אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חיסוני קורונה לקטינים - תעורר מחלוקות בין הורים פרודים? ומה תשובת המשפט בעניין צילום: שרון לוין

חיסוני קורונה לקטינים - תעורר מחלוקות בין הורים פרודים? ומה תשובת המשפט בעניין

בהיעדר מחקרים מבוססים או חוות דעת סדורות באשר ליעילות החיסונים או תופעות הלוואי הנלוות להם, ניכר כי בתי המשפט יצטרכו לקחת בחשבון את כלל השיקולים הרלוונטיים בטרם החלטה בדבר מתן חיסוני קורונה לקטינים במקרה של מחלוקות בין ההורים

14.01.2021, 15:30 | דנה תירוש אליהו וליאת שקלרז הורוביץ

 מוגש מטעם Dun's 100

לעתים הורים נדרשים לקבל במשותף החלטות בנושאים הנוגעים לבריאותם ולרווחתם של ילדיהם, בין אם הם פרודים או גרושים ובין אם הם חיים יחד. קבלת ההחלטות הנוגעות לבריאותם של קטינים, קשה במיוחד במצבים שבהם ההורים עצמם נתונים במחלוקת.

מחלוקת בין הורים בעניין טיפול רפואי לקטינים, עשויה לנבוע מהשקפות עולם שונות, מתפיסות מנוגדות בנוגע לטיפול הראוי לילד או לעצם הצורך בטיפול, מקבלת מידע מנוגד ממקורות שונים, משיקולים כלכליים וממאבקי כוח בין הורים; לדאבוננו, לא חריגים במחוזותינו מקרים בהם הורים הנתונים ממילא בסכסוך ביניהם, ניצלו את הצורך בהסכמת שני ההורים לצורך מתן טיפול רפואי, כדי להתנגח אחד בשני והכל על גבם של הקטינים.

בכדי להבין את מעמדם של הורים ומהיכן נובע הצורך בהסכמת שניהם, נבחן את חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, המסדיר את זכויותיהם וחובותיהם ההוריות בכל הקשור להסכמה לטיפול רפואי בקטין.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962

מסדיר את הקשרים בין הורים לילדיהם הקטינים ואת האחריות של מבוגרים כלפיהם.

במסגרתו נקבע כי "ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים".

כי "באפוטרופסותם לקטין חייבים ההורים לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין".

ואף כי "בכל עניין הנתון לאפוטרופסותם חייבים שני ההורים לפעול תוך הסכמה; הסכמתו של אחד מהם לפעולתו של רעהו יכולה להינתן מראש או למפרע, בפירוש או מכללא, לעניין מסוים או באופן כללי; וחזקה על הורה שהסכים לפעולת רעהו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר".

המשך הסעיף עוסק במפורש בפעולה שהורים רשאים לנקוט במצבים דחופים "בעניין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מההורים לפעול על דעת עצמו". משמעות הדבר היא שבמצבים חריגים, כגון טיפול שאינו סובל דיחוי וכאשר ההמתנה להסכמה עלולה להביא לפגיעה בקטין, אפשר לתת טיפול רפואי גם אם לא הוצגה למטפל הסכמת ההורה השני לטיפול.

עו"ד דנה תירוש אליהו ועו"ד ליאת שקלרז הורוביץ, צילום: שרון לוין עו"ד דנה תירוש אליהו ועו"ד ליאת שקלרז הורוביץ | צילום: שרון לוין עו"ד דנה תירוש אליהו ועו"ד ליאת שקלרז הורוביץ, צילום: שרון לוין

אז מה קורה שכאין הסכמה? לעניין זה מתייחס סעיף 19 לחוק וקובע; "לא באו ההורים לידי ההסכמה ביניהם בעניין הנוגע לרכוש הקטין, רשאי כל אחד מהם לפנות לבית-המשפט והוא יכריע בדבר. לא באו ההורים לידי הסכמה ביניהם בעניין אחר הנתון לאפוטרופסות, רשאים הם יחד לפנות לבית-המשפט, ובית-המשפט, אם לא עלה בידו להביאם לידי הסכמה ואם ראה שיש מקום להכריע בדבר, יכריע הוא בעצמו או יטיל את ההכרעה על מי שימצא לנכון.

מחלוקת בדבר מתן טיפול רפואי לקטין:

 

מתן הסכמה מדעת לטיפול רפואי נחשבת פעולה משפטית, ולכן בדרך כלל נדרשת הסכמת ההורים לפני מתן טיפול רפואי לקטין עד גיל 18 ,למעט כמה תחומים המוסדרים בחקיקה.

ניתן להבחין בין טיפול רפואי שגרתי (למשל ביקור אצל רופא ילדים ומתן תרופות לטיפול בשפעת), לטיפול שאינו שגרתי, טיפול מורכב (כמו ניתוח או טיפול נפשי) וטיפול רפואי דחוף (למשל טיפול בשבר או בחום גבוה- שאינו מצריך הסכמה).

אנשי המקצוע מציינים כי מחלוקות בדבר מתן טיפול רפואי זה או אחר מתעוררות במצבים רפואיים מורכבים, כאשר נדרש טיפול רפואי לא שגרתי, שעשוי להיות חד-פעמי (למשל ניתוח)או מתמשך (למשל טיפול נפשי). עם זאת, מרבית המחלוקות בין הורים לעניין טיפול רפואי לקטין, כן או לא, עולות בעניין חיסונים ומתן אנטיביוטיקה.

חיסונים הינם הטכנולוגיה הרפואית הנפוצה בעולם ואחד מעשרת ההישגים הבולטים במאה ה-20 בבריאות הציבור. ארגון הבריאות העולמי הגדיר חיסוני ילדים כצו מוסרי של החברה לילדיה ולבריאות הציבור , הן בהיותם הדרך היעילה והטובה ביותר למניעת מחלות ומגפות בפרט, שיפור בבריאות ובהתפתחות האנושית והן בשל תרומתם למניעת עוני ועידוד השוויון והצדק בבריאות.

על אף היתרונות והתמורות הרבות של החיסונים, במהלך ההיסטוריה הרפואית, עוררו החיסונים לא פעם התנגדות: התנגדות אישית של הורים לחסן את ילדיהם ו/או התנגדות מאורגנת של קבוצות מטעמים פוליטיים- חברתיים- כלכליים.

אז אמרנו שדרושה הסכמה בין ההורים לצורך חיסון ילדים המשותף, וגם אמרנו שבהיעדר הסכמה ניתן לפנות לביהמ"ש, אז מהי עמדתו של ביהמ"ש?

סעיף 3 לאמנה בדבר זכויות הילד שנחתמה באו"ם ונכנסה לתוקפה בישראל בשנת 1991, קבעה כי העיקרון המנחה בכלל הפעולות הקשורות בקטינים- יהא טובתו של הקטין. על פי עקרון על זה, מחובתו של ביהמ"ש לבחון את טובת הקטין באופן אקטיבי קודם לבחינת אינטרסים וזכויות של אחרים שעשויים להתחרות בעקרון זה. בבחינת כל מקרה ספציפי לגופו, על ביהמ"ש להתחקות אחר טובתו של ילד ספציפי במאזן השיקולים הקיימים לפניו.

המסגרת הנורמטיבית לשיקולי ביהמ"ש, נקבעה בפרשת בן אכר ולפיה : -

מדובר במבחן של תועלת מול סיכון. "יש לבחור באותה פעולה, אשר תוצאתה תגדיל במידה הרבה ביותר את רווחתו של הקטין... במסגרת מבחן זה, עלינו לבדוק אם הטיפול הוא "מידתי"- היינו, אם יש בו כדי להיטיב את מצבו של המטופל במידה מספקת כדי להצדיק את נקיטתו, במיוחד על רקע כל נזק או הכבדה אפשריים שהוא עלול לגרום, אם הוא עולה על החלופות העומדות על הפרק...".

ומן הכלל אל הפרט- המלצת משרד הבריאות באשר למתן חיסוני השגרה, קרי, אותם חיסונים הניתנים במרכזי טיפת חלב ובבתי הספר, ללא תשלום, נבחנו ונקבעו על ידי גורמים מקצועיים ומדובר בהמלצה גורפת וחד משמעית לכלל הילדים בישראל. היוצאים מן הכלל הם המקרים בהם ישנו טעם שבגינו יומלץ שלא לבצע חיסון זה או אחר מבין חיסוני השגרה (כגון שקיימים ביחס לאותו ילד ספציפי ליקויים ידועים מראש של המערכת החיסונית).

כלומר, בעניין של מתן חיסונים שבשגרה וככל וישנה חוות דעת מוצקה של משרד הבריאות בעניין, יהיה על ההורה המתנגד למתן החיסון לילדו הקטין להמציא חוות דעת מוצקה הקובעת מפורשות כי מתן החיסון יכול להזיק לו. לא זו אף זו, גם כאשר ההורה יביא חוות דעת השוללת את מתן החיסון, יעדיף בית המשפט את עמדת משרד הבריאות וזו בעקבות קביעתה של השופטת באותו פסק הדין כי:

"... העמדה הרווחת והמקובלת בכל העולם, היא כי התועלת הנובעת מהחיסונים עולה לאין ערוך על הסיכון הטמון בהם... קיימים לעמדה זו מתנגדים, אך נראה כי מדובר במיעוט שולי יחסית".

המגמה הרווחת כיום, היא כי חיסונים שבשגרה במיוחד כאלה הניתנים לקטינים בגיל הרך, ינתנו ויאושרו על ידי בית המשפט משום שחלות עליהן המלצות משרד הבריאות באשר למתן החיסונים.

אך אין הדבר משליך בהכרח על החיסונים מפני מגפת הקורונה, שאמנם ניתנים כעת לאוכלוסיות בסיכון בלבד, אך צפויים להינתן לכלל האוכלוסייה בקרוב, מה שוודאי יביא להצפה את בתי המשפט במחלוקות בין הורים שאינם מסכימים בינם לבין עצמם, אם לחסן את ילדיהם או אם לאו. בהיעדר מחקרים מבוססים או חוות דעת סדורות באשר ליעילות החיסונים או תופעות הלוואי הנלוות להם, ניכר כי בתי המשפט יצטרכו לקחת בחשבון את כלל השיקולים הרלוונטיים בטרם החלטה בדבר מתן חיסוני קורונה לקטינים במקרה של מחלוקות בין ההורים.

מאת דנה תירוש אליהו, עו"ד, ליאת שקלרז הורוביץ, עו"ד, שקלרז-תירוש, משרד עורכי דין וגישור

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות