אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
התעשייה הישראלית היא הבסיס לעמידה בהסכמי פריז צילום: יח"צ

דעה

התעשייה הישראלית היא הבסיס לעמידה בהסכמי פריז

סגירת תעשיות ומפעלים ופגיעה במשק האנרגיה אינן הפתרונות שבזכותן נעמוד ביעדים הסביבתיים. כדי שנוכל לעמוד ביעדים שהוצבו אנחנו צריכים להישאר קרוב ולהשתמש בתשתית התעשייתית המפוארת כמקפצה לתעשיית העתיד

12.01.2021, 12:05 | ד"ר אריק סמל
לרגל ציון 5 שנים לחתימת הסכם האקלים בפריז ובמסגרת ועידת האקלים הבינלאומית שהתקיימה לאחרונה בבריטניה, הכריז ראש הממשלה נתניהו כי "ישראל מחויבת לחלוטין למעבר מדלקים פוסיליים לאנרגיה מתחדשת עד לשנת 2050".

הצהרת ראש הממשלה, לצד התכניות שמקדמת הממשלה בתחום האנרגיה והסביבה, ובראשן תוכניתו של משרד האנרגיה לייצור 30% חשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2030, מצטרפת להכרזותיהן של מדינות עולם נוספות אשר חתמו על הסכם פריז והתחייבו למצוא דרכים להתמודד עם שינויי האקלים. אולם על אף היעדים הברורים שנקבעו והפעולות שכבר ננקטות בשטח כמו הפחתת השימוש באנרגיה פוסילית, הנעת רכבים בחשמל וייצור חשמל מאנרגיית שמש, לא נצליח לממש את היעדים אם לא נעזר בתעשייה "הישנה" והמסורתית אשר מהווה את הבסיס לשינוי.

מפעלי זיקוק באשדוד, צילום: עמית שעל מפעלי זיקוק באשדוד | צילום: עמית שעל מפעלי זיקוק באשדוד, צילום: עמית שעל

בשנים האחרונות התעשייה בישראל מתמודדת עם אתגר תדמיתי גדול, ולעיתים אף נדמה כי היא הפכה לשק החבטות הציבורי. מקבלי החלטות – הן ברמה הארצית והן המקומית, מתעלמים מתרומתה רבת השנים ומנצלים את הבמה התקשורתית על מנת לקדם אינטרסים אישיים על פני המפעלים. כך לדוגמא, בעוד שהתעשייה ומשק האנרגיה מסתכלים קדימה – מצמצמים השפעות סביבתיות, מפתחים מוצרים ירוקים יותר ומשקיעים סכומי עתק בטכנולוגיות המתקדמות ביותר להפחתת הפליטות, האיומים על סגירתם לצד החרפת הרגולציה רק מתרחבים.

הטענה שבכל העולם מוותרים על תשתיות האנרגיות "הישנות" אינה מדויקת, ואף מטעה. הסכם פריז הגדיר יעדים להפחתת פליטות גזי החממה והמדינות החתומות עליו נדרשות להציג תכניות מפורטות וארוכות טווח לעמידה ביעדים. אך בזמן שבישראל פועלים לסגירת התעשייה, במדינות העולם המתקדמות השכילו להבין שהדרך לעמידה ביעדי ההסכם תוך שמירה על משק כלכלי פועל ומתפקד, תתאפשר באמצעות שימוש בתעשייה הקיימת ופיתוח פתרונות טכנולוגיים וסביבתיים במקביל. כך לדוגמא, באיטליה ובצרפת, הסבו בתי זיקוק לייצור מוצרי אנרגיה ובאמצעות פסולת אורגנית ושמני צמחים הם מייצרים דלקים ביולוגיים. בספרד ובהולנד השתמשו ביכולות של מפעלי התעשייה הכבדה הקיימת לייצור ואחסון מימן ירוק המשמש לייצור דלקים סינטטיים נקיים וגרמניה הנחשבת למובילה סביבתית, עיגנה השנה ובפעם הראשונה את השימוש במימן שנחשב אידיאלי כחומר כגלם לאנרגיה ב'חוק הגנת האקלים' של המדינה ובתוכניותיה. והרשימה עוד ארוכה.

היות ובמדינות רבות המעבר היעיל והמהיר לאנרגיה חדשנית ונקיה יותר נעשה באמצעות הפלטפורמות התשתיתיות הקיימות, לא ייתכן שבישראל – אומת הסטארט-אפ והטכנולוגיה, הדברים יהיו אחרת.

סגירת תעשיות ומפעלים ופגיעה במשק האנרגיה אינן הפתרונות שבזכותן נעמוד ביעדים הסביבתיים. ההפך הוא הנכון: מהלך שכזה יצרף מאות אלפי משפחות למעגל האבטלה הגובר, יבריח משקיעים פוטנציאלים אשר רואים בתעשייה הישראלית הזדמנות עסקית, יפגע ברציפות התפקודית של המשק – ובעיקר, לא יביא לפתרון המיוחל של הפחתת הפליטות.

כדי שנוכל לעמוד ביעדים שהוצבו אנחנו צריכים להישאר קרוב ולהשתמש בתשתית התעשייתית המפוארת כמקפצה לתעשיית העתיד. כבר היום, ניתן להשתמש במפעלים, במיכלי האחסון ובצנרות הולכת הדלקים אשר כבר פרוסים ברחבי הארץ ועל ידי הסבתם לאנרגיות ירוקות כמו מימן והטמעת טכנולוגיות מתקדמות, נוכל לקיים תעשיית אנרגיה ירוקה, מתקדמת ויעילה יותר שתספק את צרכי המשק תוך שמירה על הסביבה. יתרה מכך, השימוש בתשתיות הקיימות על פני הקמתן מאפס יחסוך משאבים, זמן ובזבוז כספי ציבור בתקופה מאתגרת.

אין זה חלום. משק האנרגיה והתעשייה הישראלית מקנים לנו יתרון ויכולות להוביל את מהפכת האנרגיה הנקייה ולהיות מהמדינות הראשונות שתעמדנה בהסכמי פריז.

ד"ר אריק סמל הוא סמנכ"ל מדיניות איכות הסביבה, ניהול סיכונים וקיימות במכון הישראלי לאנרגיה וסביבה

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות