אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

הקברניט

ה-A10 האגדי תפור על ישראל; למה צה"ל לא קונה אותו?

מטוס התקיפה הכי קשוח בעולם, בעל תותח מפלצתי שלועס טנקים, הוא זול יותר לרכישה ותפעול מכל F16 וחמקן, מתאים מאין כמותו לתרחישים בעזה ולבנון - ויצרניתו בכלל שייכת לאלביט. למה הוא לא משרת בצה"ל?

09.01.2021, 16:05 | ניצן סדן

שלום, כאן הקברניט; למה חיל האוויר הישראלי לא מפעיל מטוסי A10? על הנייר, נראה שהוא מושלם לתרחישי חירום גדולים פה במזרח התיכון. פעמים רבות שאלתם אותי על כך - במיילים למערכת, באינסטגרם ואפילו ברחוב. ומשואל לשואל, קלטתי עד כמה מאפייני מטוס התקיפה האגדי תפורים על ישראל; זו שאלה טובה, שראויה לתשובה טובה.

לטורי הקברניט הקודמים

אז בואו נתחיל במטוס עצמו: הוא תוכנן בסבנטיז להשמדת שיריון במסגרת פלישה סובייטית למערב אירופה, שלפי כל התחזיות תכלול כמה אלפי טנקים ורבבות נגמ"שים. המטוס תוכנן לטוס לאט ונמוך מאוד, ולהיות זריז דיו כדי לחוג ולהכות באויב שוב ושוב.

מטוס התקיפה הכי מפורסם בעולם. A10 מטוס התקיפה הכי מפורסם בעולם. A10 מטוס התקיפה הכי מפורסם בעולם. A10

ואיך יכה? באמצעות תותח כל כך גדול וחזק, שבנו את המטוס סביבו: מפלץ בשם GAU8 אוונג'ר, בעל שבעה קני 30 מ"מ וקצב ירי של 60 פגזים בשנייה. ולא רק: תחת כנפיו הרחבות מתלי נשיאה רבים לפצצות מצרר, פצצות חכמות, פצצות לשימוש כללי, רקטות, טילים נגד טנקים והכל בו זמנית. זה אולר שווייצרי של אש אוויר-קרקע.

מתאר המשימה הזה היה מסוכן להדהים: חיל השיריון הסובייטי לא יוצא מהמיטה בלי תותחי נ"מ ניידים, משגרי טילי נ"מ לטווח בינוני ובכל מחלקת חי"ר יש פק"ל סטרלה - טיל כתף. לטוס נמוך לתוך כל תזמורת המוות הזאת זה כמו לרוץ בשיא המהירות לתוך גדר צבר (ולא בעונת הסברס, כן? פרי לא יצא לך מזה). ולכן, בנו האמריקאים את ה-A10 כך שישרוד כמה שיותר בתוך כל זה. איך? זה מתחיל בצורה שלו: המנועים נמצאים מעל לגוף, בזווית בה מי שירה על המטוס מלמטה ומהחזית יפגע בגחון ולא במנוע. הם צוידו במיגון טיטניום כזה שיעצור גם פגיעה ישירה של פגז 23 מ"מ - כמו של סוללות השילקה, תותח הנ"מ העיקרי של הגוש הסובייטי.
 

המון חימוש על המון מתלי נשיאה. A10 המון חימוש על המון מתלי נשיאה. A10 המון חימוש על המון מתלי נשיאה. A10

תא הטייס מוקם בתוך אמבטיית טיטניום, והחופה עצמה מוגנה בכמה שכבות זכוכית משוריינת. הרעיון היה לבנות מטוס שלא סתם יחטוף פגיעות וימשיך לטוס, אלא יחטוף וימשיך להילחם.

מסגרת הזנב עוצבה כך שתסתיר קצת את גזי הפליטה ותקשה על נעילת טילים מונחי חום, מארזי נורים נגד טילים הוצבו גם בגוף וגם בכנפיים, ובהם מספר כפול של נורים מסוגים שונים, והשיא הוא במערכת ההידראולית - זו שמאפשרת שליטה בהגאים: ל- A10 היו כמה כאלה בתוספת מערכות גיבוי, פלוס מצב ידני לתרחיש יום הדין בו כולן קרסו (זה קרה פעם, לטייסת אמיצה מאוד. שמעתם את הסיפור של קילר קמפבל?). אפילו הגלגלים לא נכנסים עד הסוף לגוף, כדי שבמקרה של נחיתת גחון יגרם פחות נזק לשלדה ואפשר יהיה להשמיש את ה-A10 ולשלוח אותו להילחם שוב.

מנועים מעל לגוף, תא צוות משוריין. A10, צילום: USAF מנועים מעל לגוף, תא צוות משוריין. A10 | צילום: USAF מנועים מעל לגוף, תא צוות משוריין. A10, צילום: USAF

בימים בהם פותח, היה אולי המטוס הכי חשוב של ארה"ב ושל ברית נאט"ו כולה. הוא-הוא זה שנועד למנוע את כיבוש העולם החופשי. היו לו רק שתי מגבלות: מדובר בכלי איטי ועם טווח קצר שיודע לעבוד רק בקו החזית (ולשם כך, לפעול ממסלולי עפר וכבישים). ואז בריה"מ קרסה לתוך עצמה וכל הקיום שלו נהיה מיותר.

אבל הגנרלים ראו את הפוטנציאל ונתנו ל-A10 ג'וב חדש: סיוע קרוב לכוחות קרקע. חי"רניקים בעיראק נקלעו למארב בוואדי? יבוא A10 וידליק את כל הרכס; טנק עלה על מטען בבוסניה וצלפים מונעים חילוץ נפגעים? יבוא A10 ויחזיר את הבניין ממנו יורים למצב חומרי בניין; יחידת עילית באפגניסטן גילתה מחנה אויב חשאי? תמיד יש A10 בסביבה, פנוי להובלה עם שש פצצות של רבע טון.

ליין מטוסי A10, צילום: USAF ליין מטוסי A10 | צילום: USAF ליין מטוסי A10, צילום: USAF

וזה עבד יופי: כל מלחמות ארה"ב מהאייטיז ועד היום הוכיחו שיש למטוס הזה הרבה מה לתרום. ולא רק, זה גם מטוס הלחימה הכי זול בקטלוג האמריקאי (פחות מ-40 מיליון דולר), שהכי זול לתחזק, ועם הבלאי הכי נמוך ביחס לכמה שמפעילים אותו; מטוס-פועלים, עם עלות לוגיסטית סובייטית.

עכשיו, מה צה"ל יכול לעשות עם מטוס כזה? בעבר גם אנחנו חששנו ממתקפת שיריון נרחבת - אכלנו כאלה במלחמת יום כיפור גם בסיני וגם ברמת הגולן, ולמדנו מהטעות. הוקמו יחידות נ"ט מיוחדות, נרכשו מסוקי קרב שיכולים לפצח טנקים ממרחק גדול ועוד. בינתיים השתנתה השיטה בצד הסורי, ולא ברור עד כמה ישתתפו טנקים במתקפה על ישראל אם תהיה, ומצרים? כבר בכלל לא אויבת.

פאנטום ישראלי מעל טנקים בגזרת סיני, במלחמת יום הכיפורים, צילום: ארכיון חיל האוויר פאנטום ישראלי מעל טנקים בגזרת סיני, במלחמת יום הכיפורים | צילום: ארכיון חיל האוויר פאנטום ישראלי מעל טנקים בגזרת סיני, במלחמת יום הכיפורים, צילום: ארכיון חיל האוויר

אז איזה צורך יש לישראל במטוס קרב שיודע לטוס רק בקו החזית ולמחוק כל מה שזז שם? כי גם אם לא יופיעו ברמת הגולן הסורית אלף הטנקים שהוקצו במקור למתקפה על ישראל, עדיין תהיה תנועה רבה בחזית הצפון: חוליות שיגור רקטות, חוליות נ"ט, נגמ"שים שמעבירים חיילים ועוד ועוד.

נכון להיום, אין לישראל יכולת לנטרל את התנועה הזאת בצורה גורפת ובמהירות מהאוויר. אפשר להשמיד גשרים, לחורר כבישים ועוד, אפשר לשלוח מסוקי שרף (אפאצ'י מדגם D) שמסוגלים להשמיד הרבה מאוד כלים, אך הרוב המכריע נוע ינוע.

A10 בצבעי חיל האוויר הישראלי (אילוסטרציה), צילום: USAF A10 בצבעי חיל האוויר הישראלי (אילוסטרציה) | צילום: USAF A10 בצבעי חיל האוויר הישראלי (אילוסטרציה), צילום: USAF

A10 יוכל להשיג אפקט מאוד רחב בתרחיש כזה, ומאוד מהר: מבנה A10 נושא הרבה יותר כוח אש ממבנה שרף, ומסוגל לעוט על שיירה ולהשמיד את כל הכלים ממש ביעף אחד. מהירותו אולי תת-קולית, אך עדיין גבוהה פי ארבעה משל מסוק, ושרידותו גדולה בהרבה.

התכונות הללו מאפשרות גמישות רבה; למשל, רביעיית A10 כותשת עמדות של דיביזיה סורית בנאווא שבדרום הרמה, כשצץ מודיעין על כוחות עתודה שנצפו בסוויידא, עשרות ק"מ מזרחה? הרביעייה יכולה להיות שם תוך דקות ונושאת מספיק חימוש כדי לבצע שתי משימות בגיחה אחת, אולי שלוש.

פצצה חכמה על מטרה אחת, צרור תותח למטרה אחרת, ושמונה רקטות לבאה בתור. A10 בפעולה, צילום: USAF פצצה חכמה על מטרה אחת, צרור תותח למטרה אחרת, ושמונה רקטות לבאה בתור. A10 בפעולה | צילום: USAF פצצה חכמה על מטרה אחת, צרור תותח למטרה אחרת, ושמונה רקטות לבאה בתור. A10 בפעולה, צילום: USAF

אגב, כל מלחמה היא מלחמה של מספרים, ואתם יודעים בדיוק אילו מספרים: שעת טיסה של A10 עולה 28.2% פחות משעת טיסה של F16 ו-70% פחות משעת טיסה של F35 (לפי תחשיבי חיל האוויר האמריקאי), כך שעם מטוס כזה אפשר להשמיד הרבה אויבים בחזית ולעשות זאת יותר בזול. גם בזירת לבנון יכול מטוס כזה להועיל ולספק סיוע אש צמוד לחי"רניקים בכפרי דרום המדינה אם יידרשו להיכנס לשם שוב.

ומה לגבי לחימה בעזה? ובכן, ה-A10 יכול לשאת את אותו חימוש מדויק שמטיל צה"ל ממטוסי F15 ו-F16. כמעט בכל תרחיש אוויר-קרקע יש ערך ל-A10 פה באזורנו (וכמטוס זריז במיוחד שנולד כדי לטוס נמוך, חישבו כמה יפה יהיה מפגן יום העצמאות).

שימושי כמעט בכל תרחיש. A10 בצבעי ישראל, צילום: USAF שימושי כמעט בכל תרחיש. A10 בצבעי ישראל | צילום: USAF שימושי כמעט בכל תרחיש. A10 בצבעי ישראל, צילום: USAF

אבל ישנן כמה סיבות בגינן צה"ל לא מנסה להצטייד במטוס הזה, וזו הזדמנות מצוינת לגעת קצת בעולם המבלבל של אסטרטגיות ההצטיידות הביטחונית. בראש ובראשונה, סחר בנשק זה לא סופרמרקט, ולא כל מה שעל המדף אפשר גם להכניס לעגלה. אפילו לא כשיש לך השפעה על המפעל: המטוס פותח בידי חברת פיירצ'יילד, כיום בבעלות חברת M7 שבעצמה שייכת לאלביט.

ממשלת ארה"ב היא שקובעת מה ייעשה עם הטכנולוגיה שפותחה עבורה. היא לא תרצה למכור לנו A10, ובצדק: אם תעשה זאת, תירה לעצמה ברגל עם שבעה קנים. למה? כי לאמריקאים חשוב בימים אלה לקדם רכישת מטוסי F35, שמוצעים לשותפותיה בתור פיתרון לכל צורך.

פס הייצור של מטוס ה-F35, צילום: scoopnest פס הייצור של מטוס ה-F35 | צילום: scoopnest פס הייצור של מטוס ה-F35, צילום: scoopnest

בארה"ב מועסקים כיום יותר ממאה אלף איש בייצור המטוס הזה, וללא הזמנות לא תהיה להם עבודה. ה-F35 התגלה כיקר בהרבה ממה שהוערך, וככל שיימכרו יותר מהם למדינות זרות, כך יחייה פס הייצור יותר ויממן את עצמו - וארה"ב לא תצטרך לשלם יותר על כל חתיכה כדי להימנע ממכת אבטלה.

סיבה נוספת היא שעסקי נשק הם סיפור של פוליטיקת פנים לא פחות מפוליטיקת חוץ וישנו איזון עדין בין היצרניות בארה"ב. למשל, אם אחת זוכה בחוזה ממשלתי גדול, יוכלו יריבותיה להצטרף ולבנות עבורה רכיבים, כדי שלא ייאלצו לפטר עובדים ולסגור מכלולים.

A10 בצבעי ארה"ב ולצידו אחד בצבעי ישראל (אילוסטרציה), צילום: USAF A10 בצבעי ארה"ב ולצידו אחד בצבעי ישראל (אילוסטרציה) | צילום: USAF A10 בצבעי ארה"ב ולצידו אחד בצבעי ישראל (אילוסטרציה), צילום: USAF

כאמור, כל A10 כזה יבוא במקום מטוס אחר, וזה ייצור בלאגן: לוקהיד מרטין נערכה לייצור מטוסי F35 שיוקצו לישראל. מה יקרה איתם עכשיו? היא אמורה לשלם לפועלים, מהנדסים, בוחנים, טייסי ניסוי, עובדי קפיטריה ומה לא, והכסף הזה צריך לבוא מעסקה ממשלתית. ליצרניות הנשק כוח גדול על פני הממשלה, ובקלות יוכלו לדרוש פיצוי או לייקר את מה שהן מוכרות לארה"ב עצמה.

סוגיה אחרת קשורה לשרידות בגזרת רמת הגולן הסורית; הנ"מ של היום הוא פשוט לא מה שהיה פעם. ה-A10 תוכנן לעבוד בזירה בה רוב האיומים הם טילים חלשים וקצרי טווח, בעודו טס מתחת לכיסוי המכ"מ של נ"מ זירתי כבד. אבל כיום יכולה סוללה זירתית כמו ה-S300 לחסל גם מטרות נמוכות וזריזות. מסוק יכול להתחבא מאחורי קפל קרקע ולהינצל, ו-F16 יכול להגיע במהירות ולהתחמק בתמרון חריף - אך ה-A10 יהיה טרף קל.

שיגור טיל S300, צילום: sinodefence שיגור טיל S300 | צילום: sinodefence שיגור טיל S300, צילום: sinodefence

בראייה אסטרטגית, מצטייד כל צבא בפתרונות לבעיות שלו, בדגש על שיפור מוצרים קיימים ולא השקעה בתשתיות הנדרשות למוצרים חדשים. בשנות השבעים והשמונים הסתדר חיל האוויר עם מטוסי פאנטום, סקייהוק וכפיר שמילאו את תפקידי הסיוע הקרוב, ולכן לא עלתה הדרישה ל-A10. עם הזמן הגיעו שיפורי חימוש וחיישנים, והדגמים המאוחרים של ה-F16 איפשרו להחליף את המטוסים הללו.

בנוסף, כל יתרונות ה-A10 הפוטנציאליים מתנגשים במציאות במזרח התיכון: המטוס הזה יודע להתמודד עם סביבה עשירה בנ"מ קצר טווח, בטווח קצר ועם מתקפות שיריון גדולות. ולצה"ל פשוט יש בעיות אחרות - עם הנ"מ בסוריה ולבנון אנחנו מסתדרים; הנ"מ באיראן לא רלוונטי כי ה-A10 כלל לא מגיע עד לשם; ומתקפת שיריון המונית כבר הבנו שירדה מן הפרק. והפיתרון של צה"ל - מטוסי ה-F16 - אולי אינו מושלם לסיוע קרוב, אך סוגר את הפינה.

A10 בפעולה A10 בפעולה A10 בפעולה

אך ישנה סיבה הרבה יותר פשוטה בגינה ישראל אפילו לא מנסה להשיג מטוסי A10: נפלא ככל שיהיה, לא ממש צריך אותו בשטח. את רוב הסיוע הקרוב לחי"ר ומשימות התקיפה של צה"ל עושים תותחי ארטילריה. אם יש עליונות אווירית ומל"טים שיושבים על גזרות הפעולה של האויב, אפשר לקבל תמונת HD של כל טמבון של משגר רקטות ולהוריד עליו גשם של פגזים תוך ממש דקה.

גם אם ה-A10 היה זול פי עשרה לתפעול, עדיין היה יקר פי עשרה מתותח על זחלים או מרגמה על משאית. הודות לארטילריה ניידת, מסוקי הקרב של צה"ל לא נושאים בנטל הסיוע הקרוב רוב הזמן - ומוקצים בעיקר לתקיפת מטרות איכות, כוחות שיוצאים לאיגופים ומהלכים מסוכנים אחרים. ולכן, אנו מסתפקים בכלים רב משימתיים, ולא צריכים את אלוף העולם בסיוע קרוב. טיסה נעימה!

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות