מומחה חיסונים מאיכילוב: "בעוד שבועיים נוכל להגיד שעברנו את שיא המגפה"

איך אתה רואה את מהלך ההתחסנות והאם האפקט כבר ניכר במחלקות האשפוז? 

"מהלך ההתחסנות מדהים. אנחנו מובילים עולמית בשיעור המתחסנים ומגיעות ברכות לכל העוסקים במלאכה. לארצות אחרות יש חיסונים אבל לא את המערך הלוגיסטי של קופות החולים שיש לנו. רואים התחלה של האטה בקצב העליה במספר החולים הקשים ובמצב קריטי, אבל זה יכול להיות גם הודות לסגר. כיוון שראשוני המתחסנים קיבלו חיסון לפני 4 שבועות - אני מקוה שבשבוע-שבועיים הקרובים נוכל להתחיל לראות אפקט ושנוכל לומר 'עברנו את השיא'. אנחנו בתחילת חלון זמנים שבו נתחיל לראות חולי בקרב מחוסנים לעומת לא מחוסנים – ואז אפשר יהיה להבחין בין אפקט החיסון לסגר".

הסיפור הנורבגי אמור לעורר בנו דאגה? תמותה בקרב קשישים שחוסנו.

"לא. נשמע שהם חיסנו לפי קריטרונים אחרים מאצלנו ועכשיו הם ישנו אותם. אני לא רואה את ההגיון בלחסן קשישים במצב ירוד או על ערש דווי, כשכמות החיסונים בנורבגיה מוגבלת (עד אתמול חיסנו רק 30 אלף איש)".

המוטציה הבריטית מדבקת מאוד אך לא מחמירה את החולי, אבל הדרום אפריקאית מעוררת דאגה.

"זו סיבה תאורטית לדאגה, אבל עדיין אין פעמוני כשלון באוויר. יש המון מוטציות כל הזמן, מה שמעניין הוא האם יש מוטציות מדבקות יותר או כאלה שמשפיעות על המציאות הקלינית של החולים. עמידות לחיסון של המוטציה הדרום אפריקאית אפשרית תאורתית, אבל עדיין אין לנו הוכחות שזה קיים. בכל מקרה לחיסון יעילות של 95%, הוא לא ידביר את החולי, ולעיתים יוריד רק את העוצמה שלו. כרגע אנחנו עדיין לא עומדים בפני מוטציה חדשה שמחייבת להתחיל הכל מהתחלה. ודאי שזה אפשרי תאורתית, אבל ככל שיחסנו יותר אנשים הסיכוי למוטציות מהסוג הזה ילך וירד".

עד כמה אתה מוטרד מתרחיש של גילוי עמידות לחיסון?

"החיסון פועל דרך 'הספייק', חלבון מרכזי בנגיף, שדרכו הוא נכנס לתאי הגוף. נכון להיום יש פחות מוטציות בחלבונים קריטיים לנגיף. אם יש מוטציה בחלבון שלא יודע להיכנס לתא - הוא לא עושה נזק. אחד הדברים שאנחנו מנסים להשיג בחיסון הרבה אוכלוסיות - שיהיו פחות מוטציות כי הנגיף ישתכפל פחות פעמים. ככל שהוא מתרבה יותר יש סיכוי סטטי גדול יותר למוטציות. הסיבה שכולם מדברים על המוטציה הבריטית היא שהיא מדבקת יותר, מייצרת "הר גדול יותר" של נדבקים". 

אז נרדוף אינסוף פעמים אחרי הזנב שלנו? בכל פעם הנגיף ייפתח עמידות לחיסון התורן? 

"למרות שאת החיסון עצמו ניתן לפתח מהר – ברור שזו לא תוצאה רצויה. לא נראה ירידה בכמות ההדבקות אלא ירידה בכמות האנשים שמגיעים לבתי חולים, שזה המדד המשמעותי. מבחינת האוכלוסייה והמשק, זה יהפוך כבר למשהו שאפשר לעמוד בו.  עכשיו, כששני שלישים מקבוצת הסיכון חוסנה, החיסונים מכניסים אופטימיות זהירה".

אם בסוף כולנו בסירה אחת עם העולם - מה זה עוזר שישראל אלופת העולם בהתחסנות מהירה?

"כמובן ש'לייבא' חולים דרך שמיים פתוחים זה לא טוב, גם כי החיסון לא יעיל ב-100%, וגם כי יש אוכלוסייה עם מערכת חיסון חלשה שלא יכולה להתחסן (חולים אונקולוגים וכו') שנשארת חשופה. אבל כן נתרחק מהמקום המסוכן מרגע שרוב האוכלוסייה בסיכון מחוסנת. נכון שהנגיף משגשג באנשים עם מערכת חיסון חלשה, אבל בסוף הדרייבר העיקרי הוא מספר הנדבקים, כי ככל שהנגיף מתרבה יש יותר מוטציות. בהתרבות בסדרי גודל של מיליוני בני אדם, כבכל התחלקות יש סיכוי למוטציה - זה כל פעם לזרוק קובייה. סיכוי של אחד למיליון בין מיליוני נדבקים זה כבר לא סיכוי כל כך מועט. הורדת מספר החולים תוריד את מספר המוטציות הרעות לנו קלינית".

מה תרחיש האימים ומה התרחיש האופטימי שלך?

"תרחיש האימים הוא מוטציה שתשפר את יכולות הנגיף: שיהיה יותר מדבק, יותר מסוכן קלינית, ועמיד לחיסון. נגיף דוגמת האבעבועות השחורות הרג פי 100 והיה מדבק יותר, אז ודאי שיש תסריטים גרועים משלנו. התסריט הטוב, ואני רוצה להאמין שהוא זה שיקרה, שהקורונה לא תמוגר אבל תיהפך לעוד מחלה, שמידי פעם רואים אבל לא ברמת מגיפה, שנהפוך את הקורונה מאסון עולמי לעוד מחלה".