יוכפלו התמלוגים שבעלי המחצבות משלמים למדינה

רשות מקרקעי ישראל הודיעה על העלאת מחירי התמלוגים עבור כריית חצץ במחצבות ביותר מפי 2 במהלך השנה וחצי הקרובות. מדובר בתוספת הכנסות של מאות מיליוני שקלים לקופת המדינה בכל שנה, לאחר שהתעריף האחרון של תמלוג חצץ נקבע לפני 15 שנה, בינואר 2006.

ההחלטה הסופית התקבלה בעקבות מסקנות חד משמעיות שהניח החודש על שולחנה צוות מיוחד שהקימה מועצת מקרקעי ישראל, בראשות בכירים ברמ"י ובאגף תקציבים במשרד האוצר, בנוגע לעדכון תמלוגי החצץ.

הצוות דחה את מכלול טענות הקבלנים ובעלי המחצבות שהתייצבו לפניו בשנה האחרונה, וטענו בין היתר להתייקרות הדירות והתשתיות במדינה בעקבות המהלך. לפי מסקנות הדוח, "להתייקרות תמלוג החצץ צפויה השפעה זניחה על מחירי הדיור וגם השפעתו על מחירי הסלילה והגשרים, ובהתאם הכבדתו על תקציב המדינה, צפויה להיות מינורית, מאחר שמשקלו של תמלוג החצץ במדד הרלוונטי אינו עולה על 1.5%".

לפי המלצות הצוות, החל מיולי 2021 יעמוד תמלוג החצץ במחצבות שהוקצו בפטור ממכרז על 8 שקלים לטון, לעומת 5.03 שקלים בלבד כיום. החל מיולי 2022 יעמוד התמלוג על 11 שקל לטון — 120% מעל מחירו הנוכחי. לאחר מכן, התעריף יעודכן אחת לשנה, החל מינואר 2024, בהתאם לשינוי במדד החצץ.

חברי הצוות הדגישו בדו"ח כי "המניע הכלכלי של עדכון התמלוג על חצץ אינו השאת רווח למדינה, אלא תפקודו התקין של השוק". הם ציינו כי, "לרמ"י אחריות רחבה על תפקודו התקין של הענף, "החורגת מן ההיבט של השאת הרווח מהחכרת הקרקע - בין השאר יוזכרו שיקולי צדק חלוקתי, הפחתת ריכוזיות והגברת התחרות והיעילות, צמצום היתרון המובנה של מחצבות הפטור מול הזוכים במכרז, ומזעור הפגיעה בקופת המדינה".

ינקי קוינט. המחצבות יוכלו לספוג | צילום: בשמת איבי

הרוב משלמים מחיר זעום

משאב החצץ, המהווה כ־80% מכלל פעילות הכרייה והחציבה בישראל, הוא המקור העיקרי של חומרי גלם לענף הבנייה והסלילה. בשנת 2019 היה היקף הכרייה של חברות ישראליות (כולל בשטחי יהודה ושומרון) כ־55 מיליון טון חצץ וחומרי חציבה נלווים. בנוסף, ממחצבות פלסטיניות נכנסו לישראל עוד כ־10־15 מיליון טון מידי שנה.

יותר מ־80% מהמחצבות פועלות עדיין מתוקף הסדרי עבר ולא באמצעות מכרז פומבי (שבו מתמודדים על התמלוג המקסימלי), מה שהופך את נושא התמלוגים מאותן מחצבות לקריטי. בשנת 2019 שולמו למדינה תמלוגים על חצץ בסכום של 250 מיליון שקל, סכום שכאמור צפוי להיות מוכפל בשנים הקרובות.

בענף המחצבות, ובעיקר שלוש החברות הגדולות בתחום – שפיר, הנסון ותעשיות אבן וסיב (מקבוצת רדימיקס) – ניסו בכל דרך להילחם ברוע הגזירה, אולם נראה כי הפור נפל מיד עם כניסתו של ינקי קווינט לשמש כמנכ"ל רמ"י.

צילום: אוראל כהן

הטענה המרכזית של הקבלנים ושל בעלי המחצבות היא למחסור אדיר במחצבות בישראל, לאחר שמזה עשרות שנים לא נפתחה מחצבה חדשה במדינה. לפיכך, טענו הקבלנים, על המדינה לטפל במחסור בהיצע ולא בעדכון תעריפים.

בדו"ח שהגיש הצוות המיוחד, הוא מדגיש כי "חשוב לתקן כי מדובר בטעות קונספטואלית: עדכון התמלוג אינו מהווה חלופה לצעדים בתחום הגדלת ההיצע".

היצע המחצבות יוגדל

עם זאת, בימים אלה מתחילים דיוני ועדת המחצבות, בראשות מנכ"ל משרד השיכון יאיר פינס, שאמורה לטפל בבעיית ההיצע. על הקמת הוועדה הוחלט בישיבת מועצת מקרקעי ישראל בדצמבר האחרון, במטרה לבחון את חסמי התכנון והשיווק של אתרי כרייה וחציבה, "לרבות גיבוש המלצות בעניין צעדי מדיניות נדרשים לקידום אספקה סדירה של חומרי גלם בהתאם לצרכי המשק". הוועדה, שאמורה לפרסם את המלצותיה בתוך 3 חודשים, הוקמה בעקבות דוח מבקר המדינה ממרץ 2020, שהתריע כי בשנת 2025 צפוי מחסור של 90־140 מיליון טון חומרי גלם לבנייה, סלילה וכו'. בהתאם לאותה תחזית, עד 2040 צפוי מחסור של 70 מיליוני טונות על פי "תרחיש הבסיס" ומחסור של 371 מיליוני טונות לפי "תרחיש הצמיחה".

לפי הדוח המיוחד של רמ"י והאוצר, בינתיים נהנים בעלי המחצבות — בראשם שפיר ואבן וסיב – מרווחיות לא סבירה. לפי הנתונים, חלקה של המדינה במשאב החצץ "נמצא בירידה מתמדת ומשמעותית מזה שנים", והוא התכווץ משיעור של 74% בשנת 2006 עד לשיעור של 45% בשנים האחרונות. זאת, במקביל לעלייה ברווחי החברות בענף שהוגדרו כבר בוועדת ששינסקי בשנת 2014 כ"רווחי יתר". בתשעת החודשים הראשונים של 2020 הרוויחה למשל שפיר 298 מיליון שקל ממגזר התעשייה, המיוחס ברובו לפעילות המחצבות של החברה. בנוסף, שפיר – הנסחרת כיום בבורסה בשווי של 8.5 מיליארד שקל – רשמה רווח כולל של 507 מיליון שקל מינואר עד ספטמבר, שנבע גם מפעילות התשתיות, המגורים והזכיינות, פעילויות שנהנו כמובן משליטת החברה בכל שרשרת הייצור הנדל"נית.

לטענת המדינה, בניגוד לטענות בענף, העלייה של תמלוגי המדינה תגולגל רק בחלקה לעלייה במחיר החצץ בשוק החופשי, מאחר ושיעור גדול מהמכירות של החצץ מתבצעים בתוך החברה ולא כמוצר סופי (שפיר למשל מקימה גם בניינים, גשרים וכבישים). בנוסף, ישנה תחרות הולכת ומתפתחת מצד מחצבות שהוקצו במכרז פומבי (שם מחיר התמלוג של ההצעה הזוכה עבר ב־5 השנים האחרונות את ה־15 שקל לטון), וכן מצד מחצבות פרטיות שאינן משלמות תמלוגים למדינה ומצד מחצבות מהרשות הפלסטינית. בכל מקרה, הם מדגישים, "רווחי היתר של בעלי המחצבות מצביעים על אפשרות כלכלית לספוג חלק מהעלות, ולשמור על רווחיות גבוהה".

חברי הצוות הדגישו כי "המניע הכלכלי של עדכון התמלוג על חצץ אינו השאת רווח, אלא תפקודו התקין של השוק". לדבריהם, לרמ"י אחריות רחבה על תפקודו התקין של הענף, "החורגת מן ההיבט של השאת הרווח מהחכרת הקרקע - בין השאר יוזכרו שיקולי צדק חלוקתי, הפחתת ריכוזיות והגברת התחרות והיעילות, צמצום היתרון המובנה של מחצבות הפטור מול הזוכים במכרז, ומזעור הפגיעה בקופת המדינה".

באיגוד המחצבות העריכו כי התייקרות התמלוגים תעלה את מחירה של דירה ממוצעת ב־15,400 עד 18,500 שקל. מחירי סלילת כבישים ובניית גשרים יעלו לטענתם ב־2.73%. לטענת הצוות, "החישוב נבדק לעומק ונמצא כי הוא לוקה בחוסר היגיון מתודולוגי".

ממשרד השיכון נמסר כי הם תומכים בהעלאת מחירי התמלוג "בטווח הקצר", אולם בטווח הארוך הם מבקשים לשקול שיטות מכרז נוספות, "הכוללות מתן רשיונות לאיתור וחיפוש מקורות חציבה, בעיקר נוכח המחסור בענף".

במשרד השיכון, כמו גם ברשות התחרות שהיתה שותפה לדיונים, מודאגים בעיקר מהתחזקות החברות הגדולות בענף, הנהנות כבר היום מ"אינטגרציה אנכית" — בעלות על כל שרשרת הייצור: חציבה, מפעל בטון וקבלנות. לרדימיקס למשל 8 מחצבות ו־65 מפעלי בטון ואספלט, לשפיר 4 מחצבות ו־17 מפעלים ולהנסון ואשטרום 3 מחצבות כל אחת, ו־26 ו־9 מפעלים, בהתאמה. החשש הוא כי אותן חברות יספגו בקלות יחסית את העלאת התמלוג, בעוד האחרות יתקשו לעמוד בתחרות וייחלשו.