אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ועדת ההיתרים פטרה את אבי ניסנקורן ממס רווחים כלואים צילום: מוטי קמחי

ועדת ההיתרים פטרה את אבי ניסנקורן ממס רווחים כלואים

לכלכליסט נודע כי הוועדה שליד מבקר המדינה אישרה לאחרונה בקשה שהגיש ניסנקורן בעת שכיהן כשר משפטים שלא למכור את משרד עורכי דין הפרטי שבבעלותו. האישור אפשר לו לחמוק מתשלום מס על רווחים משמעותיים שנצברו עד 2011

07.01.2021, 07:02 | תומר גנון, עמרי מילמן וצבי זרחיה

הוועדה למתן ההיתרים שליד מבקר המדינה, אפשרה לפני כחודש וחצי לאבי ניסנקורן, אז עדיין שר המשפטים, להמשיך להחזיק בחברת עורכי דין פרטית שבבעלותו ובכך סייעה לו לחמוק מתשלום מס על רווחים כלואים. כך עולה מהחלטה הוועדה מה־15.11.

קראו עוד בכלכליסט

על פי הכללים למניעת ניגודי עניינים של שרים וסגני שרים, בתוך 60 יום מתחילת כהונתו של שר, עליו למכור את כל הזכויות או את המניות המקנות לו שליטה בחברה, שמוגדרת כניגוד עניינים. אלא שניסנקורן פנה לוועדה וביקש לחרוג מהכללים, לא למכור את החברה ולהעביר את המניות לנאמנות עיוורת. הוא אף פנה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שניסח שטר נאמנות שהוצג מול הוועדה.

הסיבה המפתיעה, כך עולה מהחלטת הוועדה, היא שניסנקורן לא רצה לשלם מס על רווחיים כלואים, משמעותיים כדבריו, שנצברו בחברת עורכי הדין שלו עד 2011 (אז הפכה לחברה משפחתית). זאת משום שיום מכירת החברה או פירוקה, כך לפי דיני המס, הוא אירוע מס. כלומר, רואים בהעברת הנכסים שבחברה לכיסו של בעל השליטה כמשיכת דיבידנד החייב במס.

אבי ניסנקורן , צילום: משרד המשפטים אבי ניסנקורן | צילום: משרד המשפטים אבי ניסנקורן , צילום: משרד המשפטים

רואה החשבון של ניסנקורן מסר לוועדה שכיום נכסי החברה הם ני"ע בלבד. הוא הוסיף כי מאז 2011, אז הפכה לחברה משפחתית, ממוסה ניסנקורן על הכנסותיו באופן אישי. אלא שבעת שינוי הסטטוס ב־2011 היו צבורים בחברה רווחים שניסנקורן לא שילם עליהם מס.

"רואה החשבון הסביר כי סגירת החברה משמעותה מבחינת השר 'אירוע מס', שיחייב את ניסנקורן לשלם סכומים משמעותיים עבור רווחי החברה מלפני 2011", כתבה הוועדה. ובמילים פשוטות ניסנקורן לא רצה לשלם מס על הרווחים הכלואים ולכן ביקש שיאפשרו לו לא למכור.

שמואל סלבין, צילום: אוראל כהן שמואל סלבין | צילום: אוראל כהן שמואל סלבין, צילום: אוראל כהן

ברוב של שני חברים בוועדה מול אחד, כך עולה מההחלטה, בקשתו של ניסנקורן אושרה. זאת אף שלא ברור מדוע תכנון מס הוא סיבה מספקת לאי עמידה בכללים. למניעת ניגוד עניינים "הגענו להחלטה בדעת הרוב", נכתב בהחלטת הוועדה שבראשה עומדת השופטת בדימוס נחמה מוניץ, וחברים בה ד"ר אסתר לוצאטו ושמאל סלבין, "שיש להתיר לשר ניסנקורן להמשיך להחזיק בחברה".

אסתר לוצאטו, צילום: עמית שעל אסתר לוצאטו | צילום: עמית שעל אסתר לוצאטו, צילום: עמית שעל

ההסבר של הוועדה, שאינה מפרטת מי תמך ומי התנגד, היה שלא קיים חשש לניגוד עניינים אם המניות והנכסים של החברה המשפחתית של ניסנקורן, ני"ע, יועברו לנאמנות עיוורת ובלתי תלויה. על פי ההחלטה החברה ריקה כיום מתוכן, ולכן מתן היתר במקרה כזה עולה בקנה אחד עם הכללים.

כאמור, לא כל חברי הוועדה היו תמימי דעת. דעת המיעוט סברה כי: "משיקולים של נראות ציבורית אין לאשר לשר משפטים חריגה מהכללים".

ניסנקורן עזב באחרונה את מפלגת כחול לבן, ועבר למפלגת הישראלים בראשותו של רון חולדאי, בה הוא מס' 2 ברשימה לכנסת הבאה. לפי הערכות במערכת הפוליטית חולדאי יתפטר מראשות עיריית תל אביב וייכנס לכנסת רק במידה שיראה לאחר הבחירות שיש לו כוח פוליטי משמעותי. אם לא, כך מעריכים, יעדיף חולדאי להמשיך לכהן כראש העיר תל אביב ואז צפוי ניסנקורן לרשת את מקומו בראשות מפלגת הישראלים.

מטעמו של ניסנקורן נמסר: "ועדת ההיתרים הבהירה באופן ברור וחד משמעי, כי לאור העובדה שמדובר בחברה רדומה מזה 10 שנים וריקה מתוכן למעט ניירות ערך, ומפני שנכסיה מועברים לניהול חברת נאמנות בלתי תלויה, לא עולה כל חשש לניגוד עניינים של השר בעניין זה ואין צורך לבצע כל פעולה בנוגע לאחזקותיו בחברה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות