אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
גאות, שפל, גאות. ומה הלאה?

גאות, שפל, גאות. ומה הלאה?

שוק ההון המקומי והגלובלי חווה שנה מסעירה ומלאת תהפוכות. לרגל הפורום השנתי שלDUN’S 100 לבכירי שוק ההון, ארבעה מבכירי הענף ענו לכמה מהשאלות המרכזיות המלוות את הענף בתקופה זו

21.01.2021, 12:21 | מערכת DUN'S 100

זו הייתה שנה יוצאת דופן בשוק ההון. רק לפני שנה, כשהקורונה ריחפה באוויר המזרח הרחוק וכבר החלה להתפשט ברחבי העולם, שוק ההון בדגש על הבורסות ברחבי העולם המשיך לשבור שיאים. למעשה, עמוק בתוך חודש פברואר, כשהקורונה כבר התפשטה במדינות רבות בעולם, המשיכו הבורסות בעולם לנסוק מעלה, עד שהובן גודל האירוע והצלילה החופשית הייתה מהירה וחדה.

אם נעשה לרגע 'זום אין' לחודש מרץ 2020, לזמן בו הנפילות החדות בשווקים העולמיים היו בשיאן, קשה היה לדמיין התאוששות כה מהירה, קשה היה להאמין שתוך מספר חודשים ספורים - כאשר אנחנו עדיין בעיצומה של מגפה עולמית שייקחו מספר שנים להתאושש ממנה ולעכל אותה - הבורסות העולמיות ינסקו שוב וישברו שיאים של כל הזמנים. ישנם הסברים לכך, חלקם הגיוניים וחלקם נסיבתיים, אך עדיין קשה להאמין לעיתים שאנו שוב במקום של שבירת שיאים ועליות מתמשכות בבורסות העולמיות, ושקשה עוד יותר להבין לאן תנשב הרוח בשנת 2021. יהיה מסקרן לראות האם נמשיך לראות עוד ועוד הנפקות של חברות מתחום הטכנולוגיה ועליה בשווקים ככל שהעולם יתקדם במאבק מול המגפה, או שמא נחווה תיקון כלפי מטה, תיקון שדובר עליו עוד לפני פרוץ המגפה? החשש מתיקון זה מתגבר לאור הצפי העתידי להפחתת הכספים שהמדינות יזרימו לכלכלות שלהן, "גמילת" העסקים והאזרחים ממענקי החירום, פשיטות הרגל הצפויות של עסקים רבים שלא ישרדו את נזקי המגפה מרגע ש'ההנשמה הכלכלית המלאכותית' תופסק, וכמובן השפעות התוכניות הכלכליות שמדינות רבות יוציאו לפועל בכדי לחפות על גירעון הענק שהמגפה יצרה, או הגדילה.

אם כך, לאן מועדות פני שוק ההון?

לרגל הפורום השנתי לבכירי שוק ההון של DUN’S 100 ביקשנו מארבעה מבכירי השוק לענות על כמה שאלות הנוגעות להיבטים מרכזיים הנמצאים על סדר היום של העוסקים בענף. החל בהשפעת היעדר המשילות, דרך תחזית לשנה הבאה והשפעת התחזקות השקל, וכלה בהשקעות אלטרנטיביות אפשריות. בכירי שוק ההון ענו וסיפקו תחזיות מסקרנות לשנה הבאה. לכתבה התראיינו שחר אושרי, מנכ"ל, 'כלל ביטוח אשראי'. עדי נוב, סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי, ב'ב.ס.ס.ח – החברה הישראלית לביטוח אשראי'. עו"ד ורד אורן, שותפה במחלקת שוק ההון, במשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות', ועו"ד אילן גרזי, מנהל מחלקת שוק ההון, ושותף בכיר, ב'פרל כהן צדק לצר ברץ'.

האם אי היציבות השלטונית פוגעת בשוק ההון, מיטיבה עמו, או בכלל לא משפיעה עליו? במידה והיא כן משפיעה, מה הן ההשפעות המרכזיות?

עו"ד אילן גרזי, מנהל מחלקת שוק ההון ושותף בכיר, ב'פרל כהן צדק לצר ברץ': "ככלל, אי יציבות שלטונית פוגעת בשוק ההון. חוסר היכולת לקבל החלטות שלטוניות וליישמן מהווה מכשול אדיר לכלכלה בכלל ולשוק ההון בפרט. גם המשקיעים המקצועיים, בבואם לבחון יעדים ושווקים להשקעה, מסווגים את המדינות לפי דירוג, בו נלקחים בחשבון מרכיבים רבים, כגון: יציבות שלטונית, רמת השחיתות השלטונית במדינה, נושאי הלבנת הון, קצב הצמיחה של המדינה, הגרעון המסחרי ועוד הרבה מרכיבים. יציבות שלטונית הינו אחד מהמרכיבים המכריעים בבחינת מדינה כיעד השקעה. על פי רוב, במדינה יציבה מבחינה שלטונית, בה קיים מנהל תקין ומסודר, שאינו מושחת, הוודאות מהווה מרכיב מכריע בעת המשקיעים המתוחכמים בוחנים את ייעדי השקעתם מסביב לעולם. כפועל יוצא, גם רמת הריבית והיכולת של המדינה ללוות כספים בחו"ל, בכדי לממן את פעילות המדינה - כפי שעושה מדינת ישראל ורוב מדינות העולם - יהיו נמוכות יותר במדינה יציבה מבחינה שלטונית. הביטחון מהווה מרכיב מכריע, המשתקף במחיר בו מוכנים מלווים להלוות כספים לאותה מדינה. מעבר לכך, מדינה יציבה מושכת אליה גם השקעות בתחומים רבים אחרים, מהיי-טק לסוגיו, נדל"ן, וכיו"ב. המשקיעים, אשר אינם חוששים מפני שינויים בלתי צפויים מבחינת חקיקה, אשר ישנו את כללי המשחק עליהם הסתמכו בעת ביצוע החלטתם להשקיע באותה מדינה, יעדיפו להשקיע במדינה בה אין חשש, כי כספם ירד לטמיון בעקבות שינויי חקיקה (במקרי קיצון אף הלאמת הנכס בו השקיעו ללא כל פיצוי) או אי יכולת, בגלל חוקי המטבע, להוציא כספים בנוחות וללא עלויות גבוהות מאותה מדינה".

עו"ד ורד אורן, שותפה במחלקת שוק ההון, במשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות': "באופן כללי אנו רואים שמרבית הכספים של הגופים המוסדיים בישראל יוצאים החוצה לחו"ל והמגמה הזו ממשיכה ומתעצמת. אנו יכולים לראות את זה בביצועי חסר של שוק המניות הישראלי לעומת הבורסות הזרות. מצד שני, שנת 2021 תהווה מפנה והתשואות יסגרו והשוק הישראלי יפצה על היעדר תשואות העבר. הדבר המשמעותי הוא נושא הדירוג ואנו רואים בחודשים האחרונים שמירה על הדירוג של ישראל, מה שאומר מבחינת הזווית הבינלאומית אין חשש להרעה מהותית בהתייחסות הכלכלית העולמית לישראל. כמו שאנו רואים בבורסה מגייסים שאפשר ולא רק שצריך, ואנו עדים בתקופה האחרונה לתנופה אדירה בהנפקות, ולכן נראה שאי היציבות השלטונית אינה משפיעה מבחינתם של הגופים המנפיקים".

שחר אושרי, מנכ"ל, 'כלל ביטוח אשראי': "כמובן שאי יציבות השלטון אינו גורם המוסיף ודאות ויציבות. כרגע אין פאניקה ולחץ בשווקים לאור אי הודאות הנוצרת מגורם זה, אך זה עלול להשתנות במידה ולא תוקם ממשלה לאחר הבחירות הקרובות והמשק יחווה שנה נוספת ללא תכנון תקציבי.

דירוג האשראי של ישראל נכון להיום יציב וחיובי מכיוון שחברות הדירוג שוכנעו והסתמכו על כך שתקציב המדינה ל- 2021 צפוי להיסגר ולהיחתם וכך גם התוכניות לטיפול בגירעון וביחס החוב כמו גם הטיפול בקורונה ותוכניות להאצת צמיחה. כך שהכל נלקח בחשבון וכרגע המצב נראה "יציב". אישור תקציב 2020 לאחר פיזור הכנסת מאפשר למשק להיכנס ל-2021 עם תקציב המשכי - שזו בשורה חיובית ביחס למצב בעת פיזורה - אך במידה ואי הוודאות הפוליטית והתקציבית תימשך גם לאחר הבחירות, קיים חשש להורדת דירוג ולפגיעה בשוק ההון. השפעה עיקרית תהיה על שיעור האבטלה הגבוה שנוצר כתוצאה מהמשבר האחרון, בעיקר לאור המשמעויות של כיצד היעדר השקעה בתשתיות ותשלומים המיועדים לסיוע לצמיחה יבואו לידי ביטוי ביציאת המשק מהמשבר".

עדי נוב, סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי, ב'ב.ס.ס.ח – החברה הישראלית לביטוח אשראי': "שוק ההון, והמשקיעים מעדיפים תמיד ודאות. על כן אי יציבות שלטונית מהווה ללא צל של ספק מגבלה לשוק ההון. נשאלת השאלה האם הבחירות בישראל במרץ השנה נתפסות על ידי השוק כאי יציבות כלכלית. להערכתי, בשל מספר פרמטרים זה לא המצב.

הראשון – הפערים בעמדה הכלכלית בין המועמדים - ורוב המועמדים בעיני עצמם - לראשות הממשלה קטנים מאוד, כוחם של המגזרים המיוחדים ידוע ולא משתנה מהותית בכול הרכב סביר, כך שהשוק מעריך שלא יהיה שינוי משמעותי במדיניות הכלכלית או בסדרי העדיפויות במשק, כלומר ודאות.

השני – לאור אירועי השנה האחרונה בצד הכלכלי פעלה הממשלה באופן מובהק להזרים נזילות לשוק ולגבות את שוק ההון – לדוגמא, הפעם הראשונה שבנק ישראל רוכש אג"ח קונצרני. כרגע מדובר במדיניות המקובלת על ממשלות בעולם מכול הקשת הפוליטית ועל כן השוק מעריך גם כאן כי יש ודאות להמשך התמיכה ויציאה מדורגת ממנה בתקופה הקרובה".

במידה והחיסון אכן יעיל ובהדרגה השוק יחזור לפעילות בעצימות גבוהה יחסית, האם נחזה בשנת 2021 עליות בשוק ההון בישראל ובעולם או שמא פנינו לתיקון כלפי מטה אשר ישקף מצב כלכלי משברי?

עו"ד ורד אורן: "קשה לענות בוודאות על השאלה. מאז נפילת השוק מאז פרוץ המגיפה אנו עדים לעליות חדות אשר גם תיקנו את הירידות החדות של מרץ. עם זאת יש הרבה אי וודאות, אי יציבות שלטונית בישראל וממשל חדש בארצות הברית שאין לדעת כיצד ישפיעו על השוק.

במקביל, כאמור אנו רואים תנופה אדירה בשוק ההנפקות, וזאת גם בתקופה של חוסר וודאות כאמור, ולכן הנחה סבירה היא שעם החיסון וחזרת המשק לפעילות כלכלית מלאה ישפיע הדבר גם על שוק המנפיקים"

שחר אושרי: "השווקים כבר מתמחרים שהחיסון יעבוד לפי אישורי ה FDA ובאותה יעילות. הסיכון הוא במידה והחיסון יהיה פחות אפקטיבי לעומת הציפיות - לדוג' 85% לעומת %95 - ואז תהיה ירידה. השווקים בעולם עד כה הגיעו לשיאם והרבה בזכות חברות הטכנולוגיה, ובארץ מתחילת החיסונים השווקים בביצועי יתר לעומת שאר העולם, אך יש לראות מה רמת היעילות תהיה בפועל, ובמידה ולא תתקיים התאמה אז הצפי הוא שיהיה תיקון".

עדי נוב: "בכלכלה הריאלית –כבר קיימת סביבת אי ודאות כלכלית משמעותית. אין לישראל תקציב מ 2018, פרויקטים מתעכבים, תשלומים לספקים לוקחים זמן ארוך יותר ולא ניתן לקדם באופן משמעותי מטרות לאומיות ארוכות טווח. מינויים של בעלי תפקיד בכירים בדרג המקצועי מתעכבים. הנדל"ן בטלטלה, מחד, הממשלה אינה פועלת באופן אפקטיבי בצד ההיצע של הבניה: הסתיימה תכנית מחיר למשתכן ולא יושם מנגנון אחר במקומה, שיווק הקרקעות השנה צנח ואיתו התחלות הבניה. ומצד שני נעשות פעולות בצד הביקוש – הן בהקלות לבנקים המאפשרות הפניית מימון נוסף לענף הנדלן והתשתיות והן בהקלות לרוכשים בהפחתת המיסוי על דירה נוספת.

אלו מביאים למסקנה שהשוק כמעט ואינו רואה צד שלילי בבחירות המתקרבות – אם תוקם אחריהן ממשלה יציבה ומתפקדת, תגבר הוודאות ואם לא – הסביבה תישאר דומה להיום, בטווח הקצר והבינוני.

תחושה זו כבר מביאה בחשבון אופטימיות לגבי ההתאוששות של המשק במהלך המחצית השנייה של 2021, לאור החיסונים.

עו"ד אילן גרזי: "ככלל בסביבה אינפלציונית אפסית או שלילית, בה הריבית אפסית או שלילית, המשקיעים מחפשים אלטרנטיבות השקעה חלופיות על פני חיסכון. לזה נוסיף את המרכיב המכריע של בנקים מרכזיים ברחבי העולם, אשר קונים מניות בכדי לייצב את השווקים, מהווה מעין הבטחה שכל עוד הם בסביבה השווקים לא יקרסו. תחושה זו לא נעלמת מעיני המשקיעים המתוחכמים, שמיהרו לחזור בהמוניהם לבורסות ברחבי העולם. כל עוד זה המצב, וכנראה שזה יימשך תקופה לא קצרה, לפחות זה מה שמפרסמים הבנקים המרכזיים ברחבי העולם, ככל הנראה השווקים ימשיכו לעלות ויהוו אלטרנטיבת השקעה טובה לציבור המשקיעים בכללותו. מצד שני, חייבים לציין, כי המחיר האמיתי של השבתות המשקים - אם באופן מלא או חלקי - ברחבי העולם טרם ברור.

אולם למרות זאת, התמורות שחלו בתחומי ההייטק השונים כגון פוד-טק, אינשור-טק, אגרו-טק, פינ-טק וכיו"ב, שאת פירותיהם נראה בשנים הקרובות, יתכן ויהוו משקל נגד מכריע ויזניקו את כלכלות העולם להתפתחות וקידמה שלא נראתה בעשורים האחרונים. קפיצת המדרגה, שחלה בעקבות משבר הקורונה בתחומי ההיי-טק, מהווה פריצת דרך חשובה מאוד לעתיד הכלכלי ולחיים בעולם כולו. על כן, לעניות דעתי, השנה הקרובה תהיה שנה טובה להשקעות בבורסות - בשוק הראשוני והמשני - ולהשקעות בחברות בתחומי ההי-טק המגוונים. השנה נראה המשך מגמה של שבירת שיאים בתחום גיוסי הון ראשונים (IPO’s). הטרנד העולה של השקעה באמצעות ספאקס (SPAC) ימשיך להיות מוקד התעניינות הן מצד המשקיעים והן מצד החברות המעוניינות בהשקעה בהן. ובאשר לאפשרות של מציאת חיסון יעיל לנגיף הקורונה, הדבר ייתן ביטחון רציני מאוד לכלל ציבור המשקיעים בארץ ובעולם, אשר יושבים על חסכונות נזילים אדירים ומשוועים להשקעה במצב של וודאות.

על פי הערכות בנק ישראל כטריליון שקל, שנפדו על ידי הציבור, נמצאים בחשבון העו"ש והפיקדונות וטרם שבו לאפיקי ההשקעה השונים. הוודאות שתתלווה עם שוך מגפת הקורונה תחזיר את המשק, בארץ ובעולם, לפעילות כלכלית רגילה דבר שיתמוך בשגשוג כלכלי, שכמובן לא יפסח על הבורסה. מגמה מעניינת נוספת הינה התגברות עניין הציבור בבורסה. חברי בורסה (בנקים ובתי השקעות) בארץ ובעולם דיווחו על מספר שיא בפתיחת חשבונות ניירות ערך של לקוחות חדשים. בארץ מספר החשבונות החדשים צמח בכ- 180% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. חרף משבר הקורונה, שנת 2020 הייתה שנת שיא בכמות ההנפקות הראשונות לציבור (IPOs). על כן, במידה וניווכח, כי החיסון אכן יעיל וימגר את הנגיף אנו צפויים לראות שנה אף טובה מקודמתה בתחום גיוסי ההון לסוגיהם.

בנקי ההשקעות הזרים צופים, כי שנת 2021 תהייה שנה עוצמתית מבחינת גיוסי הון לסוגיהם. בנוסף, הנ"ל צופים עליית מדדים בשיעורים של 10 עד 20 אחוזים בשוק ההון בארץ. להערכתי, הוכחת יעילותו של החיסון תביא אותנו לטווח הגבוה מבין השניים, לאזור 20 אחוזים. לכל אלו נוסיף את תהליך הקידמה בו נקטה הבורסה לניירות ערך בתל אביב והשיקה, ברבעון האחרון של שנת 2020, את פלטפורמת UP TASE. פלטפורמה חדשנית זו מאפשרת, בפעם הראשונה בישראל, לחברות הייטק וביו-מד פרטיות לגייס הון ממשקיעים מוסדיים ומשקיעים כשירים ועל אף זאת להישאר פרטיות. כל החידושים הללו, אשר מנגישים את שוק ההון לציבור ואת יכולת גיוס ההון של החברות מהציבור, יתרמו לפעילות אף מוגברת בעתיד. ככל שיתווספו עוד מוצרים כגון אלו והרגולציה תפחת אנו נראה אפילו שיאים חדשים בכל התחומים האמורים לעיל".

כיצד היחלשות הדולר והיורו ישפיעו על שוק ההון? האם לדעתך מדובר על מגמה שרק תתחזק השנה לאור ביצועיו של המשק הישראלי? והאם בנק ישראל צריך לבחון מחדש את מדיניות רכישת המטבע הזר?

עדי נוב: השקל החזק, כאן איתנו כדי להישאר. על פי כול האינדיקציות הריאליות אין סיבה להעריך שהמגמה תתהפך. פעילותו המשמעותית של בנק ישראל יכולה, אולי, לעצור ספקולציות ולמתן ההתחזקות, אולם יצוא אנרגיה ושירותים משמעותי, השקעות זרות גדולות ושוק שככול הנראה נפגע פחות מאחרים מהמשבר הכלכלי הנוכחי מהווים עוגן ליציבות השקל.

זה מתיישב היטב עם הערכת כלכלני ב.ס.ס.ח כי ההתאוששות מהמשבר מקבלת צורה של האות K כאשר מספר ענפים ,שהשפעתם בשוק ההון משמעותית מאוד, גם מצד הנוכחות במדדים וגם מכיוון שהם מהווים מקור ההכנסה של העשירונים העליונים ולכן כספים ממשיכים לזרום לגופים המוסדיים והביקושים בשוק ההון ממשיכים להיות משמעותיים: כמו הפארמה, ההיי-טק והתקשורת, הנדלן, הקמעונאות (מזון ואחרת) נהנים ויהנו מצמיחה משמעותית ואילו ענפים אחרים, שהשפעתם על שוק ההון מתונה, אך חלקם בצד התעסוקה גדול כמו בידור, הסעדה, תיירות וכד' נמצאים במשבר עמוק. אם הממשלה שתוקם במהלך השנה לא תשכיל לסייע בהתאוששותם של ענפים אלו, בטווח הארוך יותר נראה עליה משמעותית ברמת פשיטות הרגל ולהערכתנו גם השלכות על שוק ההון.

עו"ד אילן גרזי: "לאחרונה בנק ישראל פרסם הודעה דרמטית, כי בשנת 2021 ירכוש 30 מיליארד דולר בכדי לבלום את התחזקותו של השקל. בנק ישראל מודאג מאוד. הוא מודע להשפעה שיש לשער השקל החזק על הייצוא הישראלי, שנפגע בצורה קשה. בחודשים האחרונים השקל התחזק בכ- 30%, משער של 3.88 לרמות שיא של 3.1150 בשבוע האחרון, טרם הודעתו הדרמטית והמפתיעה של בנק ישראל. רזרבות המט"ח של בנק ישראל עומדות כיום סביב 170 מיליארד דולר. בנק ישראל פרסם, כי אין בכך כדי למנוע את המשך הרכישות המאסיביות של דולרים בכדי למנוע את המשך התחזקותו של השקל. בנוסף ציין בנק ישראל, כי לא מן הנמנע שתהיה הורדת ריבית אפילו מתחת לאפס - כפי שהמצב בגוש היורו. בנק ישראל מנסה בכל כוחותיו למנוע את המשך התחזקות השקל. כל אלו יכולים לתרום, ואף תרמו בטווח הקצר, אולם כל עוד, כמות הדולרים הנכנסת למדינה – בעקבות השקעות בחברות ישראליות מובילות ופורצות דרך בתחומן; השקעות בבורסה הישראלית; רווחים מהשקעות מוסדיים בבורסות ברחבי העולם - לא תקטן, השקל ימשיך להתחזק. בנוסף לכל אלו, בעקבות משבר הקורונה, ישנה גם ירידה בייבוא, שאמור היה לאזן ולהוציא דולרים מהמדינה וכפועל יוצא להיחלשות השקל. כל אלו מביאים את בנק ישראל לדילמה קשה כיצד להילחם בהתחזקות השקל אל מול כל המטבעות המרכזיים".

שחר אושרי: "המטבע משפיע בהתאם לחשיפת יבוא/יצוא והינו גורם משנה שיווי משקל בכל חברה במשק. דווקא הביצועים של השווקים לפעמים משפיעים על המט"ח בכך שיתכן שיגרמו להזרמת כספים לארץ לאור ביצועי הכלכלה הטובים - באופן יחסי ובכלל - בכך שזה יגרום להמשך התחזקות השקל ולעיתים זה נגד הכיוון הרצוי של בנק ישראל, כך שבהנחה שהמשק הישראלי יתחזק ונראה כניסת כספים, דרך השווקים או רכישות, זה ינטרל במעט את ניסיונות בנק ישראל למניעת התחזקות השקל".

עו"ד ורד אורן: "המשך ההיחלשות של היורו והדולר עלולה להמשיך ולפגוע בחברות מוטות הייצוא והייטק אשר משקלן בבורסה הולך וגובר. לעניין מדיניות בנק ישראל הרי שהבנק כבר בחן וקבע מדיניות בעניין ולכן השאלה אינה רלוונטית".

לאור חוסר הוודאות בשוק ההון, והעלייה הצפויה גם השנה במחירי הדיור, האם רכישת דירות תהווה השנה חלופה מועדפת להשקעות פיננסיות בשוק ההון?

שחר אושרי: "כיום האפיקים הסולידיים מתאפיינים בריביות נמוכות, ושינויים רגלוטורים - לדוג' הפחתת מס רכישה - אכן מעלה אטרקטיביות לעניין הנדל"ן עבור משקיעים סולידיים".

עו"ד ורד אורן: "חלופת ההשקעה תושפע במידה רבה מהשינויים במיסוי ומשינויים בתנאי המשכנתאות, ופחות מחוסר הוודאות בשוק ההון".

אילן גרזי: "כפי שציינתי קודם, בסביבת ריבית אפסית או שלילית המשקיעים מחפשים אלטרנטיבות השקעה על פני חיסכון חסר תמורה. אלטרנטיבת הנדל"ן מהווה חלופה ראויה אל מול השקעה בשוק ההון. אולם הסכומים הנדרשים להשקעה בתחומי הנדל"ן גבוהים בהרבה מרף הכניסה הנמוך בעת השקעה בבורסה. כל אדם יכול לבחור את הסכום אותו הוא מעוניין להשקיע בבורסה. לא כך הדבר בתחום הנדל"ן. על פי רוב השקעה בנדל"ן מצריכה השקעה של סכומי כסף לא זניחים (מינוף – לקיחת משכנתה – אשר עלול להיות מסוכן), בדיקות לא פשוטות ועלויות עסקה גבוהות, הן מבחינת מיסים והן משפטיות, ומעל לכל ההשקעה לטווחי זמן ארוכים באופן יחסי. על כן ההשקעה בשתי האלטרנטיבות, האמורות לעיל, מתאימה לסוגים שונים של משקיעים. הגמישות בסכום ההשקעה הנדרש להשקעה בבורסה בנוסף למרכיב נזילות ההשקעה, כאשר ניתן בקלות לתת הוראת מכירה ולבצע, כמעט באופן מיידי, מימוש של ההשקעה, מהווים יתרון אדיר למשקי הבית ולמשקיעים לסוגיהם".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות