אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הסעיף הקטן שיאפשר לתשובה ומימון להשקיע באנרגיה ירוקה צילומים: אוראל כהן, גלעד קוולרצ'יק

הסעיף הקטן שיאפשר לתשובה ומימון להשקיע באנרגיה ירוקה

רשות ני"ע בוחנת מתן אישור לשותפויות הגז להשקיע באנרגיה ירוקה, דבר שנאסר עליהן עד כה. אתמול דיווחה נאוויטס פטרוליום כי היא בוחנת, בכפוף לתיקון, השקעה בתחום. אם האישור יינתן, שותפויות הגז המדממות יוכלו להשתמש בתחום הלוהט כמנוע צמיחה

07.01.2021, 07:26 | ליאור גוטמן

דיווח תמים של שותפות חיפושי הנפט והגז נאוויטס פטרוליום, שהוקמה ומנוהלת על ידי גדעון תדמור, חשף אתמול דרמה שאולי הולכת ומתהווה בשוק האנרגיה בישראל.  

קראו עוד בכלכליסט

הבורסה ורשות ני"ע בוחנות לראשונה מתן אישור לחברות אנרגיית המאובנים, כמו דלק קידוחים, רציו וישראמקו, להיכנס כמשקיעות או כחלק מקבוצת בעלים של מתקנים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות.  

גדעון תדמור, יו"ר נאוויטאס גדעון תדמור, יו"ר נאוויטאס גדעון תדמור, יו"ר נאוויטאס

זאת, ככל הנראה, בעקבות המדיניות המוצהרת של הממשלה להפסקת השימוש בדלקים מזהמים לקראת 2030, אשר רק לאחרונה הכריזה על הכפלת היעדים ומציבה רף של 30% להפקת חשמל מאנרגיות מתחדשות עד סוף העשור.

לפי הדיווח של נאוויטס, "לקראת פקיעת כתבי אופציה (סדרה 4) של השותפות ביום 10 בינואר השותפות מתכבדת לעדכן שהבורסה לניירות ערך ורשות ניירות ערך מקדמות תיקון לתקנון הבורסה אשר יאפשר לשותפויות נפט וגז לשלב בפעילותן פרויקטים בתחום האנרגיות המתחדשות".

בדיווח נכתב עוד כי "יחידי השותף הכללי (הגופים השולטים בשותפות, ל"ג) עדכנו את השותפות כי הם פועלים יחד, מזה זמן, לבחינת פרויקטים ולקידום שיתופי פעולה בתחום האנרגיות המתחדשות. בהמשך לאמור, בכוונת השותפות לבחון את התאמת הפעילות בתחום האנרגיות המתחדשות לפעילותה העסקית כיום, ואת ההצעה העתידית של יחידי השותף הכללי. יובהר, כי פעילותה של השותפות בתחום האנרגיות המתחדשות מותנית באישור התיקון ובתיקון הסכם השותפות המוגבלת באופן שיאפשר פעילות זו, וקבלת כל האישורים הנדרשים לכך".

הטאבו ההיסטורי ייסדק?

עד היום, האיסור על שותפויות הגז והנפט לפעול גם בתחומי אנרגיה ירוקה היה בגדר טאבו. הנימוק ההיסטורי לאיסור נבע מהעובדה שתחום חיפושי הגז והנפט נחשב לסקטור ספקולטיבי, מלא סיכונים, שבו עלות קידוח והפקת שדה גז מסתכמת במיליארדי דולרים. גם כישלון באקספלורציה יכול "להטביע בים" מאות מיליוני שקלים, כמו במקרים של חיפושי הגז ברישיונות שרה ומירה (הפסד של 155 מיליון דולר); רישיון ישי (הפסד של כ־103 מיליון דולר) ורישיון שמן (הפסד של כ־190 מיליון דולר).

לפיכך, הרגולטור לא רצה לערבב תחום יציב יחסית, שבו השמש כמעט תמיד זורחת והרוח תמיד מנשבת, לתחום מלא סיכונים. החשש היה כפול. גם רצון למנוע ממשקיעים לזרוק כסף וגם חשש ששותפויות הגז ינצלו את הפעילות כדי לקזז הפסדים בעבור השקעות בשדות סולאריים או יפיקו תכנוני מס יצירתיים.

מבדיקת "כלכליסט" עולה שרשות ני"ע מודה שצעד זה נמצא "כרגע בבחינה, אבל אין עוד החלטה", אולם ההערכות במשק הן שההשתתפות תותר ברמה של 50%-30% מההשקעות, כלומר לאפשר השקעה בפרויקט מבלי להפוך לשותפויות הנפט והגז יוכלו להיות בעלות שליטה שלו. וכל זאת תחת הנחה שחברה לא תוכל לשנות את פניה, כלומר להתחיל כשותפות גז ולהפוך (אחרי צבירת הפסדים) לחברה ירוקה בן־לילה.

בנאוויטס אין כרגע פרויקט על הכוונת, ואין לאף אחד מחברי השותף הכללי אין פעילות אישית בתחום האנרגיה הירוקה, והיא מתמקדת בניהול נכסי הנפט שלה בארה"ב, חלקם פעילים וחלקם בהליכי פיתוח. מה שמתחבא בדיווח הוא הרצון של נאוויטס להיכנס להשקעות בתחום המתקנים הסולאריים או מתקני הרוח שמוקמים בארה"ב - תחום שזוכה לפריחה ברחבי העולם כפועל יוצא של מודעות למשבר האקלים ורצון להתמקד בפרויקטי אנרגיה שלא מזהמים את הסביבה, כאלה שזוכים לתמרוץ ממשלתי בחו"ל ובישראל כאחד. למעשה, רק ב־2020 נרשמו כמה הנפקות ראשוניות (IPO) של חברות בתחום האנרגיה הסולארית, בהן דוראל, משק אנרגיה ונופר, שזכו לרוח גבית מהשוק.

ככל שהמהלך שהחל שבו תדמור יושלם, הוא פותח דלת לכל שותפויות הגז הישראליות להיכנס להשקעות עתק בהקמת שדות סולאריים או מתקני רוח. לשם השוואה, ההשקעה המוערכת במתקן הרוח של אנלייט (רוח בראשית) ברמת הגולן היא 1.25 מיליארד שקל, כאשר פעילות ייצור החשמל שלה נשענת על תעריף קבוע שיגלגל תזרים קבוע לאורך כ־20 שנה. ההשקעה במכרז הענק של החשב הכללי להקמת שדה סולארי עצום של 300 מגה־וואט בדימונה מוערכת בשני מיליארד שקל, ויזמים מתמחים ישמחו לצרף לתוכם שותפויות גז פעילות ועתירות מזומנים כדי להוריד עלויות מימון ולחלק את ההשקעה עם מי שיש לו כיסים עמוקים.

ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך, צילום: אוראל כהן, טל אזולאי, דור מנואל ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך | צילום: אוראל כהן, טל אזולאי, דור מנואל ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך, צילום: אוראל כהן, טל אזולאי, דור מנואל

אנרגיה זוללת השקעות

כלל ייצור החשמל בישראל עומד כיום על 18-19 אלף מגה־וואט, ולפי נתוני משרד האנרגיה, כפי שהוצגו בכנסת, ב־2030 המדינה תזדקק לייצור בהספק של 12 אלף מגה־וואט ממתקנים סולאריים, שכיום מייצרים 4 אלף מגה־וואט; 800 מגה־וואט של אנרגיית רוח, שכיום מייצרת כמה עשרות בודדות של מגה־וואט; ועוד 200 מגה־וואט של אגירת חשמל.

לפי החשב הכללי של משרד האוצר, הקמת שדה סולארי בהספק של 300 מגה־וואט תדרוש השקעה של 2 מיליארד שקל, כך שבתמחור הקנוכחי, תוספת של 8,000 מגה־וואט מתחום האנרגיה הסולארית תדרוש עד 2030 השקעות של יותר מ־50 מיליארד שקל לאורך השנים, תחת ההנחה שכל המתקנים שיקומו יהיו קרקעיים. גם אם עיקר המימון לא יגיע משותפויות הגז, עדיין מדובר עבורן באפשרות להשקיע בתחום סולידי, שזוכה לתמיכה ממשלתית, ועם אפשרות לקזז הכנסות תחת חישובי מס יצירתיים עתידיים, כאלה שהמדינה אולי תאלץ לחסום מבעוד מועד.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות