תקלת פרטנר מוכיחה: אין פיקוח על הטלוויזיה באינטרנט

כשבועיים לאחר שהחלה תקלת הענק בשירות הטלוויזיה של פרטנר, לקוחות עדיין מתלוננים כי הם חווים בעיות בצפייה. החברה טוענת בתוקף שהתקלה טופלה וכי הבעיות נקודתיות וקשורות במזג האוויר. 

בסיטואציה שבה יש מחלוקת בנוגע לסיום הטיפול בתקלה היה מצופה להתערבות של הרגולטור האחראי, שיברר לעומק את עוצמת הפגיעה. אך, התקלה בפרטנר רק מעלה כשל רב־שנים בשוק התקשורת, והוא חוסר היכולת של משרד התקשורת לפקח על שירותי טלוויזיה מבוססי אינטרנט.

איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר | צילום: עמית שעל

הטלוויזיה בישראל התבססה מאז שנות התשעים על שתי טכנולוגיות: הכבלים של HOT והלוויין של yes. לטובת פיקוח על החברות הקימה הממשלה את מועצת הכבלים והלוויין, גוף עצמאי שיושב תחת משרד התקשורת. עם השנים צמחה טכנולוגיית ה־OTT, שבמסגרתה מציעות החברות שירותי וידיאו על גבי האינטרנט. כך, צמחו בישראל שירותי הטלוויזיה של סלקום ופרטנר שצברו עד היום כ־500 אלף מנויים. בעקבותיהם, קמו שירותים צרים ומוזלים של HOT ו־yes.

השירותים החדשים הם למעשה שוק פרוץ שלא נתון לשום רגולציה וחובות. זאת בניגוד לשחקניות המסורתיות שלהן לדוגמה אסור לשדר פרסומות, והן מחויבות להשקיע 8% מהכנסותיהן בתוכן מקורי, וכל החלפה של ערוץ או העלאת מחיר דורשת את אישור המועצה. כך גם אין כל פיקוח על שירותי הסטרימינג העולמיים כמו נטפליקס, שצופים רבים רואים בהם חלופה מוחלטת ולא עוד שירות משלים.

את הכשלים הללו אמורות לפתור המלצות שעליהן עובדת בימים אלה ועדת פולקמן לאסדרת תחום השידורים. זו הוועדה העשירית שקמה בישראל לבחינת נושא זה מאז 1996 (הוועדה הקודמת בראשות שלמה פילבר הוקמה ב־2016). יש לקוות, כי יישום המלצות פולקמן לא יידחה גם הוא למועד לא ידוע.