"יש להסב את מובטלי הקורונה למקצועות ירוקים עם משמעות"

בניגוד למדינות כמו בריטניה או מדינות האיחוד האירופי שגיבשו תוכניות התאוששות כלכלית ירוקות, בישראל אין התייחסות להתאוששות ירוקה מצד מקבלי ההחלטות.

פרופ’ נתן זוסמן: "לכן אנחנו מציעים את התוכנית הזאת, כי זה באמת לא נמצא באג'נדה. בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה לפני כשבועיים, הדבר הראשון שמ"מ מנכ"ל משרד האוצר אמר שהולכים לעשות כתגובה לקורונה זה לטפל בתחרות בבנקים. איפה הבן אדם חי? באירופה ובמדינות אחרות אומרים שצריך לקדם תחרות, אבל מבינים שעכשיו יש משבר גדול שדורש התגייסות והוצאת כספים. ומה שמטריד אותך זה לסדר את התוכנות שגולשות לבנק? גם אזרחי ישראל מבינים את זה, זו לא הבעיה עכשיו, אנשים מובטלים ואתה דואג איך יסדרו את המשכורת שאין להם? איך הם ישקיעו את הכסף שאין להם יותר טוב בבנק? זה מה שמטריד אותך? לכן התגייסתי לנושא הזה, כי חשוב מאוד שזה יהיה במודעות".

מה הרציונל שמאחורי התוכנית?

"הרציונל הוא שעכשיו צריך לבצע הוצאה תקציבית גדולה ובלתי מתוכננת, אז במקום לפזר את הכסף, נתמקד ביעד חשוב שהוא כלכלה מקיימת. המשבר יצר הזדמנות תקציבית לכוון כספים ליעד כלכלי־חברתי מרכזי, וגם הבהיר לנו שהתמהמהות היא לא לטובתנו, הזמן בוער והטבע לא עוצר. הקורונה גם שכנעה אותי כמה בעיית ההשפעות החיצוניות חמורה ולכן ההתערבות של הממשלה חשובה. משבר הקורונה הבהיר שאי אפשר לסמוך על אחריות חברתית, מודעות וכל הדברים היפים האלו — לכן ממשלה צריכה להתערב ולעשות".

מה העקרונות המנחים של התוכנית?

"העיקרון המנחה העיקרי הוא שילוב בין השקעות שתומכות בכלכלה מקיימת עם מכפיל תעסוקה יחסית גבוה, ושנסמכות ברובן על תוכניות קיימות כבר במשרדים ממשלתיים. אני ושני שותפיי לחיבור התוכנית, ד”ר אורי שרון והילה שואף קולביץ, לא הצענו דברים שלא מקובלים על הגופים המבצעים. זו תוכנית שעושה חיבור בין כלכלה מקיימת, פתרון לבעיות תעסוקה וחילוץ ממשבר הקורונה עם היתכנות במובן שהדברים מתואמים עם המשרדים השונים. כל סעיף נבחן לפי המדדים האלו: האם הוא תורם לכלכלה מקיימת, מה מכפיל התעסוקה שלו, לצד ניתוח עלות/תועלת ובדיקה עם המשרד הרלבנטי”.

התוכנית דורשת תקציב של 8.3 מיליארד שקל לשנה, זה לא סכום גדול בהתחשב בהשפעה האפשרית שלה.

"זה לא הרבה כסף, כי חלק ניכר ממה שנעשה היום בתקציב כבר תואם לדברים שבתוכנית. אנחנו מדברים על הכסף החופשי בתקציב, אבל חשוב לקדם את זה כי על הכסף החופשי הזה יש הרבה קופצים והרבה אינטרסים. יש גם אלמנטים שנמצאים בכל מקרה בתקציב ולא כללנו אותם, למשל המטרו בתל אביב שמשתלב עם התוכנית שלנו. הוא מתוקצב, וזה סכום מאוד גדול. לא רצינו לשים דברים שכבר תוקצבו. הדגש היה על מה אתה עושה בשוליים, בדגש על פרויקטים עם מקדם תעסוקה יחסית גבוה".

"הסקטור הירוק מספק משמעות"

מה ההמלצות הבולטות ביותר?

"ההמלצה הבולטת היא בתחום התעסוקה: בממשלה הגיעו להכרה שצריך לקדם את הנושא של הכשרה מקצועית כפתרון לבעיית האבטלה. במקום לדחוף אנשים בחזרה לעסקים שפלטו אותם, לקחת את כוח העבודה הזה ולנסות להכשיר אותו לתעסוקה עתידית ברמת הכנסה ופריון יותר גבוהים, ושמחוברת לכלכלה המקיימת. הממשלה הקצתה לזה 300 מיליון שקל, שזו קפיצה יחסית גדולה. אנחנו מציעים לתת הכשרות בכיוון של תעסוקה ירוקה. לרוב אלה מקצועות איכותיים עם פריון יחסית גבוה ובחלקם מרכיב השכלה מאוד גבוה. 

פרופ' נתן זוסמן | צילום: עמית שאבי

“אנשים מחפשים גם שכר הולם, וביחד עם זה משמעות. עבודות בסקטור הירוק מספקות משמעות. לשלוח מישהו להסבה מקצועית סטנדרטית זה לא עובד, יש לזה סטיגמה של כישלון. אנחנו לוקחים את זה לכיוון הירוק ונותנים לכך משמעות, במיוחד לצעירים שהם רוב המובטלים”.

תחום התחבורה הוא קריטי ואחראי לצריכת 67% מהאנרגיה המזהמת שאינה מבוססת חשמל בישראל.

"בעיית התחבורה בישראל חמורה גם בלי האקלים והקורונה. אנחנו בברוֹך גדול והולכים להשקיע בתחום המון כסף. אז בוא נחשוב איך לוקחים חלק מהכסף הזה ומתעדפים כלכלה מקיימת ועתירת תעסוקה. למשל התנועה הרכה, שזה לא הרבה כסף אבל עם המון תעסוקה, זה דבר מרכזי שנמצא בתוכנית משרד התחבורה. תנועה רכה זה, למשל, להמיר חלק מהתשתית בכבישים למסלולי אופניים והליכה ברגל. פחות רכב פרטי ואפילו פחות תחבורה ציבורית. זה דורש השקעה, כי צריך לסלול שבילי אופניים וצריך יותר צל כי ללכת ברגל בתל אביב בקיץ זה סיוט. כל הנושא הזה לא עולה מיליארדים, ולקנות עצים, לשתול, לגנן ולגזום. אלו דברים עתירי עבודה. אני מכיר לא מעט צעירים שאפשר למשוך לתחום הזה. יש כאן מכפילי תעסוקה גדולים. גם סקטור האופניים מייצר הרבה משרות שנתפסות יחסית איכותיות. היבט אחר הוא שיפור התחבורה הציבורית ולהפוך אותה לידידותית יותר. למשל באמצעות קישוריות לתחנות רכבת, דברים קטנים שלא דורשים השקעה גדולה. תחנת הרכבת בפאתי מודיעין, למשל: בנו תחנה, אבל איפה החניות? איפה הקישוריות למקום? איש לא חשב איך להפוך את התחנה למקושרת ולהגדיל את השימוש בה".

סוגיה מרכזית אחרת היא מעבר מדלקי מאובנים לתשתיות אנרגיה מתחדשת.

"זה נושא מורכב שדורש תוכנית אסטרטגית ארוכה, אבל בטווח הקצר אנחנו ממליצים לתגבר את השימוש באנרגיה סולארית, בעיקר במבנים. זה לא יעשה מהפכה במשק החשמל, אבל זה מסוג הדברים שהם עתירי תעסוקה ומקדמים ליעד של הגדלת השימוש באנרגיות מתחדשות. צריך לעשות חשיבה גדולה על תחנות כוח סולאריות ויש שאלות גדולות שלא נכנסו אליהן בתוכנית החילוץ, כי אלו דברים שלא כדאי לעשות מהר ואולי לא בטוח שכדאי לעשות כרגע. אבל פאנלים סולאריים ברמת הפרט, משקי בית וגגות, זה דבר שאתה רואה באירופה. הרבה משקים חקלאיים מנצלים גגות של לולים או רפתות לייצור חשמל. זה משהו לא יקר, מקדם תעסוקה וישים. גם שדרוג מבנים לתקן ירוק הוא עתיר תעסוקה ומקטין את ההוצאה של משקי הבית על קירור וחימום".

מה בנוגע לתחום הבריאות שקריטי בתקופה זו?

"בהנחה שתקציב הבריאות יגדל בעקבות הקורונה ויפתחו עוד מחלקות בבתי חולים, ההמלצה שלנו היא לעשות את התשתית הזו בתקן ירוק. בנוסף, צריך לעשות הרחבה של תשתית הבריאות, כי ראינו בקורונה שיש בה בעיה רצינית, אבל לעשות את זה בצורה ירוקה. לחייב להתקין פאנלים סולאריים על הגגות, רכש מעגלי, מיחזור. אם שופכים כסף, אז בואו נכוון אותו בצורה ירוקה".

"אסור לטמון את הראש בחול"

השבוע התוכנית שלכם הוצגה בוועדת הכלכלה של הכנסת. איך התרשמת?

"בסך הכל היה דיון טוב, אבל חבל שנציג אגף התקציבים באוצר לא דיבר. כי בסופו של דבר תהליך התקצוב מובל על ידי אגף התקציבים. באופן כללי, זה היה דיון לאנשים שכבר ממילא מחויבים לנושא. לתוכנית שלנו יש תמיכה כמעט מקיר לקיר ברוב משרדי הממשלה ובחלקים ניכרים בכנסת. המערכת הפוליטית אולי היתה יכולה לעשות יותר, כי זה נושא שיש לו תמיכה בציבור כפי שהעלה סקר נרחב שעשינו במכון. זו פלטפורמה שפוליטיקאים יכולים לאמץ, זה לא משהו שמזיק להם והוא די בקונצנזוס. רוב הציבור מודע לבעיות, לזה שצריך לעשות משהו. מבחינה זו אני הרבה יותר אופטימי ממה שהייתי לפני שנה כשיצאנו לדרך".

הסקר שהזכרת, ונחשף בכלכליסט, העלה שיש תמיכה גורפת חוצת מפלגות, מעמדות, רמת השכלה וגיל בפעילות נגד משבר האקלים. למה אצל הפוליטיקאים ובממשלה זה לא נמצא בראש סדר העדיפויות?

"זה מפתיע. וגם יהיה די טיפשי אם מפלגות לא ייקחו את הדבר הזה וינסו לקדם אותו. לצערי, המערכת הפוליטית עסוקה ב’רק ביבי או רק לא ביבי’. זה מסיח את הדעת מהרבה דברים חשובים. אנחנו לא עוסקים בבעיות המרכזיות, ופה יש נושא שבשל מאוד להובלה ולקידום. רוב משרדי הממשלה והדרג המבצע מאחורינו. בדיון הוצגה גם דעה שאנחנו צריכים לטפל באיראנים וששאר העולם שאין לו צרות שיטפל באקלים. יש גם קו כזה בממשלה, אבל אני לא חושב שיש לו תמיכה בציבור. משבר הקורונה חידד אצל הרבה אנשים את חשיבות הטיפול בתופעות טבע. אם נהיה כמו בת יענה ונטמון את הראש בחול, זה לא ישנה את התוצאות. אם לא נעשה, נפגר אחרי העולם. יש פה הזדמנויות ענקיות לכלכלה ולתעשייה בישראל".

בכל מקרה, ישראל צריכה להיערך למשבר האקלים.

"העולם מתקדם, ואנחנו נתקשה לייצא מוצרים שאינם ירוקים ותיירים לא ירצו להגיע כי המלונות שלנו לא ירוקים. צריך להיערך זה, שאם לא נעשה משהו, נהיה מצורעים בקהילה הבינלאומית".

איך אפשר לקדם את התוכנית בתקופת בחירות?

"לכן היה צריך את הנציג של אגף התקציבים. מכיוון שבכל מקרה מוציאים כספים עכשיו וניתנו תקציבים ייעודיים לקורונה, זה צריך להיות במודעות. אפשר לממש חלקים ממנה במסגרת הכספים שגם ככה הוקצו. לא צריך ממשלה בשביל זה. התוכנית יכולה לשמש מעין מפת דרכים ירוקה למי שקיבל תוספת תקציבית שכבר אושרה ורוצה לממש אותה. אחרי הבחירות צריך לקבל את זה כהחלטת ממשלה".