אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
גם התרומות לא מגיעות למוסדות התרבות: "הביג מאני שלנו הלך לאיבוד השנה"

גם התרומות לא מגיעות למוסדות התרבות: "הביג מאני שלנו הלך לאיבוד השנה"

ביחד עם הסגר נעלמו השנה ערבי הגאלה המפוארים, שמביאים את התרומות הגדולות למוסדות התרבות. המוזיאונים והתזמורות מיהרו לקיים אירועים מקוונים, אך גם הם מודים שהכנסתם מתרומות צללה במיליוני דולרים

10.01.2021, 21:27 | מאיה נחום שחל

כבר כמעט שנה שמכירות כרטיסים במוסדות התרבות בארץ ובעולם דלילות או כמעט לא קיימות. עבור מוסדות רבים תרומות הן חלק נכבד בתקציב השנתי, ובהיעדר ערבי גאלה, קוקטיילים ואירועים מיוחדים - חלה גם ירידה חדה בהכנסות.

קראו עוד בכלכליסט

בארה"ב, על פי דו"ח של TRG Arts, מכירות הכרטיסים למוסדות של אמנויות הבמה בנובמבר 2020, צנחו ב־96.3% בהשוואה לנובמבר 2019. התרומות הפרטיות ירדו בכ־38%. שם הבינו שצריך למצוא דרך אלטרנטיבית לקיים את אירועי ההתרמה כדי לשרוד. הפילהרמונית של ניו יורק למשל "הקימה לתחייה" על מסך את המלחין והמנצח הנודע לאונרד ברנשטיין בערב גאלה וירטואלי שקיימה בחודש שעבר.

ערב גאלה מקוון של התזמורת הפילהרמונית ערב גאלה מקוון של התזמורת הפילהרמונית ערב גאלה מקוון של התזמורת הפילהרמונית

לגאלה הווירטואלית יש יתרונות: עלות ההפקה נמוכה יותר, אין קייטרינג, סידורי שולחן ופרחים ואפשר להזמין עשרות אלפי אנשים, להבדיל מאולם הקונצרטים שיכול להכיל רק כמה אלפים לכל היותר. אולם בשורה התחתונה באותו ערב גייסה התזמורת רק שליש מהסכום שגייסה שנה קודם לכן: 1.1 מיליון דולר לעומת 3.6 מיליון דולר.

ומה קורה אצלנו? קרן התזמורת הפילהרמונית הישראלית ואגודות ידידי התזמורת ברחבי העולם קיימו שני ערבי גאלה וירטואליים בניצוחו של המנהל המוזיקלי להב שני. הראשון ביוני בהנחיית השחקנית הלן מירן, והשני בדצמבר בהשתתפות אמנים ישראלים ובינלאומיים מובילים, בהם המלחין זוכה פרס האוסקר הנס זימר והשחקנית בט מידלר.

"התרומות הן כ־18% מסך התקציב שלנו בשנה רגילה, השנה הן מהוות כ־15%", מספרת מנכ"לית קרן התזמורת טלי גוטליב. "החוויה הקולקטיבית של מוזיקה ואירועים היא מנוף ובסיס משמעותי לגיוס כספים שלנו וכמו רבים אחרים גם אותנו הקורונה תפסה בשאלה איך אנחנו יוצרים את אווירת הקהילה בריחוק חברתי וסגר".

הקרן הצליחה לשמור על קשר באמצעות מערך דיוור דו־שבועי לידידים בארץ ובעולם הכוללים את התוכן הדיגיטלי שהתזמורת יצרה ופלייליסט שמרכיב כל פעם נגן אחר לפי טעמו האישי. בנוסף דאגו להתקשר לשאול בשלומם של התורמים — דבר שלא נעשה בשגרה.

"מבחינת חשיפה היו ערבי הגאלה הצלחה מסחררת. הראשון זכה ל־500 אלף צפיות והשני ליותר מ־200 אלף", מספרת גוטליב. "צפו בהם אנשים מכל העולם, כולל מקומות שהתזמורת לא מסיירת בהם כמו זימבבואה, איראן, סוריה וטרינידד. השקענו מאמצים להגיע לכל העולם כי לצד החשיפה המטרה היתה גיוס כסף".

בערב הראשון גויסו 720 אלף דולר ובשני כ־250 אלף דולר. "ביוני היתה ממש אווירת מלחמה וסולידריות, אבל זו הלכה ונחלשה ככל שחודשי המגפה נמשכו — וכך גם הסכומים הלכו וקטנו" מספרת גוטליב, היא מוסיפה שגם השתרשה תרבות אינסטנט של גאלות וירטואליות תמורת סכומים נמוכים, בערך כמו בהתרמה מדלת לדלת".

"המוזיאון חטף מכה"

במקביל הקרן פנתה לתורמים הוותיקים שנוהגים לפקוד את הגאלות הפיזיות. באירוע הפיזי אפשר לרכוש כיסא בודד ב־1,400 שקל ושולחן יקר ב־50 אלף שקל. "פנינו לאנשים שרוכשים בדרך כלל שולחנות והודענו שהשנה אין אירוע פיזי אבל אפשר להקדיש 'כיסא נגן' — תרומה של 25 אלף דולר המתפרסת על פני 5 שנים. מכרנו 13 כיסאות נגן, והמטרה היא למכור 80 עד סוף הקורונה".

מוזיאון תל אביב, צילום: אוראל כהן מוזיאון תל אביב | צילום: אוראל כהן מוזיאון תל אביב, צילום: אוראל כהן

במוזיאון תל אביב התרומות מהוות כ־25%־30% מהתקציב השנתי בשנה רגילה וכ־12% השנה. הקורונה תפסה את הנהלת המוזיאון במהלך בנייה מחדש של אגודת הידידים הבינלאומית בארה”ב בראשותה של היו"ר עירית רפפורט. "המוזיאון חטף מכה אנושה כי זו עבודה שמחייבת כוחות בשטח שלא קרו", מספרת מנכ"לית המוזיאון טניה כהן עוזיאלי. "לעומת זאת הצלחנו בכמה מיזמים שהם לא כסף גדול".

הראשון הוא קרן עידוד שהושקה ביוני. אחרי השבוע הראשון לפתיחה המחודשת התגאו בהנהלה במספר יפה של מבקרים ופנו לתורמים להושיט יד. "אני מאמינה שגם הפילנתרופים מכירים את המצוקה ורוצים לתת גייסנו לקרן כמיליון שקל".

היוזמה השנייה היא קמפיין עם אגודת הידידים הבריטים של המוזיאון, אירוע דיגיטלי באולמות המוזיאון בנושא אלימות כלפי נשים. "הקורונה העלתה את מספר מקרי האלימות במשפחה וחיפשנו דרך לחבר בין עולם התרבות עם צו השעה החברתי". באירוע גויס סכום של 20 אלף שקל לפעילות במקלטים לנערות במצוקה.

קרן רפפורט תגדיל השנה את התמיכה בקהילת האמנים ותרכוש עבודות בסך 150 אלף דולר. בנוסף תממן הקרן תערוכת אמנות ישראלית עכשווית במרחב הציבורי.

פרופ' שמעון שוקן הקים עבור המוזיאון את Artseed. קבוצה שהוקמה במטרה לרכוש יצירות ישירות מאמנים צעירים ולצרפן לאוסף הקבוע של המוזיאון. כל חבר יתרום 15 אלף שקל ויהפוך לידיד המוזיאון. עד כה גויסו 150 אלף שקל. "מעניין לנסות לעשות טרנספורמציה של פילנתרופיה, שיותר מחשיבה בתקופה הזאת מתן כסף לאנשים שאין להם אוכל ובתי חולים, ולהגיד שגם תרבות היא אמצעי לתמוך בקהילות שנפגעו. אבל הביג מאני שלנו הלך לאיבוד השנה", מסכמת כהן עוזיאלי.

עדי שמגר, מנהלת גיוס המשאבים בישראל של להקת המחול בת שבע, מסבירה שאם באירופה רוב התמיכה היא ציבורית ובארה”ב רובה מתרומות, ישראל נמצאת באמצע. "בימים כתיקונם התקציב שלנו מורכב מ־40% הכנסות עצמיות, 30% תרומות ו־30% תמיכה ציבורית. אצלנו המכה הגדולה היא בהכנסות העצמיות שנחתכו בצורה דרמטית".

בבת שבע לא קיימו גאלות מקוונות לגיוס כספים. "יש לנו מעגל סולידי והדוק של תורמים ותומכים שלא ייתנו ללהקה ליפול. הם מתגייסים בשגרה וגם בזמן משבר. מכיוון שלא היתה אפשרות לקיים אירועים, גאלות ופרויקטים מיוחדים, שהם תמיד המנוף שלנו לגיוס, אין ספק שההכנסה מתרומות ירדה, אפילו כדי לגייס תורמים חדשים. המעגל ההדוק הוא זה שהחזיק אותנו, כך גם עם התורמים מחו"ל".

במוזיאון ישראל מהוות התרומות 45% מהתקציב, שעמד ב־2019 על 120 מיליון שקל. שליש מהן מקרנות צמיתות. "זה אומר שבערך 30% מהתקציב הוא מתרומות שמתחדשות וצריך לגייס", מסביר מנכ"ל המוזיאון עידו ברונו. "השנה הבנו שעולם התרומות נמצא באי שקט אז פנינו לאגודת הידידים וביקשנו תמיכה מיוחדת שתעניק יציבות, וביולי קיבלנו הבטחה לתרומה של 4 מיליון דולר מאגודת הידידים האמריקאית".

למוזיאון ישראל 16 אגודות ידידים בעולם. עם פרוץ המשבר בנו מערכת של אירועים מקוונים במטרה לשמור על קשר אתן, כמו מפגשים מקוונים עם אמנים ויוצרים, תערוכות וירטואליות, דיאלוגים ושיחות. "האגודות בעולם עושות פעולות אונליין וגאלות לגיוס. יצרנו לשם כך המון תכנים כדי לתת תחושה של קשר בתקופה שקשה לשמור על קשר, וזה עובד יפה".

קייט בלאנשט. משתתפת באירועים וירטואליים לתורמים הגדולים , צילום: גטי קייט בלאנשט. משתתפת באירועים וירטואליים לתורמים הגדולים | צילום: גטי קייט בלאנשט. משתתפת באירועים וירטואליים לתורמים הגדולים , צילום: גטי

ערב עם קייט בלאנשט: הדרכים היצירתיות להגיע לכיסם של התורמים

מסיבות קוקטייל וגאלות בזום היו האמצעי העיקרי לגיוס תרומות בתחילת המגפה, אך עם הזמן מחפשים מוסדות התרבות דרכים יצירתיות חדשות להגיע לכיסם של התורמים. "עייפות האירועים המקוונים", מגדיר זאת מנהל מוזיאון הגוגנהיים ריצ'רד ארמסטרונג שביטל את הגאלה הדיגיטלית ובמקומה ייסד "קרן גאלה" לתורמים.

בגרנד פארק אופרה מציעים שיר יום הולדת אישי מזמר הבריטון הנודע בריאן טרפל; במנצ'סטר יזמו לקראת חג המולד פרויקט עם מכירה פומבית שכל הכנסותיה לאמנים ומעצבים. ב-50 חלונות ברחבי העיר הוצגו ציורים, פסלים ומיצגים, כולל פסיפסים של מארק קנדי ומרי גודווין, צילומים של בנג'י ריד וציורים של אמן הרחוב "Hammo"; הנשיונל אופרה בלונדון מציעה מפגשים וירטואליים עם במאים, זמרים ונגנים, כולל סיורים מאחורי הקלעים במחסני התלבושות והייצור; שחקנית הקולנוע קייט בלאנשט משתתפת באירועים וירטואליים, כולל הופעה באירוע הגאלה של האקדמיה למוזיקה בברוקלין, והניו יורק סיטי בלט, שנוהגים מדי שנה לערוך אירוע כריסמס לתורמים ,כולל סיור מאחורי הקלעים אחרי צפיית ב"מפצח האגוזים", המירו את האירוע בסיור וירטואלי עם הבלרינה הראשית טיילר פק. מי שרכש כרטיסים לצפייה במופע גם קיבל ממתקים ומעדנים שהונחו על מפתן הדלת.

מריל סטריפ , צילום: גטי מריל סטריפ | צילום: גטי מריל סטריפ , צילום: גטי

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות