אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

מבחן רכב

סיאט ליאון: משתהה בזינוק אך מתגמלת במהירויות גבוהות

סיאט לאון החדשה מספקת הנאה בנסיעה מהירה, מה שיסייע לה לשמור על מעמדה אצל הנהג הישראלי. מנגד, מהלך דוושה מעורפל גורם לה להגיב מוזר בעת זינוק מרמזור אדום

18.01.2021, 08:09 | תומר הדר

הם רוצים תחרות. בתחנת דלק במג'דל שמס האדומה מקורונה, ברחוב ראשי נטול דאגות בתל אביב, אפילו בכביש הערבה תחת איום משטרתי תמידי. אפס שיקול דעת, הרבה חישוקי גלגלים גדולים, הרבה אגזוזים רועשים. בעלי סיאט לאון מכל הדגמים הוותיקים אוהבים לשדרג את הרכב, אוהבים להתחרות בסיאט לאון החדשה כדי לבדוק מה היא שווה, כדי להוכיח ששלהם יותר חזק. להם יש סיאט לאון קופרה, סיאט לאון FR, סיאט לאון טורבו, המון טורבו.

בנהיגה בקו ישר כל מי שמתקין מגדש טורבו יותר גדול הוא מלך הכביש. בהיבט זה, סיאט לאון היא מכונית אנומלית, מכונית שהצליחה לתפוס את המקום שאכלסו בעבר בעלי סובארו, לפני זה פיג'ו ולפני זה אלפא רומיאו: מכונית עממית לכאורה שנופלת בידיים של קהל שמבין את הפוטנציאל. קהל שמבין רכב אבל לפעמים לא מבין מה רע בלקיים תחרות האצה מטופשת ברחוב בלב תל אביב.

סיאט לאון, צילום: עמית שעל סיאט לאון | צילום: עמית שעל סיאט לאון, צילום: עמית שעל

הלחיצה נענית באיחור

סיאט לאון היא עוד מכונית משפחתית שמבוססת על פלטפורמה מוכרת של קונצרן פולקסווגן שנקראת MQB. על הפלטפורמה הזאת מבוססים עוד הרבה דגמים של הקונצרן, למשל, פולקסווגן גולף וגם סקודה אוקטביה. אבל בניגוד לדגמים האלה, ללאון יש חשיבות אדירה עבור סיאט, כי מדובר במכונית משפחתית שנמכרת יותר מרכבי כביש־שטח, עניין של העדפות של קהל מקומי של סיאט בספרד, בעיות אספקה וייצור של רכבי הכביש־שטח של סיאט וגם העובדה שבפועל מדובר פשוט במכונית משפחתית שהדורות הקודמים שלה הצליחו היטב.

סיאט לאון נהנית ממעמד מעניין גם בישראל: בעבר סיאט היתה מותג יחסית אנונימי, כיום יש לו כמה גרסאות ספורטיביות לרוב הדגמים וגם כמה גרסאות אזרחיות משעממות. לכן לא נדיר למצוא לאון ספורטיבית עם מעל 200 כוחות סוס ולצידה ברמזור גם גרסת סטיישן של לאון ליסינג עם מנוע קטן במיוחד. ללאון שלנו יש מנוע שמשותף לרוב הדגמים של קונצרן פולקסווגן. מנוע טורבו בנפח 1.5 ליטרים שמפיק 150 כוחות סוס.

למנוע הזה יש גם מערכת מיילד הייבריד, כלומר מערכת שרותמת חלק מאנרגיית הבלימה של הרכב ומשתמשת בה להפעלת מערכות חשמל שונות. המערכת פועלת היטב: סיאט לאון מסוגלת להגיע לצריכת ליטר בנזין לכל 15 קילומטר. תיבת ההילוכים בעלת שבע מהירויות, והלאון, לפחות זו שלנו בגרסה העממית, מכוילת לחיסכון.

עיצוב מאופק שלא מצליח לייצר וואו, צילום: עמית שעל עיצוב מאופק שלא מצליח לייצר וואו | צילום: עמית שעל עיצוב מאופק שלא מצליח לייצר וואו, צילום: עמית שעל

נקודת ביקורת: לסיאט לאון יש בהחלט מספיק כוח, אך מהלך הדוושה שלה מעורפל. זה אומר שכאשר לוחצים על הדוושה ביציאה מרמזור, עלולים לחוות השהיה מלווה בזינוק קדימה שמפעיל את מערכות הבטיחות האקטיביות המקוריות של הלאון. בדגמים אחרים של קונצרן פולקסווגן שמצוידים במנוע הזה לא תועדה תופעה דומה.

התנהגות הכביש של סיאט לאון מזכירה שבקונצרן פולקסווגן הוחלט על יצירת בידול, כלומר לאון אמורה להיות מעט נוקשה מאחיותיה, מעט יותר מתקשרת. היא כן מעט נוקשה מאחיותיה, היא לא יותר מתקשרת. ועם זאת, מדובר במכונית שנעים מאוד להתנהל איתה במהירות גבוהה. במיוחד בעידן שבו קשה להבדיל בין לא מעט מכוניות משפחתיות שיוצאות את שערי סוכנויות הרכב, סיאט לאון יודעת לתגמל נהג מהיר. גם בגרסה הבסיסית ביותר שתגיע כנראה לציי הרכב.

סיאט תמיד רוצה לעצב רכבים שיהיו קיצוניים, מרתקים, כאלה שיבהירו אחת ולתמיד שהחברה־האם פולקסווגן אמנם מספקת את השלדה והמנוע, אך לא מספקת את שאר הרוח. סיאט תמיד מקבלת רגליים קרות, לסיאט לא יצאה עד כה אפילו מכונית שמעוצבת כמו פיג'ו 308. גם סיאט לאון הנוכחית מנסה להיות הרפתקנית, אבל נופלת במקום צפוי: הפנסים מאחור הורחבו, מעל הגלגלים האחוריים והגלגלים הקדמיים יש קו שחצבו בצידי הרכב, ויש גם גריל קדמי מאופק שאמור לרמוז על פוטנציאל חבוי, אבל אין וואו. בטח שלא בשביל מכונית ששייכת לקונצרן פולקסווגן, בטח שלא בשביל מכונית שאמורה לרמוז שיש פוטנציאל לבלגן.

המרווח הפנימי מאחור שודרג, אבל מסך השליטה דורש עצבי ברזל, צילום: עמית שעל המרווח הפנימי מאחור שודרג, אבל מסך השליטה דורש עצבי ברזל | צילום: עמית שעל המרווח הפנימי מאחור שודרג, אבל מסך השליטה דורש עצבי ברזל, צילום: עמית שעל

פעם עובד, פעם לא

בפנים, לעומת זאת, סיאט לאון השתדרגה משמעותית: לוח המחוונים מפוסל באופן נאה, החל בפתחי האוורור הבולטים וכלה בבורר ההילוכים הקטן. מאחור יש שדרוג משמעותי של מרחב הפנים, במיוחד במושב האחורי, ותנוחת הישיבה טובה. בדומה לרוב הדגמים החדשים של קונצרן פולקסווגן, אין יותר ידית הילוכים, יש בורר הילוכים קטן ויכולת להעביר הילוכים מגלגל ההגה.

את השדרוג של תא הנוסעים מקלקלת מערכת ההפעלה: מדובר במסך שכולל שליטה על בקרת האקלים, שליטה על מערכות המולטימדיה וגם על מערכות הבטיחות וההגדרות השונות. מסך המגע לפעמים עובד ולפעמים לא. לפעמים אפשר לקבוע בקלות הפעלה של החימום ברמת הגולן, ולפעמים צריך לנסוע עם מזגן מקפיא בכביש קפוא ולקוות לרגע שבו מערכת בקרת האקלים תסכים להגיב למגע של אצבע ולהפעיל את החימום. ההפעלה גם מסורבלת במיוחד ודורשת לא רק יכולת רפרוף עדינה במיוחד של האצבע אלא גם עצבי ברזל במקרה שבו תחנת רדיו מתפספסת או שבקרת האקלים עוברת למצב כבשן.

כניעה לאפרוריות

שורה תחתונה: שנות השמונים נגמרו. תור הזהב של המשפחתית המהנה חלף ואת רוב נהגי ישראל תת־היגוי, התנהגות הדוקה ויכולת בלימה מעניינים כקליפת השום. בישראל קשה למצוא נהגים שמבינים, שמחפשים מכונית משפחתית שתהיה מעט יותר חדה, מעט יותר מתגמלת ומעט יותר מייצרת חיוכים. לכן סיאט לאון צריכה לרדת אל העם, להיות משווקת בישראל בגרסה שמיועדת לציי הרכב, בצבע אפור עכבר עם מערכת מולטימדיה מעצבנת.

מי שיבחר בסיאט לאון יקבל מכונית משפחתית מתגמלת למדי מבחינת נהיגה וגם כזו שמציעה את האיכויות המוכרות של קונצרן פולקסווגן מבחינת מרווח פנימי ואיכות גימור. בים של מכוניות משפחתיות אפורות, מדובר באנומליה.

תגיות