיש את ההכרה בחוב שנחשב לאבוד”.

עו"ד טל עצמון ממשרד גולדפרב זליגמן התייחס ל”אגרסיביות” של עובדי רשות המסים כלפי הנישומים ומייצגיהם: "זו תופעת לוואי של הקורונה ושל חוסר הגבייה שבעיני חצתה את הגבול וכרגע היא ברמה לא הגיונית".

ליאור נוימן ראש מחלקת מסים משרד בש. הורוביץ חיזק את הדברים והוסיף: ”אנו נתקלים בהוצאת שומות בהיקפים חסרי תקדים. בשבוע וחצי האחרון של דצמבר נתקלנו בהוצאות שומות של יותר מ־1.5 מיליארד שקלים. אתן דוגמה לאגרסיביות שמתגלמת בקנס גרעון: פקיד שומה, כדבר שבשגרה, מוציא לנו שומות של מאות מיליוני שקלים ומוציא קנס גרעון שזה סוג של איום: ‘אם תתנגד נוסיף לך עוד 15%־20% למס’”.

האוצר: “המצב טוב”

בפורום השתתף גם ערן יעקב, מנהל רשות המסים ומ"מ מנכ”ל משרד האוצר, שהביע שביעות רצון ממצב המשק על אף הקורונה. הוא אמר ש"ישראל נכנסה לכל המשבר הזה במצב טוב מבחינת תוצר ושיעורי אבטלה וזה איפשר לה להתמודד הרבה יותר טוב. ההתאוששות אחרי הסגרים היא די מהירה. נכון שחלק מהסיפור של הקורונה בכלל יהיה התעסוקה וזה ילווה אותנו עוד הרבה זמן, גם אחרי החיסונים, ובכל זאת אנו יכולים להיות יותר אופטימיים מבחינת תרחישי אבטלה עד סוף 2021, והפגיעה היא יותר בקרב אלה שהם נטולי השכלה".

בנוגע למודל החל"ת והביקורת שהוא אינו מתמרץ חזרה לשוק העבודה שכן העובדים מקבלים דמי אבטלה עד יוני 2021 אמר יעקב כי "המודל הוכיח את עצמו בעולם וגם מיידית, בסגר של מרץ־אפריל. על פני זמן זה נכון שאנשים נמצאים באיזור הנוחות, אבל יש עוד תוכנית ומהלכים שנעשו כדי לגרום לאנשים לחזור למעגל העבודה, וזה מאפשר למשק להמשיך להתגלגל".

בנוגע לשאלה אם הפיצוי שניתן לעסקים שיקף את מידת הנזק שנגרם להם, אמר רו"ח קובי שטיינמץ מנהל שטיינמץ, עמינח ושות’ UHY ש”יש עדיין בעייתיות ואין מספיק שקיפות, קשה מאוד להגיע לאופן החישוב ויש כל מיני הטיות , אנשים שקיבלו מענקים מתבקשים היום להחזיר - לא תמיד בצדק, יש עוד הרבה עיוותים וחלק מהמסקנות של המגפה הן שלאירוע כזה צריך להיערך עם מדיניות מענקים מתאימה”.

רו"ח ראובן אלמוג מפריידקס ושות’ התייחס למענקי האבטלה לעובדים ולמעסיקים ואמר: ש"עדיף לתגמל את המעסיק מאשר את העובד. לתת את המענק למעסיק, כך העובד יקבל את שכרו ישירות מהמעסיק, המעסיק יקבל תגמול מהמדינה על חשבון נזקי הקורונה, וכך העובד לא יישב בבית. הרבה עובדים מגיעים למסקנה שכדאי לשבת בבית ויהיה להם אחר כך מאוד קשה לחזור למעגל התעסוקה".

נחוצה חקיקת מס

עו"ד זיו שרון ממשרד זיו שרון ושות’ התייחס לאי היציבות השלטונית ואמר כי אחת ההשלכות הברורות של המצב הוא שאין חקיקת מס. "רשות המסים יודעת גם ללא חקיקה לעשות שינויים, אבל היא זקוקה לחקיקה. אי היציבות השלטונית לא מאפשרת עשיית דברים שחורגים מהיומיום הקבוע של רשות המסים”.

עו"ד יובל נבות, שותף במחלקת המסים במשרד הרצוג פוקס נאמן סיכם: "למרות שבישראל התפתח מגזר טכנולוגי משגשג, לא התפתח שוק חוב לחברות טכנולוגיה. אפשר להאשים את המוסדיים שחסרים התמחות או חסרי תיאבון להשקיע בהייטק, ואת הבנקים שלא גדולים מספיק לתת הלוואות לחברות ההייטק הגדולות באמת.

“רוב המלווים בסקטור הטכנולוגי הם גופים אמריקאיים. בשל אמנת המס בין ישראל לארה"ב בכל הלוואה כזו יש חובת ניכוי מס במקור בשיעור 10% על הריבית. החברות הישראליות סופגות את המס הישראלי ונדרשות לגלם מס זה, מה שמייקר מאוד את ההלוואה והופך אותה ללא תחרותית. הדבר מביא לדילול ההחזקה הישראלית בחברות הללו, ואף דוחף למכירת חברות ישראליות לחו"ל בשל הצורך לייצר תשואה למשקיעים. אני מציע לתת פטור מניכוי ממס על הריבית המשתלמת לתושבי חוץ, בדומה לפטור הקיים לריבית על אג"ח שנסחרות בבורסה. יש לשר האוצר סמכות לכך בפקודת מס ההכנסה כך שהדבר לא מצריך שינוי חקיקה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות