בין סקר לסגר - יש מקום לאופטימיות ב-2021

מהבוקר ניתן לתאר את המשק כאחד ש"ינוע בין סקר לסגר, בהמתנה לבחירות שאולי יעשו סדר עוד לפני ליל הסדר". כך אנו אומרים שלום לרוטציה ונצמדים לעולם - שחלקים גדולים שלו נתונים כבר לסגר ומתעסק דווקא במוטציה. וכולם מתחסנים – ומקווים לטוב.

מה כל זה אומר על 2021? לדעתי – שהיא באה עלינו לטובה. ולא בהכרח נצרך לחכות למחצית השנייה כדי ליהנות מכך. במאמר זה אסביר למה.

תחילה, יש להודות שבמציאות כיום, נכונים לנו ימים תנודתיים, הן בסקרים והן בשווקים. עד שתצא לדרך עונת הדוחות הכספיים לסיכום הרבע האחרון של 2020 והשנה כולה, יגיבו השווקים בעיקר לנתוני התחלואה המתעתעים, לצעדים המרסנים שינקטו הרשויות ומולם להמשך הזרמות העתק – פיסקאליות ומוניטריות.

אולם, כל עוד ההזרמות הללו נמשכות והריביות של הבנקים המרכזיים קרובות לאפס, הנטייה של שוקי המניות בעולם ובארץ תהייה לעלות, למרות שהתנודתיות מסביב תגדל.

מה עוד יתמוך בעליות הללו?

• שיפור תברואתי: אין ספק שעידן החיסונים מהווה גיים צ'יינג'ר וסימני השאלה שמלווים את התהליך – ובראשם כעת האם יספקו מענה למוטציות החדשות – נלקחו בחשבון. איש לא חשב כי התהליך יהיה חלק והחברות המפתחות לא התיימרו לכך. חלק גדול מהעליות של שוקי חו"ל עד לאחרונה מוסבר באופטימיות זהירה שהחיסונים אכן יעילים וכי היענות הציבור לקבלם תהיה גדולה, על אף החששות הטבעיים מהן. אני חושב שדווקא הזינוק האחרון בתחלואה ישפר עוד יותר את נכונות הציבור להתחסן. ככל שלא יתעוררו בעיות של ממש בהיבט הרפואי – הדבר יגרום לסבב נוסף של אופטימיות ועליות.

• גב פיסקאלי: חבילת התמריצים בסך של 900 מיליארד דולר שאושרה בסוף השבוע בארצות הברית הייתה קצת קטנה מכפי שקיוו, אך עצם ההסכמות שהושגו לגביה מהווה נקודה חיובית מבחינת שוקי המניות. עד לפני מספר ימים לא היה ברור כלל כי האישור יתקבל. כעת, סביר כי לאחר שג'ו ביידן ייכנס לבית הלבן, החבילה תורחב וחשוב לא פחות מבחינת השווקים - המיסים ימתינו.

• גם אירופה לא יושבת בחיבוק ידיים: להרחבות בארה"ב יש להוסיף את הבנק המרכזי של אירופה, שאך בשבוע שעבר הודיע כי ירחיב בכחצי טריליון אירו את תוכנית הרכישות שלו ואף יאריך אותה. מנהיגי האיחוד האירופי דנו בהוספת מאות מיליארדים נוספים של יורו לסיוע למשקי הבית והחברות. צריך לעמוד רגע בקריאת הטור, לעצום עיניים, לקחת אוויר ולחשוב על הסכומים הדמיוניים האלו. ו"בונוס" נוסף: לא מן הנמנע, לדעתי, כי מצב החירום התברואתי באיחוד האירופי ובבריטניה יהיה "עלה התאנה" שיוליך להיפרדות בהסכמה של הממלכה מהאיחוד הכלכלי. זה לא ימנע את ההתלהמות, אך תרחיש כזה יתקבל כמובן בברכה ע"י השווקים הגלובליים.

• גם אצלנו, החלטת הממשלה לא לבסס את התקציב ההמשכי לשנת 2021 על תקציב 2019 (האחרון שהכנסת אשרה), אמנם נחותה ביחס לחלופת אישור תקציב 2020 עצמו, אך היא כן תאפשר הפחתה של הקיצוץ הנחוץ ל-15 מיליארד שקל "בלבד". זה יספק תמיכה פיסקאלית של ממש. הבחירות של מרץ 2021 מטרידות, אך לפחות סימני השאלה הממושכים לגביהן הוסרו והמדיניות המרחיבה לקראתן אף עשויה לסייע. שווקים, כידוע, שונאים אי וודאות.

• לגבי הסגרים – אני לומד מהנתונים שהשפעתם על הפעילות הכלכלית פוחתת מסבב לסבב – שכן המגזר העסקי כבר נכנס לנוהל "שגרת קורונה", לומד להתמודד עימם ומשפר את יכולותיו; זאת בעיקר דרך פעילויות מרחוק, אך גם על ידי התייעלות, שינויים מבניים וארגוניים ועוד.

• בתוך כך, סין, שהתמודדה ראשונה עם המגפה ויצאה ממנה ראשונה, תהווה משקל חשוב בהנעת הכלכלה הגלובלית. למעשה, עצם זה שאת שנת 2020 תסיים כלכלת הענק עם גידול של התוצר כבר מראה זאת.

רבים חוששים מהמחיר – כולל אינפלציה גבוהה שתורגש בעיקר ב-2022. השווקים, לדעתי, יראו בכך דווקא איתות לחזרה לשגרת צמיחה של הכלכלות; בתוך כך ההיצע יסתגל להתחדשות הביקושים ולחצי המחירים יתמתנו בהדרגה. יש לזכור גם כי אינפלציה גבוהה יותר תשחוק את הגירעונות הנומינאליים העצומים שיוצרות הממשלות – מה שיאפשר פחות מיסים בהמשך.

וכך, תחת התרחיש המרכזי שלי להתחסנות מהירה ויעילה, עשויה המחצית הראשונה של 2021 להפתיע לטובה (כמו 2020 עצמה, שכלכלית הייתה פחות גרועה ממה שחששו עם פרוץ המגפה). להערכתי, המעבר לצמיחה כלכלית גלובלית, שעד כה סברו כי יורגש רק במחצית השנייה של 2021, יכול להתרחש עוד קודם. השווקים העולים – כנראה משקפים גם את זה.

רונן מנחם הוא הכלכלן הראשי בבנק מזרחי טפחות