צילום: אוראל כהן
מחקר: המגוון הביולוגי של רכיכות מול חופי ישראל קרס בעשורים האחרונים ב-90%
מדובר באובדן המינים הימי הנרחב ביותר מסוג זה שזוהה בעולם, שמקורו ככל הנראה בעיקר בשינויי אקלים - כך לפי המחקר שהתפרסם בכתב העת המדעי Proceedings of the Royal Society B. אחד מהמשתתפים במחקר, ד"ר גיל רילוב: "זהות מין הרכיכות חשובה, כי זה משפיע על המערכת האקולוגית"
המגוון הביולוגי של רכיכות ילידות ממקור ים תיכוני מול חופי ישראל קרס בעשורים האחרונים ב-90%, ככל הנראה בעיקר בגלל שינויי אקלים - אובדן המינים הימי הנרחב ביותר מסוג זה שזוהה בכל מקום בעולם; כך לפי מחקר שהתפרסם בכתב העת המדעי Proceedings of the Royal Society B.
"זיהינו היעלמות של הרבה זנים מקומיים", אמר לכלכליסט ד"ר גיל רילוב, אקולוג ימי, חוקר בכיר במכון לחקר ימים ואגמים ואחד מהמדענים במחקר. "זה לא שאין רכיכות בים, אבל רוב מה שאתה מוצא חי מתחת למים היום. אלה רכיכות שפלשו, בעיקר מים סוף וקצת מהמפרץ הפרסי. ישנו מין אחד שמקורו במפרץ הפרסי שהראנו בניסויים שהוא עמיד גם ב-36 מעלות. יכול להיות שזה החילזון היחיד שימשיך לזחול פה כשהמים יתחממו, אם המים ימשיכו להתחמם בחופינו לרמה כזו. בשלושת העשורים האחרונים הם כבר התחממו בכמעט שלוש מעלות, מ-29 מעלות ל-32 באוגוסט".
קראו עוד בכלכליסט
בכל הנוגע למרבית המינים של ייצורים ימיים, היעדר מידע היסטורי מונע אפשרות להשוות בין המצב כיום למצב בעבר. ואולם, מינים רבים של רכיכות משאירים מאחוריהם עדות לקיומם בדמות הקונכיה שבה הם חיים ושנשארת על קרקעית הים מאות, אם לא אלפי שנים, אחרי מותם. במחקר זה, שהמדען הראשי שחתום עליו הוא הטקסונום ד"ר פאולו אלבנו מאוניברסיטת וינה, ביצעו החוקרים השוואה בין עושר מיני הרכיכות שחיות כיום מול חופי ישראל, למאספים של כונכיות ריקות על הקרקעית בבתי גידול ובעומקים שונים.
"זה מאפשר להשוות למינים שהיו כאן בעבר, לפחות כשמדובר במינים עם קונכיות", אמר רילוב. "כשבוחנים את המצאי שהיה במשך עשרות ומאות השנים האחרונות, רואים שיש הרבה פחות מינים של ים תיכון מאשר בעבר והרבה מינים פולשים מים סוף. במחקר קודם שערכנו במעבדתי הראנו היעדר כמעט מוחלט של רכיכות מקומיות בשוניות הרדודות של הים התיכון הישראלי, ושלטון של מינים זרים. המחקר החדש מראה כי הדבר נכון גם בקרקעיות חוליות, ורק בשוניות עמוקות בעומק מאה מטר, שדגמנו לפני שנתיים מול חופי חיפה, המינים הזרים כמעט לא נמצאים וישנם עדיין הרבה מינים מקומיים. רוב המינים הפולשים הם ממקור של ימים טרופיים ולכן חובבי חום. ייתכן שההתחממות של המים הרדודים עוזרת להם להתבסס שם".
לדברי רילוב, הממצאים תואמים לממצאים שעלו במחקרים אחרים שביצע. "במחקרים אלו, שחלקם עוד לא פורסם, ראינו שמינים מקומיים רבים פחות נפוצים מאשר מינים פולשים. זה נכון לרכיכות אבל גם לאצות, קיפודי ים ועוד. קיפודי ים היו מאוד נפוצים בשוניות הרדודות לאורך החוף שלנו עד לפני עשור או שניים, והיום לא מוצאים אותם כמעט בכלל. בניסוי שפורסם בשנים האחרונות הראינו כי הם מתים ב-30.5 מעלות, כלומר, אין להם סיכוי לשרוד את הקיץ הישראלי שם היום. ניסויים אחרים הראו כי רוב המינים המקומיים שעדיין איתנו יותר רגישים להתחממות מאשר מינים שפלשו לחופינו".
רילוב מסביר כי "יש גם אפשרות שחלק מהמינים המקומיים נפגעו גם מהמינים הפולשים. הקיפודים ניזונים מאצות, ובמאה האחרונה חדרו לים התיכון שני מיני דגים ים סופיים חובבי אצות – שהדייגים קוראים להם ארסים – והם ניידים הרבה יותר וזוללים אצות בקצב מהיר ועל שטחים גדולים. עשינו ניסוי שהתפרסם בשנה שעברה בכתב העת Ecology, בו שמנו קיפודי ים בכלובים על הקרקעית ובחלק מהכלובים אפשרנו לדגים להיכנס. הדגים אכלו לקיפודים את כל האצות. הקיבות של הקיפודים היו ריקות יותר ואברי הרבייה שלהם קטנים יותר לעומת אלה של קיפודים ללא נוכחות דגים. כלומר, כנראה שלא רק הטמפרטורה הרגה אותם, אלא גם התחרות עם המינים הפולשים שפגעה בתזונה וברבייה שלהם. יכול להיות שזה נכון גם למינים אחרים".
המשך ההתחממות הגלובלית, מזהיר רילוב, צפוי להחמיר את העלמות המינים המקומיים. "יישארו כאן המינים העמידים ביותר. התופעה לא קיימת רק ברכיכות, אבל הן משאירות קונכיות שמאפשרות לראות מה היה בעבר. אצות או ספוגים למשל לא משאירים כמעט שום דבר. אנחנו עושים הרבה ניסויים כדי לראות איך המינים המקומיים והפולשים שורדים היום ואיך הם ישרדו בעתיד. המאמר הזה מדגים את המשמעות העצומה של שינוי אקלים כחלק מהשינויים הגלובליים שהעולם שלנו חווה. האזור שלנו הוא בין המתחממים ביותר בים התיכון, הטמפרטורות עלו בשתיים-שלוש מעלות בתוך שלושה עשורים, זה אזור מפתח של התחממות ומהווה דוגמה להשפעות הדרמטיות של השינויים הגלובליים על מערכות ימיות".
מה זה כבר משנה אם זה מין מקומי או פולש? במקום רכיכה ממין אחד, יש רכיכה ממין אחר.
"הזהות חשובה, כי זה משפיע על המערכת האקולוגית. נניח שנעלם טורף מקומי ונכנס במקומו טורף שלא אוכל את אותו הדבר, או טורף יותר חזק. למשל דג הזהרון היפה שרואים בשוניות אילת הינו טורף דגים שפלש לחופי ישראל ואוכלוסייתו גדלה מאוד בשנים האחרונות. יכול להיות שהטריפה שלו תשפיע מאוד על המינים המקומיים וכך על המערכת האקולוגית כולה. אין לו מקבילה ים תיכונית. זה קרה בקרביים - הזהרון פלש, ופגע אנושות במערכת האקולוגית באזור. הזהות והתכונות של המינים יקבעו מה יקרה למערכת".