אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בתי החולים העצמאיים שובתים: "צריכים 800 מיליון שקל מיד" צילום: ענבר טויזר

בתי החולים העצמאיים שובתים: "צריכים 800 מיליון שקל מיד"

הדסה, שערי צדק, לניאדו, מעייני הישועה ושלושה בתי חולים בנצרת נמצאים על סף קריסה כלכלית, לאחר שטיפלו באוכלוסיות שמהן הגיעו מרבית חולי הקורונה. משרד האוצר: "בהתאם לבקשה שהעלו מנהלי בתי החולים, סוכם כי נזרז את התמיכה בהם"

17.01.2021, 06:52 | אדריאן פילוט

כ־800 מיליון שקל, זה הסכום שדורשים לאלתר בתי החולים הציבוריים־עצמאיים כדי לשרוד את שנת 2021, בעת שמחלקות הקורונה מצויות בתפוסת שיא. בתי החולים הללו - הדסה, שערי צדק, לניאדו, מעייני הישועה ושלושה בתי חולים בנצרת: האנגלי, הצרפתי והמשפחה הקדושה - מחויבים לטפל בכל אזרח, אך הם אינם נמצאים בבעלות ממשלתית, הממשלה אינה מחויבת לסייע להם, והם מתבססים על הכנסותיהם בלבד. כעת, בפתח השנה החדשה, הם עומדים על סף קריסה כלכלית, זאת לאחר שהם נשאו ברוב העול של הטיפול בחולי קורונה, שכן הם טיפלו באוכלוסייה שממנה הגיעו מרבית חולי הקורונה: ירושלמים, חרדים וערבים.

קראו עוד בכלכליסט

באוצר מסבירים כי 800 מיליון שקל אינם מיועדים אך ורק לתשלום משכורות, אלא ליצור כרית ביטחון תקציבית, דבר שמצריך ממשלה קבועה ומדיניות תקציבית, שלא יכולה להתקיים בימים אלו של ממשלת מעבר ותקופת בחירות.

"רכשנו ציוד ותרופות, ובשיאו של גל שלישי אין לנו מאיפה לשלם לספקים שלנו, לשולמנים. אני מתבייש להיות מנהל בית חולים היום בישראל. אין לי איך לשלם לספקי האנטיביוטיקה שלי", הסבירו בתחילת השבוע במסיבת עיתונאים ומפגן מחאה מול משרד האוצר בירושלים הפרופסורים נדב חן ופהד חכים, מנהלי בתי החולים לניאדו והאנגלי, עת איימו להשבית החל מהיום את הפעילות האלקטיבית (פעילות שאינה דחופה).

אם לא יהיו התפתחויות דרמטיות, שלא נראות באופק, הם צפויים הבוקר להפחית עד להפסיק את הפעילות האלקטיבית, ומיום רביעי להיכנס למתכונת שבת עד להודעה חדשה. לפי עדויות של מנהלי בתי חולים, המזומן שבקופותיהם אינו מספיק לתשלום משכורות בסוף החודש.

אין דיוני תקציב

כפי שפורסם ב"כלכליסט" בשבוע שעבר, אותם בתי חולים במיוחד סובלים מהיעדר מנגנון התחשבנות (קאפ) בין בתי החולים לקופות חולים, כלומר קופות החולים יכולות לדרוש מהם הנחות משמעותיות מאוד עבור פרוצדורות רפואיות, ואם הם, חלקם ממש קטנים, לא ייענו לאותן דרישות, בכוחן של אותן קופות "לייבש" אותם, כלומר להפנות חולים לבתי חולים ממשלתיים ושל ה"כללית".

בי"ח הדסה, צילום: ענבר טויזר בי"ח הדסה | צילום: ענבר טויזר בי"ח הדסה, צילום: ענבר טויזר

משרד הבריאות בעצם פועל ב"כובע כפול", כשהלכה למעשה הוא רגולטור של המערכת ובעלים של מחצית ממנה. התופעה הזו בלתי רצויה בעליל, ודו"חות רבים, הן של ועדות ייחודיות והן של מבקר המדינה, כבר התריעו מפניה עת התברר כי בתי החולים העצמאיים הם גם יותר יעילים כלכלית מהממשלתיים.

גורמים באוצר הסבירו כי הדרישה למצוא הסדרה קבועה לאותם בתי חולים היא לגיטימית, אבל דבר כזה חייב להיעשות במסגרת דיוני תקציב מדינה ועיצוב מדיניות ממשלתית רחבה, תנאים שאינם קיימים.

כמו כן הם הסבירו כי בניגוד לבתי חולים ממשלתיים, בתי החולים העצמאיים נהנים מכמה יתרונות יחסיים אסטרטגיים, כגון העובדה שאינם מוגבלים על ידי נציבות שירות המדינה או הממונה על השכר, והם יכולים לספק שירות רפואה פרטית (שר"פ).

"נמשיך לממן עלויות קורונה"

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "בתי החולים הציבוריים ונציגי משרד האוצר, ובראשם סגן השר יצחק כהן, נפגשו בשבוע שעבר לישיבת עבודה פרודוקטיבית. בהתאם לבקשה שהועלתה על ידי מנהלי בתי החולים בישיבה, סוכם כי ייעשה מאמץ לזרז את תמיכות המדינה לבתי חולים אלו. בסוף השבוע החלה עבודה מואצת על מנת לעמוד בבקשה זו ולייצר ודאות תקציבית והבטחת תזרים לבתי החולים.

כדי להתמודד עם ההשלכות הכלכליות של נגיף הקורונה, העביר משרד האוצר לבתי החולים הציבוריים בשנת 2020 מאות מליוני שקלים, ואף התחייב להמשיך ולממן את עלויות הקורונה גם ב־2021".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות