חיסון לדמוקרטיה - רק כשנתניהו יעזוב

המתקפה המרוכזת של שלטון נתניהו על הקונסטיטוציה הישראלית משתקפת בצניחת אמון הציבור במוסדות המדינה וגם בתחושה שהדמוקרטיה הישראלית בסכנה. כך עולה ממדד הדמוקרטיה שפרסם אתמול המכון הישראלי לדמוקרטיה. נשיא המדינה ראובן ריבלין, בתגובה למדד, לא נקב בשם המפורש שאחראי למשבר הזה, אבל קשה לפספס את כוונתו כשדיבר על ה"מנסים לשכנע אותנו שהמנגנונים שלנו רקובים, שתומכי המחנה הנגדי נוכלים, או אפילו בוגדים חלילה, האשמה מתועבת שמוטב שתיעלם מהשיח הציבורי".

ישראל נקלעה לשילוב קטלני בין משבר בריאותי וכלכלי מתמשך לבין ניהולו בידי ראש ממשלה נאשם. נאשם בפלילים שגורלו הפוליטי והמשפטי נכרכו זה בזה, ובמקביל גם על צווארנו. והתוצאה היא שאמון הציבור צולל. ומי בתחתית? הפוליטיקאים (ממשלה, כנסת, מפלגות) שמתנקשים במשטר ו"גוררים" עמם מטה את המשפט, המשטרה והתקשורת שמדורגים קצת מעליהם. ואפילו מרכזי הקונצנזוס, שמדורגים גבוה יותר, צה"ל ונשיא המדינה, מאבדים מכוחם.

וזה המדרון שממנו גולשים לפשיזם, לדיקטטורה, לתיאוקרטיה. דמוקרטיה היא איזון עדין ומורכב בין ערכים לאינטרסים, בין מיעוט לרוב, בין זכויות אדם לפררוגטיבות שלטוניות. דמוקרטיה היא תשלובת עדינה של פלורליזם, פשרות, כבוד האדם וכבוד הדדי. מאז שנתניהו אסר עליה מלחמת חורמה ומסר אותה לניהולם של הבריונים שהמליך עלינו, היא מאויימת, נשחקת ונרמסת. אז מה הפלא שהציבור מתקשה לתת בה אמון? אם הממשלה מנאצת את מערכות המשפט והתקשורת, נגיף חוסר האמון מתפשט. לנגיף הזה יש חיסון שעל פיתוחו מופקדים הציבור והפוליטיקאים שמבינים את הסכנה, שמבינים שהצלת הדמוקרטיה תלויה בסיום שלטון נתניהו. ארה"ב הבינה את זה וחילצה עצמה מהבור. במרץ תקבל ישראל את ההזדמנות שלה לתקן את המדד ואת המשטר.