אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
27.6 מיליארד שקל לא הגיעו לנפגעי הקורונה צילום מסך: לע"מ

ניתוח כלכליסט

27.6 מיליארד שקל לא הגיעו לנפגעי הקורונה

האוצר חשף אתמול נתונים עגומים: הגירעון שילש את עצמו, ועומד על 160 מיליארד שקל, כ־11.7% מהתוצר; הכנסות הביטוח הלאומי צנחו ב־22.9 מיליארד שקל והכנסות המדינה ממסים ב־6.5 מיליארד שקל; ורק 86% מהכספים שהוקצו לסיוע למשק בקורונה הגיעו ליעדם

12.01.2021, 07:03 | עמרי מילמן

משרד האוצר פרסם אתמול (ב') את דו"ח ביצוע התקציב ל־2020, שמראה בין היתר כמה מהכסף שהוקצה לסיוע למשק באמת הגיע ליעדו - והתוצאה אינה משהו להתגאות בה. זה אולי מסביר את העובדה שלפחות עד כה, שר האוצר ישראל כץ הרחיק את עצמו ממנו.

קראו עוד בכלכליסט

מתוך סך התוכנית הכלכלית, שאמורה היתה לעמוד על 137.3 מיליארד שקל, המשק קיבל סיוע של 109.7 מיליארד שקל - רק 80%. סכום זה כולל גם אשראי והתחייבויות לספקים שטרם שולמו. בניכוי ההתחייבויות, המצב מעט יותר טוב, עם ביצוע של 86% מחבילת הסיוע שהובטחה למשק ב־2020 - 73 מיליארד שקל מתוך 85 מיליארד שקל.

קשה לקרוא לזה הצלחה - וכאשר יורדים לפרטים אפשר למצוא כשלים רבים. זו אולי הסיבה שבמשרד האוצר עשו מאמץ גדול לכנס את בכירי המשרד שיסבירו מדוע הנתונים אינם גרועים כפי שהם נראים.

שר האוצר ישראל כץ. הרחיק את עצמו מפרסום נתוני הביצוע, צילום מסך: לע"מ שר האוצר ישראל כץ. הרחיק את עצמו מפרסום נתוני הביצוע | צילום מסך: לע"מ שר האוצר ישראל כץ. הרחיק את עצמו מפרסום נתוני הביצוע, צילום מסך: לע"מ

עד כה, במשרד עשו הפרדה ברורה בין חבילת הסיוע ל־2020 לבין חבילת הסיוע של 2021, שאושרה תקציבית רק לפני שבועות אחדים במסגרת תיקונים שנעשו בתקציב ההמשכי. פתאום, כדי לטשטש את התמונה, באוצר מנסים למסגר את שתי החבילות כחבילה אחת. זה מאפשר להציג מצג שווא כאילו הביצוע הגיע ל־98%, באמצעות הכנסת הוצאות מ־2021 והוצאות שאינן חלק מחבילת הסיוע אך קשורות לקורונה, כמו תשלום גבוה יותר על החיסונים לעומת ההערכה הראשונית, מימון עלויות עודפות הקשורות לבחירות בקורונה.

חלק מסעיפי הביצוע מצביעים על כישלון של משרד האוצר והעומד בראשו. כך למשל, רק 77% מהסיוע למגזר השלישי, בהיקף של 230 מיליון שקל, חולקו בפועל; שיקולי אגו של כץ עיכבו את השקתה של תוכנית עד לדצמבר, ורק 84% מתוך 375 מיליון שקל שהובטחו בוצעו בפועל; רק 52% מתוך 300 מיליון שקל שהוקצו למענקי סיוע לפיתוח תשתיות בעסקים קטנים ובינוניים חולקו; ותקציב דיגיטציה ולמידה מרחוק, גם הוא בהיקף 300 מיליון שקל, הגיע לביצוע של 47% בלבד.

כך מנפחים תקציב

לצד אלו, כמה סעיפים מעידים על ניפוח התוכנית בשלב השקתה. כך למשל, עם ניסוח התוכנית צפה האוצר שהחזר מקדמות מרשות המסים יעמוד על 3 מיליארד שקל, אולם עד כה אושרו 56 מיליון שקל בלבד - 2% מהסכום הכולל. כך גם במשיכת פיקדון לחיילים משוחררים, שם עיכובים בביצוע הובילו לכך שמתוך 2.1 מיליארד שקל נמשכו רק 775 מיליון שקל, כ־36%.

כמה כישלונות גדולים פגעו בביצוע תקציבי הקורונה כמה כישלונות גדולים פגעו בביצוע תקציבי הקורונה כמה כישלונות גדולים פגעו בביצוע תקציבי הקורונה

נתוני הביצוע הסופיים של חבילת הסיוע שופכים אור חדש על התפטרותו הדרמטית של שאול מרידור מתפקידו כראש אגף תקציבים באוגוסט. במכתב שהוציא במקביל לעזיבתו, מרידור האשים את כץ ב"ניסיונות לשנות אומדנים תקציביים על מנת לייצר מקורות פיקטיביים לצורך חלוקת תקציבים נוספים". לטענת מרידור, כץ ביקש ממנו להקצות כספים מסעיפים שלא מומשו במלואם למטרות אחרות. הנתונים שפרסם היום האוצר מעידים כי הטענות של מרידור היו מוגזמות. אפשר לטעון שלא נכון לנצל את חבילת הסיוע במלואה ונכון להשאיר רזרבות חבויות, כפי שאגף תקציבים נוהג לעשות במסגרת כל תקציב שנתי. אלא שחבילת הסיוע מומנה על ידי קופסה חוץ תקציבית, וככזו אין הרבה ערך לכלול בה רזרבות סמויות שכן מראש מדובר בפריצה של מסגרות התקציב.

גרועים בגירעון

במקביל לדו"ח הביצוע, האוצר פרסם היום נתון דרמטי: הגירעון ל־2020, שהגיע ל־160.3 מיליארד שקל, שהם 11.7% מהתמ"ג. מדובר בזינוק דרמטי מגירעון של 52.2 מיליארד שקל בסוף 2019, ובגירעון הגדול ביותר מאז שנות ה־80.

הגירעון האדיר הזה מורכב מכמה חלקים, כאשר הגדול מביניהם הוא חבילת הסיוע לקורונה, בהיקף של 68.6 מיליארד שקל. הסעיף הגדול ההא הוא ירידה של 22.9 מיליארד שקל בהכנסות הביטוח הלאומי ואחריו ירידה של 6.5 מיליארד שקל בהכנסות מסים. לפי הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג, ב־2020 תירשם ירידה של 3.3% בתוצר של ישראל.

הגירעון יכביד על כלכלת ישראל הגירעון יכביד על כלכלת ישראל הגירעון יכביד על כלכלת ישראל

האוצר הציג אתמול גם השוואה בינלאומית, שמעלה כי הגירעון בישראל גבוה בהשוואה לממוצע מדינות הייחוס שלה, העומד על 8.5%. בהשוואה למדינות אלו, לישראל יהיה קשה הרבה יותר להפחית את הגירעון ביום שאחרי.

בקרב אותן מדינות - כמו פולין, סלובניה, צ'כיה ואסטוניה - ממוצע הגירעון הצפוי ל־2020 טרום הקורונה עמד על 0.3%, לעומת 3.8% בישראל. הנתון הזה ממחיש עד כמה משה כחלון באוצר, תחת בנימין נתניהו כראש ממשלה, סיכן בצורה מממשית את היציבות הפיסקלית של המשק כאשר איפשר לגירעון לזנק.

למרות המשבר, הכנסות המדינה התכווצו רק במעט למרות המשבר, הכנסות המדינה התכווצו רק במעט למרות המשבר, הכנסות המדינה התכווצו רק במעט

נתוני האוצר כללו גם פירוט של הכנסות המדינה ממסים, מהן ניתן ללמוד לא מעט על השינויים שחלו על המשק בשנה החולפת. כך למשל, ירידה של 4% בהכנסות מחברות ועצמאים נובעת גם מפגיעה בפעילות בעקבות הקורונה, אך בעיקר בגלל זינוק ב־2019 עקב כמה עסקאות גדולות כמו מכירת הבאנה לאבס לאינטל ב־2 מיליארד דולר. בגביית מס הכנסה לא נרשמה ירידה, משום ששכרם הממוצע של העובדים שהוצאו לחל"ת נמוך יחסית ובמקרים רבים לא הגיע לרף המס המינימלי לגביית המס.

לעומת זאת, בניכויים משוק ההון - כלומר גביית מס על רווחים ממכירת מניות וניירות ערך אחרים - נרשם זינוק של 25%, שמוסבר בעיקר במכירה מסיבית של מניות ומימוש רווחים על רקע האי־ודאות של תחילת משבר הקורונה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות